צרפת - שייט בתעלת דו-מידי: תחילת חגיגות יומולדת 13 לפלג אוקטובר 2024 France - Canal du Midi: Beginning of Peleg’s 13th Birthday Celebrations - October
שייט תעלות בצרפת - מסע משפחתי בתעלת דו מידי
פוסט שער שמרכז את מסע השייט שלנו בדרום צרפת: יום הולדת 13 לפלג, טיסת לילה למרסיי, קרקסון, שבעה לילות על סירה, לוקים, אופניים, בזייר, אגד, פארק חבלים ומרסיי. טיול משפחתי איטי, צפוף, מצחיק, לפעמים קריר, ובעיקר שונה מכל מה שעשינו עד היום.
תקציר שימושי
קפיצה מהירה
מפת המסע בצרפת
פלג חגג 13 וזה דרש טיול קצת אחר. היו רעיונות גדולים יותר, כמו טרק בנפאל או טיפוס על הקילימנג'רו, אבל בסוף פלג רצה משהו משפחתי. ככה חזרנו לתוכנית ישנה שנדחתה עוד מתקופת הקורונה: שייט תעלות בצרפת. לא טיול של "לסמן וי", אלא טיול שבו הדרך עצמה היא האטרקציה.
תעלת דו מידי היא לא סתם עוד נתיב מים יפה. זה פרויקט הנדסי מהמאה ה-17, שנבנה על ידי Pierre-Paul Riquet כדי לחבר בין האוקיינוס האטלנטי לים התיכון. היום היא אתר מורשת עולמית של UNESCO, עם כ-240 ק"מ של מים, גשרים, תאי שיט, אמות מים, כפרים, שבילי אופניים והרבה מאוד זמן לנשום. בתוך כל הדבר הזה ניסינו להכניס משפחה ישראלית אחת, ארבעה ילדים, סירה אחת, חמישה זוגות אופניים, קניות, יין חם, לוקים והרבה סבלנות.
המסגרת
12 לילות ו-13 ימים בדרום צרפת: לילה בקרקסון, שבעה לילות על הסירה, שני לילות באגד ושני לילות במרסיי. הטיול היה באוקטובר, מחוץ לעומס הגדול של הקיץ, עם ימים קרירים, קצת גשם והרבה שקט.
העלות
העלות הכוללת היתה כ-36,150 ש"ח לשישה אנשים. הטיסות היו כ-10,500 ש"ח, הסירה כ-11,100 ש"ח, רכב ותחבורה כ-4,700 ש"ח, דירות כ-2,250 ש"ח, אוכל כ-6,200 ש"ח ואטרקציות והוצאות נוספות כ-1,400 ש"ח.
איך חילקנו את המסע
במקום להשאיר את כל החוויה כפוסט אחד ארוך מאוד, המסע מחולק בצורה טבעית לכמה חלקים. הפוסט הזה הוא פוסט השער: הוא נותן את הסיפור המלא, את התמונה הרחבה ואת הטיפים החשובים, ובתחתית מופיע רכיב המסע הדינמי שיאסוף את כל הפוסטים תחת התגית Trip-duMidi-France-2024.
קרקסון ואיסוף הסירה
הנחיתה במרסיי, הנסיעה לקרקסון, העיר העתיקה, ההתארגנות, הקניות, ההמתנה במשרד הקטן של חברת הסירות והלילה הראשון על הסירה בלי לחץ להתחיל לשוט.
הימים הראשונים על המים
היציאה מהמעגן, ההלם הלוגיסטי הראשון, ההגה, הסיפון העליון, הילדים, הקור, הגשם וההבנה שהקצב של התעלה הוא קצב אחר לגמרי.
הלוקים והחיים לאורך התעלה
החבלים, השערים, ירידת מפלס המים, התפקידים המשפחתיים, ארוחות בסירה, אופניים לצד התעלה וכפרים קטנים שמופיעים ונעלמים לאט.
בזייר ו-Fonséranes
אחד השיאים ההנדסיים והמשפחתיים של המסלול: מדרגות המים, התור בבוקר, העגינה המאולתרת, העיר בזייר והתחושה שהגענו לנקודת שיא אמיתית.
אגד ויום הולדת 13 לפלג
היום האחרון על הסירה, ההגעה לאגד, קישוטים, עוגות, אופניים, פיצה, הפתעה על הסירה וצ'ק אאוט שמסיים שבעה ימים של בית צף.
Vias ומרסיי
אחרי הסירה עוברים שוב לטיול יבשתי: לונה פארק, חוף ים בלי בגדי ים, פארק חבלים, דירה, קניון, נמל מרסיי וחזרה לארץ עם נחיתה למציאות.
