Shifen & Jiufen – Waterfalls, Lanterns & Old Streets | משיפן לג'יופן – מפלים, פנסים וסמטאות בדרך לטייפה
מהואליין לטייפה – פנסי משאלות, מפלים וכפר הזהב From Hualien to Taipei – Sky Lanterns, Waterfalls & Jiufen's Golden Past
יום אחד, שני קצוות של טאיוואן: כביש מצוקים ומנהרות מעל האוקיינוס השקט, קפה ליד מפעל מלט, משאלות שעולות לשמיים בין פסי רכבת, מפל שזכה לשם גדול מהחיים וסמטאות של כפר כורי זהב. ובין לבין – סמל אחד על סוס עץ שגרם לנו לעצור ולחשוב.
✦ הסיפור בקצרה
עזבנו את Finders Hotel Hualien Da-Tong ונסענו צפונה. על המפה זו הייתה נסיעה ארוכה מהואליין לטייפה. בפועל היא הפכה ליום גדוש: כביש Suhua המרהיב, עצירה מפתיעה בשם DAKA, הרחוב של שיפן שבו הרכבת עוברת כמעט בתוך החנויות, פנסים עמוסים במשאלות, מפל מרשים וכפר הזהב ג'יופן. את הדרך האחרונה לטייפה כבר עשינו בגשם.
📍 המסלול שלנו במבט אחד
🗺️ המפות של היום
Heping – TCC DAKA
Shifen & Jiufen
המפות הן קישורים להתמצאות, לא שחזור מדויק של מסלול הנסיעה. בכביש Suhua יכולים להיות הסדרי תנועה ושינויים בעקבות מזג האוויר ומפולות; בודקים מצב עדכני לפני נסיעה.
יום של הרים, מנהרות, משאלות – ועיר זהב
🚗 Suhua Highway – הכביש שבין ההר לאוקיינוס
אחרי הלילה בהואליין נפרדנו מהמלון ופנינו צפונה. Suhua Highway הוא בדיוק מסוג הכבישים שעליהם קשה להחליט אם מסתכלים קדימה על הדרך או הצדה על הנוף: מצד אחד הרים תלולים וירוקים, ומצד שני האוקיינוס השקט. פה ושם הכביש נעלם בתוך מנהרה, וביציאה ממנה מגלים פתאום עוד זווית של החוף.
איך אפשר בכלל לסלול כאן כביש? פרויקט השדרוג של Suhua הוסיף לאורך קטעי הדרך 8 מנהרות באורך מצטבר של כ-24.6 ק"מ ו-13 גשרים. המטרה הייתה לשפר את הבטיחות והקישור בין מזרח האי לצפונו, באזור שבו סופות, גשמים כבדים ומפולות עלולים לנתק את הדרך. זה מסביר למה הנסיעה מרגישה לפעמים כמו מפגן הנדסי בין שני כוחות טבע.
☕ TCC DAKA – עצירת קפה עם סיפור הרבה יותר גדול
באזור Heping עצרנו לקפה ומאפה ב-Taiwan Cement DAKA Park. על פניו, תחנת התרעננות בדרך. אבל מאחורי השם והמקום מסתתר רעיון מעניין: לקחת מתחם תעשייתי המזוהה עם ייצור מלט ולהפוך חלק ממנו לשער פתוח לקהילה, לנוף וללמידה סביבתית.
מה פירוש DAKA? לפי האתר הרשמי של Taiwan Cement, המילה DAKA פירושה "תצפית" בשפת בני ה-Truku, הקשורים לאזור. המתחם נפתח לציבור ב-2020, ובמסגרתו החברה מציגה יוזמות של כלכלה מעגלית, אקולוגיה ושילוב הקהילה המקומית. אחת הדוגמאות היא שימוש בחום הגבוה של כבשני מלט לעיבוד חלק מהפסולת, כחלק מפעילות מפעל המלט הסמוך.
