יש במזרח מין מושג שנקרא לופ. זה טיול מעגלי שלוקח כמה ימים, בדרך כלל עושים אותו עם אופנועים אבל אפשר גם עם רכב, או ג'יפ ויש פסיכים שעושים אותו גם עם אופניים. כזה הוא גם הלופ של פקסה. פקסה היא בירת דרום לאוס שכאמור הגענו אליה בטיסה. זו עיר אפרורית יחסית אבל יש בה שוק חביב 
וגם מסעדה איטלקית ממש ממש טובה ויקרה.
לקחנו חדר ללילה אחד בעליסה גסטהאוס, שתי מיטות זוגיות בקומה שלישית בלי מעלית ומזגן שלא באמת מצליח להתגבר על החום בדרום, אבל היי, לפחות פה יש פחות עשן ואובך.
ביום שנחתנו הלכנו לחפש רכב ללופ, מדובר ביום ראשון והסוכנויות הבינלואמיות סגורות. בסוכנויות המקומיות, שמומלצות על ידי הישראלים, כל הרכבים תפוסים ואנחנו מתבאסים כי רצינו לצאת ללופ למחרת ולהספיק לחזור לפקסה לפני פסח. שמים פעמינו לסוכנות נוספת, שקיבלנו עליה הכוונה מהגסטהאוס, שמבחוץ היא בכלל מוסך. הם מספרים שבדיוק זר עכשיו רכב ואנחנו יכולים לקחת אותו מחר. מדובר ב SUV חדש, אבל רק 5 מקומות. באין ציפור שיר הסתפקנו במה שיש. הצגנו רשיון, חתמנו על חוזה והלכנו לארוז למחר. מחר הגיע מהר, בבוקר עוד אכלנו ארוחת בוקר בינונית מינוס באיזה בית קפה אירופאי לכאורה ובסביבות 10:30 יצאנו לדרך. הלופ של פקסה זה בעצם מעבר ממפל אחד לשני בחלקם מגיעים לנקודת תצפית לצילום בלבד ובחלקם גם שוחים. טיול מים מנקודה לנקודה, בלי ללכת יותר מידי, כמו שאנחנו אוהבים. אנחנו נוסעים לפי סיפור דרך שרץ בוואטסאפ שנכתב כנראה בתחילת העונה היבשה כי לפי סיפור הדרך המפלים שוצפים וקוצפים ואנחנו ביום הראשון עוברים רק בין "זרזיפים"
לכפר שבו מומלץ ללון בלילה הראשון הגענו בשעה סבירה, אבל מפונקים שכמונו, חיפשנו מזגן. עוברים בין כמה מקומות מומלצים ומתבאסים. מתברר שאפילו ב"כפר נופש" במחיר מופקע ששוכן על גדת הנחל אין מזגן ואנחנו קצת מיואשים. פקיד הקבלה רואה את היאוש ושולח אותנו למקום שהוא חושב שיש בו מזגן. המקום אפילו לא מופיע בגוגל מפס אבל אנחנו מגיעים ואכן ממוזג, אבל בסיסי ביותר. לקחנו מה שיש. התחלקנו לחדר בנים וחדר בנות, בבוקר הסתבר שהמזגן בבנים לא ממש קירר והיתה שינה ממש מבאסת. במסעדה שבמקום אנחנו מזמינים הוט פוט, אותו גרילר במרכז שולחן עם מרק מסביב ומבשלים לנו ארוחה טעימה.
אחכ עוד מספיקים להגיע לנהר ולטבול בו כשהשמש שוקעת ונהיה חושך גמור.
משכימים קום מוקדם, יום עמוס לפנינו. ארוחת בוקר במסעדה שבעיקר יודעת להכין פנקיקים דקים עם דבש ויוצאים לדרכינו. תחנה ראשונה- קפטן הוק.
בכפר מתרוצצים הילדים, שמסתבר שמתחילים לעשן בגיל שנתיים כדי להרחיק מהם יתושים וככה לשמור על הבריאות שלהם. הזייה.
