סופשבועלדת 50 באתונה – יוסי מקנדה ואופיר, ספטמבר 2026 | 50th Birthday Weekend in Athens – Yossi & Ofir, September 2026
סופשבועלדת 50 באתונה – יוסי מקנדה ואופיר, ספטמבר 2026 50th Birthday Weekend in Athens – Yossi & Ofir, September 2026
יותר משלושים שנה של חברות, חמישה ימים באתונה, כמעט 68 ק"מ ברגל, זריחה ושקיעה, סוקרטס, Leonard Cohen, אוכל יווני והרבה מאוד שיחות בדרך.
בקצרה
לפעמים הכוכבים באמת מסתדרים
יוסי ואופיר מכירים מאז 1995: שירות צבאי, תכנון הטיול שאחרי הצבא, עבודת ההייטק הראשונה יחד, שותפים לדירה בתל אביב, ובין לבין מספיק חומר לכמה וכמה עונות של סדרה. אופיר היה גם הצלם בחתונה של יוסי ומירב. אל תשאלו איך התמונות יצאו.
כשיוסי עבר לקנדה, אופיר הגיע לבקר אותו בוונקובר. יוסי, מצדו, כבר הגיע עם הילדים לטיול אוהלים משותף ברמת הגולן. לאורך השנים עברנו עבודות, משפחות, ילדים, מדינות, טיולים והמון תקופות חיים, אבל נשארנו בקשר רציף.
ואז, רגע לפני גיל 50, הכוכבים הסתדרו בצורה כמעט חשודה. יוסי הגיע מקנדה ליוון וסיים טיול אופנועים עם גבי, ואופיר עמד לטוס עם המשפחה לטאיוואן רק בסופשבוע שאחרי. כשנזרק לאוויר הרעיון להיפגש לסופשבוע באתונה, התברר שלאף אחד אין תירוץ מספיק טוב. יוסי היה צריך לדחות את הטיסה חזרה, אופיר היה צריך לקנות טיסה, וזהו בערך. לא טיול מאורגן, לא מרוץ להספיק את כל האטרקציות, ולא ניסיון להוכיח שאנחנו עדיין בני 25. טוב, לפחות לא באופן רשמי.
הבסיס שלנו היה GAYA Apartments באקסרכיה: דירת שני חדרי שינה, מרכזית מספיק כדי לצאת בכל בוקר לכיוון אחר, ו"שלנו" מספיק כדי לחזור אליה אחרי עוד יום של 15 ק"מ ולתהות איך זה שוב קרה.
חמישי 10.9 – נוחתים באתונה
אופיר נחת בערב בטיסת LY543 מתל אביב, ויוסי כבר חיכה בעיר. נסענו לדירה, התארגנו ויצאנו לסיבוב ראשון: רחובות, אוכל, קצת אקסרכיה והתחושה הזאת של תחילת חופשה, כשכל העיר עדיין לפניך. הליכה: 5.49 ק"מ.
שישי 11.9 – פלאקה, אנפיוטיקה והאקרופוליס
היום הראשון המלא התחיל במרכז הקלאסי של אתונה. שוטטנו בפלאקה, נכנסנו לסמטאות של אנפיוטיקה, והלכנו בלי למהר בין הרחובות הצפופים שמתחת לאקרופוליס. משם הגענו למוזיאון האקרופוליס. אצל יוסי יש גם אחריות משפחתית בנושא, כי מירב ארכיאולוגית, כך שדילוג על המוזיאון ממילא לא היה באמת אופציה.
משם המשכנו אל האקרופוליס והפרתנון. מקום שאתה מכיר מספרים, מצילומים, משיעורי היסטוריה ומאלף אזכורים בתרבות המערבית, ופתאום הוא מולך. לא שחזור, לא צילום: הדבר עצמו. אחר כך המשכנו לשוטט במרכז, לאכול ולספוג עוד קצת אתונה. הליכה: 16.02 ק"מ.
שבת 12.9 – שווקים, אוכל ו-Leonard Cohen
את שבת פתחנו בצד הפחות מונומנטלי והיותר יומיומי של העיר: שוק Varvakios, רחוב Evripidou, ומשם דרך מונסטירקי ופסירי. זה היה יום של אוכל, שווקים, רחובות, בתי קפה ואנשים. פחות "אתר שחייבים להספיק", יותר פשוט ללכת בתוך העיר. אחרי מספיק שעות על הרגליים חזרנו לדירה למנוחה ולארוחת צהריים קלה ממה שקנינו בשוק.
בערב נסענו ל-SNFCC. ב-21:00 התחילה Parklife – Leonard Cohen Tribute: כניסה חופשית, Adam Cohen לצד שורה של אמנים יוונים, והכול תחת כיפת השמיים על הדשא של הפארק. מוזיקה שאנחנו מכירים כבר עשרות שנים, באמצע אתונה, בערב ספטמבר. סיום לא רע בכלל לשבת. הליכה: 14.98 ק"מ.
