 |
|
האי ג'גו - דרום קוריאה
מעבר מהיר בשדה התעופה Gimpo בסיאול,שעה טיסה ונחתנו בג'ג'ו סיטי. סידור מוזר של חברות השכרת הרכב אומר שצריך לקחת שאטל (בהרכב מלא עם המזוודות והילדים) של 5 דקות למקום השכרת הרכב. קצת מעצבן…בשאטל תכננו איך עטר תרד ראשונה לעמדת השכרת הרכב כדי שנוכל לצאת מהשדה מהר ככל האפשר כי ידענו שעוד מצפה לנו נסיעה לא קצרה לדרום האי. והיא אכן ירדה ראשונה אבל יצאנו אחרונים, אפילו הרבה אחרי אלו שהגיעו שאטל או שנים אחרינו… זה התחיל מזה שהרכב שהזמנו לא היה בנמצא, קיבלנו רכב אחר עם ג'י פי אס קוריאני, אחרי התעקשות "מצאו" אחד באנגלית, אבל ההטענה שלו לא היתה תקינה אז החליפו לנו לרכב משודרג עם ג'י פי אס מובנה. בסוף בשעה 21:00 בערך שעה ושלושת רבעי אחרי שהגענו יצאנו עם קיה סורנטו לחפש מקום לאכול. הנציגה בחברת ההשכרה שהיתה סופר נחמדה כיוונה אותנו למסעדת ברביקיו שהיתה נהדרת ואח"כ המשכנו לכיוון דרום האי לחדר שהזמנו. הגענו ב 23:30 ולא היה איש במקום, התקשרנו למספר שעל הדלת וענתה לנו בעלת הבית בקוריאנית שוטפת ולא הצלחנו להבין מילה. אחרי שכמעט התייאשנו פתאום הגיעה מכונית קטנטונת וממנה יצאה בעלת הבית החביבה. באמצעות שפת הסימנים תקשרנו, היא הובילה אותנו לחדר שהיה בקומה השלישית בלי מעלית, עזרה לסחוב את הילדים ושאר הציוד והשאירה אותנו בחדר דופלקס נקי ויפה, הילדים ישנים על רצפה מחוממת על גבי פוטונים (שזה שם מכובס למזרונים די דקים) בקומה העליונה וההורים למטה על מיטה. פחדנו שהילדים יתעוררו בלילה ולא יבינו איפה הם אז שמנו אותם לישון על ידנו על הרצפה, וכך גם בשאר הלילות הם התעקשו להישאר לישון על ידינו למטה…
 |
| Jeju |
בבוקר למחרת היינו כל כך עייפים מהמסע שהיה ממש קשה להתעורר. כיוון שלא עברנו בסופר, לא היה לנו מצרכים להכנת ארוחה בדירה והלכנו לחפש ארוחת בוקר. מצאנו אותה במסעדת פריז בגט שזו מין רשת של מאפיות עלק בניחוח צרפתי… אז למה למלא את הצ'ורוס בשעועית, למה??
התוכנית שלנו להיום כללה שיט במעבורת לאי אודו שהוא אי קטנטן בסמוך לאי ג'ג'ו, טיול בין ארבעת הנקודות על האי וחזרה לג'ג'ו במעבורת. בדרך לנקודת היציאה ראינו שדות של חרדל שהקוריאנים עוצרים להצטלם בהם. יש שם כל מיני אביזרים לצילום כמו לב מפרחים, סוס מפלסטיק וכולי. כמיטב הקיטש הקוריאני… עצרנו גם, יצאו תמונות מקסימות. למעבורת עלינו רק ב13:00 בצהרים, למדנו שהמעבורת האחרונה יוצאת מאודו ב17:30. לא באמת מספיק זמן אבל זה מה יש. אחרי רבע שעה במעבורת הגענו לאי הקטנטן. באי ניתן לשכור אופניים וגם תלת אופן ממונע שמתאים לשני אנשים (יש אחד סגור שנראה כמו רכב קטן ויש אחד פתוח) ויש גם אוטובוס תיור שעובר בין 4 הנקודות כולל הסברים (בדרך כלל בקוריאנית אבל היו גם נהגים משקיעים שדיברו אנגלית) שניתן לעלות ולרדת ממנו בתחנות השונות. בגלל ריף בחרנו באוטובוס. זה אופציה קצת יותר מסורבלת וגם כובלת, עדיף לגמרי לשכור תלת אופן (צריך להצטייד ברישיון בינלאומי). הנקודה הראשונה נוף מקסים, עשינו טיול של טיפוס אל המגדלור, הילדים ספרו 160 מדרגות ועוד קצת טיפוס בעליה. נוף מקסים של כל האי והמון בתים צבעוניים. ירדנו חזרה ותפסנו אוטובוס לנקודה הבאה. בנקודה הבאה ירדנו לחוף סלעי מלא אצות. אופיר והילדים עשו הליכה על האבנים בעוד עטר וריף ממתינות על שפת הכביש, אח"כ אכלנו גלידה ושתינו קפה ונדחקנו