Japan - פסח 2013 יפן - שני זרים ותינוק בטוקיו
ההתחלה של המסע ליפן: תל אביב, סיאול, טוקיו, ריוקאן קטן, טטאמי ופוטונים, אסקוסה, שיט על נהר סומידה, האמה ריקיו, אודייבה, תערוכת אנימה, הארג'וקו ושיבויה - עם פלג בן שנה ורבע.
תקציר שימושי
מה עברנו?
מפת המסלול
ההבטחה שעל ההר
אי שם על איזה הר, עוד לפני שהתחתנו, הבטחנו זה לזו שאנחנו ממשיכים לטייל בכל מצב.
עם תינוקות ועם ילדים. עם תרמיל על הגב ועם מזוודה. לא מוותרים על האהבה הגדולה שלנו: לגלות ולחקור, לטעום ולהריח, לראות ולחוות.
אופיר חולם על יפן מאז ומתמיד. אבל תמיד היו יעדים זולים יותר, קרובים יותר ומרתקים לא פחות שעדיין לא היינו בהם. אבל השנה נגמרו התירוצים. השוואת מחירים בין טנזניה ליפן העלתה שההפרש לא מהותי. בנוסף, לטייל עם פלג כל עוד הוא עוד לא בן שנתיים חוסך בעלויות, וכך נפל הפור: ארץ השמש העולה!
אז ארזנו חיתולים, בקבוקים, מגבונים, אוכל לתינוקות וחטיפים, עגלה, מנשא, 10 קילו של בגדים לפלג ו-2.5 טי-שירטים לעטר ואופיר - ויצאנו לדרך.
תל אביב, סיאול, טוקיו
טיסה משמימה של יותר מעשר שעות הביאה אותנו לסיאול, קוריאה. משמימה לנו, אבל פלג טרח ועבר כיסא-כיסא, כשאופיר דולק אחריו, ועשה קוקו לכל אישה מעל גיל 60. לא, אין לנו הסבר.
שלוש שעות בשדה, שאותן העברנו בעיקר בהמתנה בתור, עוד טיסה של כמעט שעתיים שבה פלג פשוט החליט שהפעם הוא עושה קוקו לכל דיילת שמוכנה לחייך לעברו - והופ, אנחנו בטוקיו.
עם תרמיל על הגב, מזוודה, עגלה ופלג עשינו את דרכנו לעבר הרכבת משדה התעופה לטוקיו, וב-23:00 בלילה, שעון טוקיו, נחתנו סופית עייפים ומרוצים בחדר שלנו בריוקאן - מלון בסגנון יפני. מחצלות טטאמי, שלושה פוטונים על הרצפה, צמודים אחד לשני, בלי יותר מדי מרחב תמרון. אבל נקי, כיפי ומזמין לשנת לילה ערבה לצורך התגברות על הג'ט-לג.
בוקר ראשון בארץ השמש העולה
הבוקר הראשון בארץ השמש העולה, והיא אכן עלתה. השכמנו קום לאורו של הבוקר שחדר לחדרנו דרך החלונות המעוטרים בתריסי נייר. איזו התרגשות!
בניגוד לסגנון הטיול הרגיל שלנו, שמתבסס בעיקר על זרימה, את הטיול ליפן תכננו כמו מבצע צבאי. אופיר קיבל ממרינה מהמשרד תוכנית בת עשר שנים של תכנון יום-יומי של טיול ליפן, ואמרנו לעצמנו שאת זה צריך לנצח.
פתחנו לוח שנה ייעודי לטיול, עם צבעים, שעות ולינקים: ירוק זה טיול, סגול זה מלון ותכול זה התחבורה. אופיר הזמין סים דאטה מקומי וחיבר לסלולרי. שלפנו מיד את התוכנית ליום הראשון, ארזנו ויצאנו לדרך. ארוחת בוקר על הדרך בחנות 7/11, ונסיעה ברכבת למקדש אסקוסה.
אסקוסה, סומידה והאמה ריקיו
רחוב מלא דוכנים קטנים עם מזכרות, אביזרי תפילה ומיני מתוקים הוביל אותנו אל מקדש אסקוסה. כמו בכל המקדשים הבודהיסטיים בכל העולם, זה לא ממש עושה לנו את זה. החידוש המקומי הוא מנורות הנייר העצומות התלויות מתחת לשערי הכניסה, ששיוו למקום מראה יפני מאוד.