המשכנו בכבישים ובמנהרות, בין ההר לים, לכיוון האזור ההררי של Pingxi. ככל שהתקדמנו צפונה, הנוף החל להתחלף: מעוצמת החוף הפתוח ליישובים קטנים, מסילות רכבת ישנות ושבילים ירוקים.
🚂 Shifen Old Street – כשהרכבת עוברת באמצע הרחוב
התחנה הבאה הייתה Shifen Old Street, אחד הרחובות היותר משונים ומצולמים שנתקלנו בהם: דוכנים, חנויות ומבקרים ממש לצד מסילת רכבת פעילה. הסביבה נראית כמו תפאורה של סרט, אבל המסילה היא חלק אמיתי מההיסטוריה של האזור.
פעם פחם, היום משאלות: קו Pingxi נבנה ב-1918 לצורכי הובלת פחם, ופעל בהמשך גם כקו נוסעים. עם שקיעת הכרייה, השטח התפתח לאזור טיולים; כיום פנסי המשאלות הם אחד הסמלים הבולטים שלו. ועדיין, זו מסילה פעילה: עומדים רק באזורים המותרים ומפנים את הפסים כשהרכבת מתקרבת.
🏮 פנסי המשאלות – לכל אחד יש משהו לשלוח לשמיים
ואז הגיע הרגע שלשמו מגיעים לכאן: בוחרים פנס, כותבים עליו משאלות מכל הצדדים, מחזיקים ביחד, מצלמים – ומשחררים. במשך כמה דקות הפנס המשפחתי שלנו היה מרכז העולם; ואז הוא התרומם מעל הרחוב, והמשאלות איתו.
מאין הגיע המנהג? לפי משרד הפנים של טאיוואן, אחת המסורות המקומיות מספרת שבימי עבר תושבים נמלטו להרים מפני שודדים. כשהסכנה חלפה, היו משחררים פנס מעופף כאות שאפשר לחזור הביתה. בהדרגה הפך אותו אות של ביטחון למסורת של בקשת מזל, ברכה ותקווה.
לא מדובר בהכרח בפסטיבל הרשמי: פנסי משאלות משחררים בשיפן גם בימים רגילים; הפסטיבל הגדול של Pingxi מתקיים במועדים נפרדים סביב חג הפנסים. מאחר שפנסים עלולים להשאיר פסולת או לגרום לשריפות, חשוב לפעול לפי ההנחיות המקומיות ולבחור חלופה סביבתית כשאפשר.
משרד הפנים של טאיוואן – היסטוריית פנסי Pingxi ↗ · מידע למבקרים בשיפן ↗
💦 Shifen Waterfall – מפל גדול, שם אפילו גדול יותר
מהפנסים המשכנו ל-Shifen Waterfall, המפל ה"גדול" של האזור. בטאיוואן אוהבים לכנות אותו "הניאגרה של טאיוואן". אנחנו כבר למדנו לקבל כינויים תיירותיים בפרופורציה – אבל המראה של המים המתנפצים לתוך הערוץ הירוק בהחלט מצדיק עצירה.
המספרים מאחורי הרעש: המפל רוחבו כ-40 מטרים וגובהו כ-20 מטרים. זרם נהר Keelung פוגש כאן מדרגת סלע, ובימים שמשיים אפשר לראות קשתות בענן בערפל שמיתמר מעל הבריכה. זה המקום שבו השם השיווקי קצת פחות משנה – המים עושים את שלהם.
🏮 Jiufen Old Street – מכפר כורי זהב לעיירת פנסים
אחר הצהריים הגענו ל-Jiufen. אם בשיפן הכל קורה על פסי הרכבת, כאן הכול בנוי על מדרגות: סמטאות צרות, חנויות קטנות, בתי תה, גגות עתיקים ופנסים אדומים. מאחורי הרחוב המצולם יש שכבות של היסטוריה, של כרייה ושל חיים על צלע הר מול הים.