באוטובוס לנקודה הבאה. השעה כבר היתה 16 והתחלנו להרגיש את הלחץ לחזור למעבורת כשכל נהג ציין מתי האוטובוס האחרון. עצרנו בתחנה הבאה בחוף ים שמרחוק נראה חולי אבל היה בעצם חוף של אבנים קטנטנות. הילדים שיחקו בחול/אבנים עם ילדים קוריאנים אחרים ואנחנו השקפנו עליהם ועל הנוף המקסים. על הנקודה האחרונה כבר ויתרנו וב 17:00 עלינו על המעבורת חזרה לאי ג'ג'ו. מה נאכל? חיפשנו בדרך לדירה משהו ראוי לבסוף הגענו ל Newwon שם אנחנו לנים. חנינו ליד הסופר והלכנו לחפש מה לאכול. מסעדה מקומית קטנטנה שלהערכתינו מערבי לא נכנס אליה לעולם, ארבעה חמישה שולחנות קטנטנים וריח טוב של ברביקיו. נכנסנו. גם בעל המקום וגם הסועדים היו בהלם. בשולחן לידינו שני זוגות, אנחנו מציצים להם בצלחות ואחת הנשים בתגובה מכינה לנו ביס לטעום ממה שהם אוכלים. היה טעים! הבנו שיש רק חזיר וביקשנו, בשפת הסימנים, כמו בשולחן ליד. קיבלנו מרכיבים לשולחן ואותה מכינת הביסים קמה, ניגשה אלינו, והתחילה להכין לנו את הבשר שקיבלנו על הגריל. בן זוגה לקחת מהידים של עטר את ריף, תבל ישנה בעגלה ופלג שיחק באייפון. וככה מצאנו את עצמנו אוכלים ארוחה זוגית מעולה כשכל המקומיים מסביב מעבירים את ריף מיד ליד ומאפשרים לנו כמה דקות של שקט. סיימנו את הארוחה והלכנו לכיוון הסופר. הזמנו לילדים פיצה, עשינו קניות, והתקפלנו לחדר כי כבר אצמע הלילה ויש לנו המון שעות שינה להשלים.
 |
| Udo |
את היום הבא תכננו לקחת באיזי, לא ממש הצליח ;-)
ארוחת בוקר בחדר, ויציאה לכיוון מפלי SoJeongBang Falls. טיול קליל למפל, קצת תמונות ואז פלג החליט לקפץ בין האבנים והחליק למים ונרטב כולו, הוא נשאר בתחתונים וחולצה, המכנסים מתייבשים על אחד הסלעים והוא ותבל ממשיכים לשחק עם חלוקי הנחל. מהמפל נסיעה קצרה ל Oedolgae Rock, תצורת אבן באמצע הים ומסלולון קליל. תכלס , לא משהו… על הביקור במפלי Cheonjeyeon Waterfall כבר וויתרנו וחשבנו לעצור לאכול איפשהו כי השעה כבר היתה כמעט 15:00. לא ממש מצאנו שום דבר סביר והבנו שאם לא נזדרז לא נספיק לבקר בHello Kitty Island אז וויתרנו על הארוחה ונסענו ישר לבית החלומות של תבל. איזה מקום מושקע וקסום. שלוש קומות של דמויות הלו קיטי מכל המינים והסוגים. מגוון אטרקציות כמו וידאו ארטים, פינות צילום, פינות ציור וג'ימבורי מטורף. אפילו את הריח באוויר היה אפשר לסווג כ"ורוד". במתחם בית הקפה הילדים התפנקו בוופל בלגי ועוגיות ואנחנו שתינו קפה אה-לה קיטי. ולסיום, איך אפשר בלי ביקור בחנות המזכרות.
 |
| Hello Kitty |
השעה 18:00 והרעב כבד. נסענו לכיוון המוזיאון הבא שתכננו לבקר בו ובדרך עצרנו, איך לא, במסעדת ברביקיו קוריאנית. אחרי הארוחה הזו עטר כבר הצהירה שאי אפשר יותר לאכול את כל השומן הזה על האש… אבל היה כרגיל טעים. למוזיאון Alive הגענו כבר אחרי ששקעה השמש. זה "מוזיאון" של ציורי תלת מימד ואשליות אופטיות משגעות שמזמנות אופציות מרהיבות לצילום. תבל לא ממש היתה במצב רוח היתולי כנדרש במקום והדבר העיק מאוד על הביקור. אבל בכל זאת העברנו שם שעתיים, עד הסגירה ב 21:00. עייפים מאוד התחלנו בנסיעה לכיוון הדירה. פלג, שלא אכל כלום בברביקיו היה רעב אז עברנו בdrive של מקדונלדס. אחרי שסיימנו לאסוף את הארוחה התעוררה גם תבל וטענה שהיא רעבה אז עשינו עוד סיבוב והזמנו עוד מנה. לחדר שוב הגענו מאוחר בטירוף והתרסקנו למיטות.
