השלום לב-אריים מתחילים את קיץ 2025 בקראבי תאילנד

נוחתים בקראבי ומגיעים לאו נאנג

כבר מהשנייה שנחתנו בקראבי והאוויר החם עטף אותנו, ידענו שהמסע שלנו באמת התחיל. אספנו את הרכב ונסענו אל Infinity Aonang, מלון קטן וחמוד שהיה לנו לבית לכמה ימים.

Infinity Aonang - הבית לכמה ימים

נכנסים לקצב של קראבי

צוקי הגיר של קראבי

לאורך הדרך ליוו אותנו צוקי הגיר העצומים שמתרוממים מתוך הים והג'ונגל, יוצרים קשתות אבן ענקיות ונופים מהפנטים שמזכירים לך כמה העולם גדול, יפה, ומלא הפתעות.

קשתות אבן, ג'ונגל וצוקי גיר

בקרים רגועים באו נאנג

את הבקרים פתחנו בארוחת בוקר במלון ושכשוך חובה בבריכה.

בוקר, בריכה, תאילנד

ואחריהם יצאנו להסתובב ברחוב הראשי של חוף Ao Nang - החלפנו כסף, עצרנו לפחות בעשרה סניפי 7/11 להתרעננות, קיבלנו תזכורת לא לחנות ליד פס צהוב-לבן, גם כאן יש פקחים.

הרחוב הראשי של Ao Nang

7/11 - תחנת חובה משפחתית

חוף Ao Nang

כבישים, חום, נוף ואווירת תאילנד

מסאג', שוק אוכל וסיפור חריף

פינקנו את עצמנו במסאג' משפחתי נעים, כולל אשד וריף שעשו מסאג' שמן מלא ככתוב.

מסאג' משפחתי - גם לילדים

טיילנו בשוק האוכל הקטן, בין ריחות של בננה לוטי, תירס על הגריל ואורז דביק עם מנגו.

ריחות, טעמים ודוכנים

סיפור פיקנטי 🌶️🌶️🌶️🌶️🌶️

בערב, בדרך למלון, עטר בהברקה של רגע, אמרה "אופיר אולי תרד בתחילת הרחוב תאכל איזה מאכל תאילנדי מקומי ותספוג אווירה, אתה יודע יותר מדי אוכל מערבי ואתה בכלל רוצה מקומי". לא תספיקו לומר "קאפבון קאפ" ואופיר ירד מהרכב למקום של סלט הפאפיה הקרוב.

משהו על אופיר: אופיר אוכל חריף, סחוג בבוקר, בוגר 7 טיולים במקסיקו, בוגר הודו, לא נרתע מחריף. עדיין, במקום של סלט הפאפיה יש תפריט עם סולם חריפות, ובגלל שזו פעם ראשונה בטיול הזה, אופיר ביקש את הבינוני מינוס לתיירים מהמערב.

אחרי הביס הראשון אופיר התחיל לדמוע, להזיע, ויצאה לו אש מהאוזניים ומהאף. מסקנה: לא משנה כמה אתה חושב שאתה אוכל חריף, הגוף שלך לא זוכר.

סלט הפאפיה שהזכיר לאופיר מה זה חריף תאילנדי

השער בג'ונגל ותכנון הזיפליין

למחרת, אחרי קשיי התעוררות קשים, בדרך חזרה מסידור סימים ב-Lotus, עצרנו לבדוק את הזיפליין שתכננו, ורגע לפני שהזמנו נזכרנו שלא הפעלנו את הביטוח - אז דחינו בכמה ימים.

ואז הגיע רגע קסום: ליד מתחם האומגה של THAI'D UP ADVENTURES, עצרנו מול קשת האבן הענקית, Wat Tham Pha Khao Khiri Wongkot, שמתנשאת מעל הג'ונגל כמו שער ענק שמזמין אותך להיכנס לעולם אחר. עמדנו שם כמה דקות בשקט, נותנים לעיניים לספוג את היופי.

Landmark Night Market

בערב טיילנו בשוק Landmark, הפעם השוק האמיתי, הנכון, הגדול מול הים. שוק שוקק חיים, מלא אורות, ריחות וטעמים. הילדים בחרו שייק פירות, גלידה תאילנדית, פאד תאי, שיפודים, בננה לוטי וכל מה שהם בעצם דמיינו מאז הפעם האחרונה שביקרנו בתאילנד. אנחנו טיילנו בין הדוכנים עם חיוך, מרגישים איך תאילנד מחלחלת אלינו.

Landmark Night Market - השוק הגדול מול הים

בריכת האמרלד והמעיינות החמים

אחד הימים הכי יפים היה בבריכת האמרלד, Emerald Pool, כששכשכנו במים הצלולים בלב הג'ונגל.

אחר כך, בזכות ההתעקשות של עטר, המשכנו למעיינות החמים - מפל חם שנשפך לנהר קר, בריכות של מים חמים שמזמינות את האמיצים להיכנס, וכל זה כשציפורי ג'ונגל מצייצות מסביב.

המעיינות החמים - מים חמים, ג'ונגל ונהר קר

זיפליין מעל הצמרות

היום שבו סוף סוף עשינו את הזיפליין התחיל בצחוקים ואדרנלין והסתיים בצרחות "אני רוצה לרדת עכשיו" של ריף ואשד, שהפסיקו את המסלול באמצע. אבל כל השאר, חוץ מעטר שירדה איתן, זכו להרגיש את הרוח על הפנים כשאתה מרחף מעל הצמרות הירוקות של קראבי.

זיפליין מעל הצמרות

עוד דבר מעניין: בכל מקום יש עצי גומי, אותם המקומיים קוצרים במין קערית שקשורה לעץ. הם מוכרים את הגומי לפי ק"ג, והמפעילים אמרו שפעם זה היה הרבה יותר מכניס אבל עכשיו, בגלל שההיצע גדל, ההכנסה ירדה.

עצי גומי בדרך

אחרי הזיפליין המדריכים החמודים לימדו אותנו לשחק פטאנק - משחק שבו יש כדורי מתכת ממש כבדים שצריך לזרוק כמה שיותר קרוב לכדור קטן אחר.

Into the Forest וחזרה לשוק

צהריים אכלנו במסעדת Into the Forest התיירותית והיפהפייה, עם מתקני משחק לילדים ותחושה מערבית.

עוד סיבוב בבריכה במלון ואת היום סיימנו בעוד ערב בשוק Landmark, נפרדים מהטעמים והצבעים של קראבי לקראת ההמשך.

מקדש מערת הנמר בדרך לקאו סוק

כשיצאנו מקראבי לכיוון Khao Sok, עצרנו בדרך במקדש מערת הנמר עם 1,300 מדרגות שאופיר ופלג טיפסו בזריזות, בעוד עטר והבנות ויתרו על התענוג המפוקפק. בפסגה בודהה מוזהב ענקי ונוף ירוק אינסופי. אין ספק שהבנות הפסידו.