איך נולדה עיירת הזהב? לאחר מציאת זהב באזור בסביבות 1890, Jiufen התרחבה במהירות והפכה למרכז של כרייה ופעילות מסחרית. כשהמכרות דעכו, גם העיירה איבדה מחשיבותה. ההתעוררות התיירותית קשורה בין השאר לסרט הטאיוואני A City of Sadness, שזכה באריה הזהב בפסטיבל ונציה ב-1989 ותרם להחזרת תשומת הלב לאזור.
השם Jiufen מתפרש מילולית כ"תשעה חלקים", אם כי קיימות מסורות שונות על מקורו. כיום הסמטאות משמרות את אווירת המפגש בין הר, ים והעבר של כורי הזהב.
🌄 התצפיות – המקום שבו ההרים נגמרים בים
יצאנו מהסמטאות הצפופות אל התצפיות על הגבעות והחוף הצפוני. פתאום מבינים למה בחרו לחיות ולעבוד דווקא כאן, למרות המדרונות התלולים: כשמסתכלים מעבר לגגות, נפתח נוף של ים והרים שמתחרה בכל התפאורה של הרחוב.
🌀 סמל אחד על סוס עץ – ואיך הקשר משנה את הכול
ובתוך כל היופי, סוס עץ עם סמל דמוי צלב קרס גרם לנו לדיסוננס אמיתי. אפשר לדעת בשכל שבמזרח אסיה הסמל הזה קיים מאות ואלפי שנים קודם לנאציזם, ועדיין – כישראלים, קשה מאוד לראות אותו בלי המטען ההיסטורי של אירופה ושל השואה. ידיעה היסטורית לא מוחקת תחושה.
איך אותו סימן מקבל משמעויות שונות? מקור המילה swastika בסנסקריט, בהקשר של מזל טוב ורווחה. הסמל מופיע במסורות הודיות ובודהיסטיות עתיקות. במאה ה-20 הנאצים ניכסו את הצורה והפכו אותה לאחד מסמלי השנאה והרצח המזוהים ביותר בעולם. שני ההקשרים ההיסטוריים הללו קיימים – ואי אפשר להניח את משמעותו של חפץ מסוים בלי להכיר את הקשרו.
מה שראינו כאן לא הפך עבורנו לחוויה נוחה רק מפני שלמדנו את ההסבר. דווקא זה היה רגע קטן של מסע: להבין מקום אחר בלי לוותר על האופן שבו ההיסטוריה שלנו גורמת לנו לראות אותו.
🌧️ לטייפה בגשם – והספירה לאחור מתחילה
כשעזבנו את ג'יופן הגשם כבר ליווה אותנו בדרך ל-Taipei. אחרי החוף המזרחי, ההרים, הפנסים וסמטאות הזהב, נותר להתארגן לימים האחרונים בטאיוואן – ובעיקר לחגיגת יום ההולדת ה-50 שמתקרבת.
יום אחד, הרבה סיפורים
מהתעשייה והמנהרות של Suhua ו-DAKA, דרך הכפרים שהפכו מסילות פחם לפנסי תקווה, ועד ג'יופן שהפכה את העבר של כורי הזהב לרחוב מלא חיים – זה היה אחד מאותם ימי מעבר שהופכים לפרק בפני עצמם.
התחנה הבאה: טייפה – והימים האחרונים של המסע.
🇹🇼 כל הפוסטים במסע | Trip Taiwan 2026
טוען...כל פרקי מסע יום הולדת 50 בטאיוואן, בסדר הכרונולוגי לפי תאריך הפרסום ב-Blogger שהוגדר כתאריך הביקור. פרקים חדשים עם התווית Trip-Taiwan-2026 יתווספו לכאן אוטומטית.
טוען את פרקי המסע...
תגובות
הוסף רשומת תגובה