עוד משהו מעניין שהוא מספר זה שכל עוד ההורים חיים הבנים וכל בני משפחתם חיים איתם באותו הבית. ככה הוא גר בבית אחד עם אמא שלו אחיו וכל ילדיהם. לא מזמן, כשסבא שלו היה בחיים הם גרו יחד כולם כולל כל האחים של אביו ולדבריו היו בבית כמעט 200 אנשים. תבל נדלקה על הרעיון וחשבה שהיא תוכל לגור עם סבא וסבתא במטולה יחד עם אריאל ומשי. אחרי שהסברנו לה שהאישה הולכת לגור אצל ההורים של הבעל היא התלהבה שהיא תגור עם נטע, אבל אז ירד האסימון שענת, אחות של אופיר, היא בת ותלך לגור עם אמא של בן זוגה ערן. בקיצור הסכמנו שנישאר בבית שלנו... אחרי קפטן הוק ממשיכים בדרך והאייפון לא מתחבר למערכת המולטימדיה. אופיר מצהיר שצריך כבל חדש. עטר הנהגת עוצרת לו ליד חנות טלפונים שיש בכל כפר הוא יוצא וחוזר עם כבל חדש. בהמשך הדרך, אחרי בערך שעה, אשד צריכה פיפי ואנחנו עוצרים בתחנת דלק, אופיר מחפש את סנדלי השורש שלו ומוצא רק אחד. שחזור של הצעדים ומגיעים למסקנה שכנראה הוא נפל ליד חנות הטלפונים בכפר בדרך... עד היום לא הצלחנו לבסס את המסקנה ואופיר ויתר על הסנדל בגבורה. מזל שארזנו לו גם כפכפים. ממשיכים בדרך ומגיעים לריזורט שראה ימים יפים יותר אבל גם שם יש מפל ובריכה עם מים שאפשר לקרוא להם חמימים, אנחנו אוכלים שם אורז ונודלס ומשתכשכים.
יש במקום גם נדנדנה מעל המים ואנחנו מתנדנדנים בתורות, גדולים כקטנים. אחרי שעתיים בערך ממשיכים למפל נוסף לנקודת תצפית
ומשם מחפשים עוד מפל לתצפית ושחיה אבל כשהגוגל מפס מתייאש ולא מכיר את הדרך אנחנו גם מתייאשים ומחליטים לנסוע לנקודת השינה הבאה בעיירה פקסונג. כשמגיעים לשם שוב חוזר הניגון ואנחנו דוגמים מקום מומלץ- עלוב ובלי מזגן. בבוקינג רואים ש17 קמ משם יש כפר נופשי איכותי Sabadee Vally במחיר סביר ואנחנו מחליטים להפסיק את החיפושים ולנסוע לשם. מגיעים למקום קסום, עם בריכה וגן שעשועים, שבילים ובקתות ושני חדרים עם דלת מקשרת ברמה מעולה.
לקחנו בלי היסוס למרות שזה מעל התקציב. זה רק ללילה אחד. ארוחת ערב אכלנו במסעדה שמקום והיה אפילו טעים. בדרך למסעדה אופיר מועד וקורע את אחד הכפכפים. נעלים כבר לא ארזנו. אנחנו מאלתרים משהו עם סיכת ביטחון, שיהיה לבנתיים. בבוקר מחליטים שמפלים או לא, צריך לנצל אל המתקנים במלון. אוכלים ארוחת בוקר כיפית שכלולה במחיר, מבלים בגן השעשועים ובבריכה,
רוכשים לאופיר כפכפים מכוערים ממש בקיוסק מול המלון וב12 עושים צ'ק אין וממשיכים בלופ. המפל הראשון שהוא נקודת תצפית אבל שם גם אפשר לעשות זיפליין מטורף מעל המפלים. פלג, תבל, ריף המלכה ואבא אופיר נקשרים לציוד ויוצאים לרחף בין שמים למים ובין העצים.
משם קצת מתברברים בשבילים שהגוגל מפס לא מכיר ומגיעים לנקודה מושלמת, מפלים יפים עם בריכה מזמינה ונגישה ומים נעימים ויוצאים לשחיה.
את המפלים האחרונים והמפורסמים ביותר בלופ אנחנו כבר רואים רק מהמסעדה (חוץ מפלג ואופיר שאשכרה ירדו למטה)
ואחרי ארוחת צהרים טעימה של עופות בגריל
אנחנו שמים פעמינו חזרה לפקסה וחותמים את הלופ באותו הגסטהאוס שבו ישנו לפני היציאה. צריך להחזיר את הרכב לפני 18:00, אופיר על זה והוא אפילו מספיק לקנות לו סנדלים דמויי שורש בשוק של פקסה שיהיה לו להמשך הטיול.
הערב הוא ערב פסח, ליל הסדר, ואנחנו לובשים לבן
ומשתלטים על שולחן בלובי של אחד המלונות ברחוב הראשי, מזמינים אוכל עם כמה שפחות גלוטן ובקבוק יין,
שולפים את ההגדות שהכנו מבעוד מועד ואת המשחקים בנושא החג שהדפסנו וחוגגים פסח משפחתי כמו שאנחנו אוהבים.
אנחנו גם מתקשרים לדבר עם המשפחות האהובות ולאחל חג שמח ואפילו משחקים קאהוט "טראנס הים ההודי" שהכינה תבל עם משפחת לב ארי בן חור. בסיום תבל מסכמת את החגיגה שלנו בצורה הטובה ביותר- "היה ערב ממש כיפי כי הכי כיף לנו ביחד". יום למחרת אנחנו מנצלים למנוחה, לביקור בג'ימבורי הקטן שבקניון,
ולהזמנת מלון ורכישת כרטיסים לנסיעה ל4,000 ליום למחרת.
תגובות
הוסף רשומת תגובה