 |
| Jeju Alive |
ביום הבא, אחרי ארוחת הבוקר מיהרנו לצאת לכיוון Manjanggul Lava Tube, מערת הלבה הכי ארוכה בעולם שניתן לבקר בכקילומטר ממנה. תכלס, אחת המערות המשעממות, אפשר לדלג.
מהעבר השני של הכביש יש מבוך צמחיה ופינת משחק לילדים, Kymnyoung Maze Park. אחרי הלקח מאתמול הכנו סנדביצ'ים וצידה לדרך ועצרנו שם לביקור במבוך ולפיקניק. פלג היה הראשון לפתור את המבוך, כלומר למצוא את הדרך ולצלצל בפעמון ומיד אחריו תבל. עלינו על דוכן המנצחים, אכלנו, הילדים שיחקו בבתי העץ הקטנים שנמצאים בפארק והמשכנו בדרכינו.
אחת האטרקציות של ג'ג'ו היא הנשים הצוללות, אלו נשים שצוללות לדוג ללא בלוני חמצן והן עוצרות את הנשימה למספר דקות. זו מסורת שעוברת מאם לבת אבל היא הולכת ונכחדת והיום זו לא באמת שיטת דייג נפוצה אלא אטרקציה לתיירים. עטר רצתה מאוד לצפות בהן אז נסענו לכיוון המוזיאון שמנציח אותן מתוך תקווה שבאזור תהיה הכוונה למקום בו ניתן לפגוש בהן. במוזיאון איש לא מדבר אנגלית ואנחנו די אובדי עצות. משוטטים קצת עם הרכב בין כפרי הדייגים בסביבה ולא מוצאים כלום. בסוף החלטנו לוותר ולחפש מסעדה. כבר אחר הצהרים וכמה מסעדות על כביש החוף סגורות ויפתחו רק לארוחת ערב. בסוף עצרנו במסעדת דגים והחלטנו להתיישב בה על אף שהיתה ריקה. שולחנות נמוכים שיושבים על הרצפה איפשרו להשכיב את ריף על הכריות ולהתאוורר קצת. היה טעים טעים טעים. אופיר,עטר ותבל טרפו את הדגים. פלג שלא אוהב דגים פשוט שיחק קלפים והעביר את הזמן. אחרי האוכל המשכנו בנסיעה לכיוון ג'ג'ו סיטי. היום חוגגים שם את פסטיבל פריחת הדובדבן. הג'י פי אס הוביל אותנו למקום הלא נכון וכשהבנו את זה השעה היתה כבר 18:30 והתחיל להחשיך. החלטנו לנסוע לכיוון מרכז העיר, גם שם לא ממש ידעו להגיד לנו לאן צריך להגיע… רק כשהתקרבנו לרחוב הנכון, ראינו שדרת עצים פורחים מקושטת במנורות אדומות והבנו שאנחנו בכיוון, והנה- סגרו את הרחוב והפכו אותו למדרחוב לכבוד החגיגות. ישששש מצאנו. הסתובבנו בסימטאות הצפופות למצוא חניה וירדנו להסתובב בין מאות החוגגים. הילדים משכו מלא תשומת לב, כיוון שהינו הלא מלוכסנים היחידים וריף כרגיל מככבת. מופעי רחוב, דוכנים של אוכל ופיצ'יפקס ועצי דובדבן שפורחים היוו תפאורה מושלמת לסיום הביקור שלנו באי ג'ג'ו. מחר טסים חזרה ליבשת.
השכמנו קום לפני 06:00 וארזנו את התיקים. חוששים שנאחר העמסנו את הילדים ישנים על האוטו ויצאנו לדרך לכיוון שדה התעופה, מרחק שעה נסיעה מהדירה. הלך די מהר וגם החזרת הרכב היתה יעילה. אופיר השאיר את עטר, תבל וריף בשדה התעופה ונסע עם פלג להחזיר את הרכב. החזרת הרכב עברה ללא בעיות ונותרו לנו שעתיים עד הטיסה. צ'ק אין זריז, ביטחון, ארוחת בוקר שארזנו מבעוד מועד ואנחנו על המטוס לבוסאן.
Jeju Island - South Korea
תגובות
הוסף רשומת תגובה