ראשון 13.9 – מזריחה עד שקיעה
זה היה היום הגדול של הטיול. קמנו מוקדם מאוד ופתחנו את הבוקר בזריחה על "לופוס". אתונה עוד לא ממש התעוררה, ואנחנו כבר היינו מעליה, מסתכלים על העיר כשהאור הראשון מתחיל לצבוע אותה.
אחר כך ירדנו אל האגורה העתיקה ואל מקדש הפייסטוס, וכאן הסיפור הפך עבור אופיר להרבה יותר אישי. העבודה שלו בפילוסופיה השוואתית, וגם כיוון הדוקטורט שלא יצא לפועל, עסקו בהשוואה בין אפלטון, או ליתר דיוק סוקרטס כפי שהוא מופיע בדיאלוגים של אפלטון, לבין קונפוציוס. אז להסתובב באגורה שבה סוקרטס עצמו הסתובב, דיבר עם אנשים ושאל שאלות, היה משהו אחר לגמרי מלקרוא עליו בספר.
נכנסנו גם למוזיאון של האגורה, ובמשך זמן לא מבוטל ניסינו לאתר את סוקרטס בין המוצגים. אם כבר הגענו עד אתונה בעקבותיו, לפחות שנמצא אותו. משם המשכנו אל המקום המסומן כ-"Prison of Socrates" ואל הגבעות שממערב לאקרופוליס.
באמצע כל הפילוסופיה והעתיקות הצלחנו גם להכניס ארוחת דגים מצוינת ב-Ο Ανδρέας, טברנת דגים ואוזו באקסרכיה. אחרי הדגים נוצר צורך מיידי, שאינו ניתן למשא ומתן, בשוקולד.
ולקינוח של היום, עוד גבעה: לקראת הערב עלינו לליקאביטוס לראות את השקיעה מעל אתונה. התחלנו את היום בזריחה מעל העיר, בילינו את רובו במקומות שבהם נולדו חלק מהרעיונות שהעסיקו את אופיר שנים אחר כך, וסיימנו בשקיעה. מזריחה עד שקיעה, מסוקרטס ועד שוקולד. לא רע ליום אחד.
ובלילה יצאנו להרים כוסית חודשלדת לשנינו ב-Ippopotamos, בר קטן, חמוד ואווירתי באקסרכיה. הליכה: 17.32 ק"מ, שיא הטיול.
שני 14.9 – פיראוס, או: לא כל יום חייב להיות השיא
אחרי שלושה ימים כמעט מושלמים הגיע גם היום שהיה קצת פחות. פתחנו בעוד סיבוב במרכז והגענו לאצטדיון הפנאתנאי. הסתכלנו מבחוץ, שקלנו להיכנס והחלטנו לוותר.
משם נסענו לפיראוס. בדמיון חיכו לנו נמל יווני עתיק, סמטאות, טיילת ואווירה של עיר נמל ים-תיכונית. בפועל, קצת פחות. הסתובבנו באזור הנמל והמרינה, חיפשנו את הקסם ולא ממש מצאנו אותו. גם זה חלק מטיול: לא כל מקום צריך להפוך להיילייט.
חזרנו לדירה, נחנו ויצאנו לערב האחרון: ארוחת פרידה מצוינת ב-Ama Lachei באקסרכיה, עם אוכל יווני, גבינות, בירה ועוד קצת עיר לפני שנפרדים. ולקינוח ליקר מסטיחה, שיוסי כל כך אהב עד שבקבוק ממנו עשה את הדרך לקנדה בתוך בקבוק פלסטיק. אלגנטי זה אולי לא. יעיל, בהחלט. הליכה: כ-14 ק"מ.
שלישי 15.9 – הביתה
בבוקר האחרון אופיר ארז, הזמין מונית לשדה ויצא בטיסת LY542 של 10:40 חזרה לתל אביב. יוסי נשאר באתונה עוד יום, ומשם המשיך לקנדה.
סך הכול: לפחות 67.8 ק"מ ברגל בחמישה ימים. אבל הקילומטרים הם לא באמת הסיפור. הסיפור הוא ששני חברים שמכירים מהצבא, היו שותפים לדירה בתל אביב, עבדו יחד, עברו חתונות, ילדים, ישראל, קנדה ועוד אי אלו שנים בדרך, הצליחו למצוא חמישה ימים שבהם אף אחד מהם לא הצליח להמציא תירוץ מספיק טוב. אז נפגשנו באתונה. בשביל לחגוג 50, אבל בעיקר בשביל להיפגש.
תגובות
הוסף רשומת תגובה