ממרסיי לקרקסון - מתחילים עייפים אבל מתרגשים
באמצע הלילה עלינו על טיסת אל על למרסיי. נחתנו לפנות בוקר, חיכינו שסוכנות השכרת הרכב תיפתח, ואז התחלנו את המסע הקטן בתוך המסע: הליכה לנקודת השאטל, המתנה, נסיעה לסוכנות, איסוף רכב גדול מאוד ונסיעה לכיוון קרקסון. כבר ביום הראשון היה ברור שהרכב הענק היה החלטה נכונה, גם אם במשך שבוע הוא יחכה לנו בזמן שאנחנו שטים.
קרקסון עצמה היתה פתיחה נהדרת: עיר עתיקה יפה, חומות, סמטאות, תיירים, גלידה, פחמימות וילדים עייפים. לא עשינו בה ביקור עמוק, אבל היא נתנה לנו את המעבר הנכון מטיסת לילה וסידורים לחוויה צרפתית איטית.
איסוף הסירה והחיים על המים
אחר הצהריים חצינו את הנהר של קרקסון לנקודת איסוף הסירה. המשרד היה קטן, ההמתנה היתה ארוכה, והתוספות שהזמנו - במיוחד האופניים - לא הופיעו כמו שצריך במערכת. זה היה מתיש, אבל בדיעבד היה לנו מזל: את הלילה הראשון תכננו להעביר בעגינה ולא להתחיל לשוט, וזה הוריד את הלחץ.
אחרי סיור בסירה, נסיעת ניסיון, הדרכה, שאלת "איפה הממ"ד?" של אשד וסידור הקניות בארונות, יצאנו לרכיבת ערב בקרקסון. מצאנו מסעדה איטלקית טובה במקרה, אכלנו, חזרנו לסירה והלכנו לישון. למחרת התחילה ההרפתקה האמיתית.
מהר מאוד הבנו שהסירה היא לא מלון צף. היא בית קטן שצריך להפעיל: לתמרן, לקשור, לבשל, לסדר, לחשוב על מים, חשמל, שירותים, אופניים, אוכל, מזג אוויר ושעות פעילות של הלוקים. מצד שני, יש בה משהו שאין כמעט בשום טיול אחר: המטבח עובד בזמן שהנוף זז, הילדים יכולים לצייר, לקרוא, לראות מסך או לעמוד על הסיפון, והמבוגרים יכולים לשתות יין חם עם תבלינים בזמן שהסירה מתקדמת לאט.
הלוקים - הקסם, העבודה והמשחק המשפחתי
הלוקים הם הקטע הכי כיפי בשייט. אלו תאי שיט שמשווים את גובה המים בין מקטעים שונים של התעלה. אנחנו שטנו במורד, כך שנכנסים ללוק, סוגרים שער, משחררים מים, הסירה יורדת בגובה ואז ממשיכים לתעלה הבאה. בהתחלה זה נראה כמו משימה בלתי אפשרית, אבל אחרי כמה פעמים זה הפך לרגע המשפחתי הכי ברור של היום: אחד על ההגה, שניים עם חבלים, ילדים מעודדים, מישהו אוסף, מישהו מתרגש ומישהו תמיד שואל מתי אוכלים.
בין לוק ללוק לומדים את הקצב: מתי להעיר את הילדים, מתי להכין ארוחת בוקר, מתי לעצור בסופר, איך לא להיתקע בדיוק בהפסקת הצהריים של הלוקים, ואיך לעבור מתחת לגשרים נמוכים בלי לשכוח להתכופף. לאורך הדרך עצרנו בכפרים קטנים, רכבנו על אופניים לצד התעלה, נכנסנו למעגנים וגילינו שהשירות הצרפתי לאורך התעלה הרבה יותר נעים וחם מהסטיגמה.
בזייר והמדרגות של Fonséranes
בזייר היתה אחת מנקודות השיא. הגענו לפאתיה בחשיכה, למקום שקראנו לו "המדרגות" - רצף הלוקים המפורסם של Fonséranes. רצינו לישון קרוב כדי להתחיל בירידה בבוקר, אבל עוד עשרות סירות חשבו בדיוק כמונו. לא מצאנו מקום עגינה מסודר, אז שלפנו יתדות ופטיש ויצרנו לעצמנו מעגן מאולתר על שפת התעלה.
בבוקר קמנו מוקדם, התקדמנו לעבר התור וחיכינו לפתיחת הלוקים. המעבר עצמו היה מרשים ומרגש. אחר כך חיפשנו עגינה בעיר, התברברנו קצת, חזרנו, מצאנו מקום, ויצאנו לחקור את בזייר: טיפוס, הליכה לאורך התעלה, קניון, באולינג והצטיידות בעוגות לקראת יום ההולדת של פלג.
