איך קונים טלפון, שוחים בבריכה במלון שעשוי קונטיינרים ושוכחים טלפון – בצ’ומפון ביום אחד ? How to buy a phone, swim in a pool at a hotel made of containers, and forget your phone – in Chumphon in one day

 

טוב, אז צ’ומפון. לא יעד קלאסי לטרקים או לפוסטים מרהיבים באינסטגרם, אבל אם אתם צריכים עצירת לילה בדרך מקאו סוק להואה הין – זו אחלה תחנת רענון עם בריכה, קניון, אוכל לא רע וסיפור על פלאפון  כפול 2. 

רצינו לעצור בדרך במעיינות חמים אבל הילדים סרבו לרדת מהרכב ואמרו "בואו ניסע דוך" אז זרמנו איתם. נכנסנו לעיר בצהריים ואמרנו שלפני שמגיעים למקום הלינה שלנו ללילה הזה, נחפש מה לאכול. הרכב הוביל אותנו ללוטוס הקרוב, שזה כמו ביג בארץ רק בתאילנדית.

אחרי שהגשם מאתמול בסירה הרס לפלג את הטלפון הנייד, שלאט לאט עוד חלקים במסך שלו הפסיקו לעבוד, ניצלנו את הביקור בקניון גם לרכישת טלפון חדש עבורו. ארוחת צהרים של KFC לילדים ולעטר וארוחה תאילנדית לאופיר, קצת גימבורי לקטנות והופ נהיה ערב. 

 

אז המשכנו ל־Retro Box Hotel. איזה מקום חמוד! סביב בריכה לא גדולה מסודרים קונטיינרים ממתכת שהוסבו לחדרים. אבל החדר שלנו היה בכלל לא קונטיינר אלא סוויטה משפחתית ענקית מלבנים עם מקלחת שאפשר לקיים בה כנס – מקום עם אופי, צבעים שמחים ומדרגות בלי מעקה. 

 הבריכה עדיין פתוחה אז חצי משפחה קפצה למים והחצי השני העביר את הנתונים מהטלפון הישן ועשה קצת שיחות עבודה ואימיילים. 

כשירד הלילה, המשכנו לטיול רגלי ברחוב הראשי. הוא לא עשה רושם מיוחד, אבל מצאנו בו את מה שאנחנו הכי אוהבים: פאד תאי ופיצה – כי למה לבחור. הבנות בפיצה והבנים בפאד תאי שהוכתר כ-"אחד הטובים שאכלנו עד כה".

היה כבר מאוחר, אבל איך אפשר לסיים יום בלי מנגו, אננס ואולי איזה דרגון פרוט? אופיר הלך לצוד דוכן פירות בסוף מוכרן מחוייך שחשב שסיים את היום שמח להיפטר מכל האבטיחים, אננס ומנגו החתוכים שהיו לו.....

קמנו מוקדם כדי להמשיך ליעד הבא. ארוחת בוקר קלילה במלון, נכנסנו לרכב עם תוכנית לעצור במפלים מחוץ לעיר, התחלנו לנסוע, עברנו בשוק הלילה, שוואללה, באור יום נראה כמו כל רחוב בכל עיר תאילנדית רגילה, מדהים לראות איך לילה ואורות הופכים פיסת רחוב לשוק אוכל שוקק.

 ואז......... אחרי בערך חצי שעה - צלצול טלפון מהמלון: "היי... שכחתם טלפון אצלנו...". אז במקום לנסוע למפלים שתכננו, עשינו אחורה פנה. אספנו את הנייד שהתחבא מתחת למיטה, נופפנו שלום אחרון לצ'ומפון, כמובן דרך פסל התרנגול הלוחם האיימתני המוזהב....

ועשינו את דרכנו צפונה. הפעם בלי מפלים אלא עם עצירות ב 7-Eleven אהובתינו. כי קפה קר, טוסט גבינה ואוניגירי סלמון זה לפעמים כל מה שצריך כדי לשפר את הבוקר. 

שלוש שעות אחכ הגענו לפקקים בכניסה להואה הין... מה זה פה?? תל-אביב ביום חול? עוד שעה בערך לקח לנו להגיע לרחוב של התחנה הבאה שלנו לילות הבאים.