שחררנו את פלג מהמנשא ובן רגע הוא הפך לאטרקציה של המקדש. היפנים חזו בו בפליאה כשטיפס וירד במדרגות שוב ושוב, וביקשו להצטלם איתו. והוא מצידו היה מבסוט מהחופש הרגעי מהמנשא והעגלה ומכל תשומת הלב סביבו.
המשכנו לשוטט באזור המקדש והסמטאות הסמוכות, נהנים מפריחת הדובדבן שנגלתה לעינינו לראשונה, מהרוגע, מהחנויות הקטנות והמזמינות ומארוחת מרק סובה ברחוב.
לקראת הצהריים קפצנו על מעבורת ששטה על נהר הסומידה לכיוון גני האמה ריקיו. שם שוטטנו בין הנהרות הקטנים, בתי התה והפריחה.
אודייבה, טוקיו ביג סייט, ו-"2 minutes walk"
רכבת נוספת ואנחנו באודייבה. אזור קניונים גדול, ממש על קו החוף. יקר. החלטנו לחתוך משם ולחפש את Tokyo Big Sight, אזור של תערוכות וכנסים סטייל גני התערוכה.
עוד בארץ קראנו שבדיוק בימים הללו בטוקיו נערכת תערוכת האנימה השנתית. כששאלנו באחת החנויות בקניון איפה זה נמצא, הוא הצביע לכיוון ואמר "2 minutes walk". שתי דקות ברכבת אולי. ברגל זה לקח לנו כמעט שעה וחצי, כשהשמש העולה מתחילה לשקוע ונהיה קר.
סיימנו את המסע והגענו ליעד בדיוק כדי לשמוע שהתערוכה להיום נסגרה ושנבוא מחר. אוף.
לא מוותרים על האנימה
בוקר היום השני. התוכנית הייתה לצאת לדרך ב-9:00 כדי להספיק בכל זאת, למרות שזה לא בתוכנית המקורית, לבקר בתערוכת האנימה. לא 9 ולא נעליים. כל המשפחה ישנה שינה עמוקה וערבה עד 10:00, וככה רק ב-11:30 יצאנו לדרכנו.
ולא ויתרנו על האנימה. היה מדליק. מלא-מלא דוכנים של כל סדרה מצוירת שנוצרה ביפן והאזור, מלא צעירים מחופשים לדמויות אנימה, והמון-המון בובות שמסתובבות במתחם. גן עדן לילדים ולילדים בנפשם. פלג היה בשמיים וגם אנחנו.
הארג'וקו, שיבויה וניאונים
אחרי התערוכה נסענו לרובע הארג'וקו, שנקין של טוקיו. רחוב עמוס במבקרים, יפנים ותיירים. יפניות פסיכיות בפנים צבועות בלבן, מאופרות הזוי ולבושות עוד יותר הזוי.
משם צעדנו ברגל לאזור שיבויה, למעבר החציה הסואן ביותר שנפגשנו בו, או Scramble Crossing כפי שכינה זאת טושיהיקו, החבר היפני של אופיר שפגשנו לפני כמה שנים בירדן.
שיטוט בין הרחובות המוארים בניאון, העמוסים בחנויות בגדים, סלולריים, מלונות "אהבה" ועוד יום נגמר לו. חוזרים לחדרנו הקט לאגור קצת כוחות לימים הבאים.
טיפים שלנו ליומיים ראשונים בטוקיו עם תינוק
- לא להילחם בג'ט-לג: גם אם יש תוכנית, לפעמים המשפחה פשוט ישנה עד 10:00. וזה בסדר.
- מנשא ועגלה יחד: בטוקיו צריך את שניהם. מנשא לרכבות וצפיפות, עגלה להפסקות ולעייפות.
- ארוחות פשוטות עובדות: 7/11, מרק סובה ודוכנים קטנים יכולים להציל יום טיול.
- לא לסמוך על "2 minutes walk": בטוקיו הכל נראה קרוב במפה, אבל בפועל זה יכול להיות שעה וחצי.
- לתת לילד לזוז: גם במקדש, גם בפארק, גם בקניון. רגעי החופש הקטנים מצילים יום ארוך.
- לשלב אטרקציה למבוגרים עם אטרקציה לילדים: אנימה, בובות, רכבות וניאונים עבדו גם לנו וגם לפלג.
קישורים שימושיים
יש לכם פוסטים נוספים על יפן? בהזדמנות זו מזמין אותך להציץ בבלוג שלי על יפן שנקרא- מסע ליפן ישראבלוג
השבמחק