אגד ויום הולדת 13 לפלג
ביום האחרון הגענו לאגד בשעת אחר הצהריים. כמו בכל סוף יום על הסירה, גם כאן היה דיון קטן על נקודת העגינה המדויקת: שהסירה תהיה קשורה טוב, שלא תתנדנד, שיהיה נוח לצאת ושיהיה רגוע לישון. הורדנו את האופניים ויצאנו לסיבוב בעיירה, בזמן שעטר ותבל התעכבו בכוונה כדי לקשט את הסירה.
פלג לא חשד בכלום. אחרי פיצה טובה, רכיבה חזרה בחושך והתעקשות מוזרה שלנו שהוא יפתח בעצמו את המנעול, הוא נכנס לסירה וגילה קישוטים, שירים, ברכות ועוגות. זאת היתה חגיגת יום הולדת קטנה, צפופה, משפחתית ומדויקת, מהסוג שלא צריך בשבילו אולם, רק סירה, תעלה, עוגות ומשפחה.
בבוקר שאחרי, עטר עשתה צ'ק אאוט לסירה ואופיר נסע להביא את הרכב מקרקסון. זה רגע מצחיק: שבעה ימי שייט מרגישים כמו מסע ענק, אבל ברכב או ברכבת מדובר בפחות משעתיים. זה כנראה הסיפור של Canal du Midi - הוא לא מקצר דרך, הוא מאריך אותה בכוונה כדי שתהיה חוויה.
Vias, פארק חבלים ומרסיי
אחרי שהחזרנו את הסירה, עברנו לחלק יבשתי יותר של הטיול. נסענו ל-Europa-Park Vias, שהיה כמעט ריק, והילדים עלו וירדו מהמתקנים בלי תורים. משם המשכנו לדירה חמודה ליד אגד, לבוקר שמשי, לחוף ים בלי בגדי ים, ואז לפארק החבלים Azimut Adventures שנכנס לתוכנית בעקבות שלט שראינו מהסירה.
בסוף המשכנו למרסיי. קניון, Mystery box של חבילות שאנשים לא אספו, דירה מרווחת, הנמל הישן, הנמל החדש, אוטובוס תיירים פתוח, הכנסייה על ראש ההר ושיטוט אחרון במדרחוב. ואז טיסה חזרה לישראל, ונחיתה חדה מאוד למציאות: אזעקה וממ"ד מיד אחרי הכניסה הביתה. סיום שמזכיר למה חשוב לטייל, לחוות וליהנות כל עוד אפשר.
טיפים למשפחות שחושבות על שייט תעלות
להתחיל בלי לחץ
ביום איסוף הסירה לא כדאי לתכנן שייט משמעותי. עדיף להתמקם, להבין איך הסירה עובדת, לקנות אוכל ולישון בנקודת האיסוף.
אופניים הם לא תוספת קטנה
האופניים הפכו את הטיול להרבה יותר חי. הם מאפשרים סידורים, רכיבות קצרות, קניות בכפרים ותחושת חופש לילדים.
ילדים צריכים תפקיד
הלוקים נהיים טובים יותר כשכל אחד יודע מה התפקיד שלו. גם ילדים קטנים יכולים לעודד, לאסוף חבלים או להיות "אחראי מצב רוח".
לזכור שזה איטי באמת
שבעה ימי שייט יכולים להיות שווים לפחות משעתיים נסיעה ברכב. זאת לא תקלה - זה כל הרעיון.
לבשל על הסירה
המטבח הוא יתרון גדול. סופר טוב בתחילת הדרך, כמה ארוחות פשוטות ויין חם למבוגרים עושים פלאים.
להכין בגדים לכל מזג אוויר
גם בדרום צרפת באוקטובר יכול להיות קריר וגשום. שכבות, מעילים דקים ונעליים נוחות ישדרגו את החוויה.
עוד רגעים קטנים מהמסע
זה היה טיול של פרטים קטנים: כוס חמה על הסיפון, סירה שמתקדמת בקצב הליכה, ילדים שמגלים שכיף גם כשלא קורה הרבה, כפרים מנומנמים, גשרים נמוכים, סופרים קטנים, תיקון אסלה, חניה מאולתרת, עוגות מוחבאות וסיום אחד שמחזיר הביתה.
מקורות מידע שימושיים לתכנון
האתר הרשמי של Canal du Midi
מידע על המסלול, נקודות עניין, שייט, הליכה ורכיבה לאורך התעלה.
לאתר Canal du Midi
קרקסון ותעלת דו מידי
מידע תיירותי רשמי על התעלה באזור קרקסון ועל ההיסטוריה שלה.
לאתר התיירות של קרקסון
Fonséranes בבזייר
מידע על מתחם הלוקים המפורסם, הליכה, רכיבה ושירותים במקום.
לאתר התיירות של בזייר
Agde ו-Cap d'Agde
מידע תיירותי על אזור אגד, החופים והתעלה.
לאתר התיירות של Cap d'Agde
תגובות
הוסף רשומת תגובה