הלופ בפקסה

יש במזרח מין מושג שנקרא לופ. זה טיול מעגלי שלוקח כמה ימים, בדרך כלל עושים אותו עם אופנועים, אבל אפשר גם עם רכב, ג'יפ, ויש פסיכים שעושים אותו גם עם אופניים. כזה הוא גם הלופ של פקסה.

החוויה שלנו במשפט אחד הלופ של פקסה הוא לא רק רשימת מפלים, אלא שילוב של כבישים, כפרים, קפה, ילדים, מים, מזגן, החלטות לינה בזמן אמת והרבה מאוד גמישות.

מידע מהיר לפני הסיפור

מה זה Pakse Loop

זה מסלול מעגלי שיוצא מפקסה וחוזר אליה דרך רמת בולאבן. רוב המטיילים עושים אותו באופנוע במשך כמה ימים, אבל למשפחה הוא יכול לעבוד גם ברכב, במיוחד כשלא רוצים להידחס, להירטב או להתנהל עם ילדים על קטנועים.

למה כולם מדברים על מפלים

רמת בולאבן ידועה בריכוז גדול של מפלים, תצפיות, בריכות טבעיות וקפה. חלק מהמקומות הם עצירת צילום קצרה, חלקם מתאימים לשחייה, וחלקם פשוט דרך טובה לשבור נסיעות.

קפטן הוק

אחת התחנות המוכרות בלופ היא ביקור אצל Captain Hook, שמציע סיור מקומי על חיי הכפר, צמחי מרפא, קפה ותרבות מקומית. זו עצירה פחות "אטרקציה" ויותר מפגש אנושי, וזה בדיוק מה שעושה אותה זכירה.

Tad Fane והזיפליין

Tad Fane הוא אחד המפלים הדרמטיים באזור, עם שני זרמים שנופלים לתוך ערוץ עמוק. ליד התצפית פועל זיפליין גבוה במיוחד מעל אזור המפלים, שמתאים למי שרוצה להוסיף ללופ רגע אדרנלין רציני.

פקסה, שוק, מסעדה איטלקית ולילה לפני היציאה

פקסה היא בירת דרום לאוס, עיר אפרורית יחסית שהגענו אליה בטיסה. יש בה שוק חביב וגם מסעדה איטלקית ממש ממש טובה ויקרה. לקחנו חדר ללילה אחד בעליסה גסטהאוס, שתי מיטות זוגיות בקומה שלישית בלי מעלית ומזגן שלא באמת מצליח להתגבר על החום בדרום. אבל לפחות פה היה פחות עשן ואובך.

מחפשים רכב ללופ

ביום שנחתנו הלכנו לחפש רכב ללופ. זה היה יום ראשון והסוכנויות הבינלאומיות היו סגורות. בסוכנויות המקומיות, שמומלצות על ידי הישראלים, כל הרכבים היו תפוסים, ואנחנו התבאסנו כי רצינו לצאת למחרת ולהספיק לחזור לפקסה לפני פסח.

בסוף הגענו לסוכנות נוספת, שמבחוץ בכלל נראתה כמו מוסך. הם סיפרו שבדיוק חזר עכשיו רכב ואנחנו יכולים לקחת אותו מחר. SUV חדש, אבל רק חמישה מקומות. באין ציפור שיר הסתפקנו במה שיש, הצגנו רישיון, חתמנו על חוזה והלכנו לארוז.

היום הראשון: מפלים, קסבה ולינה בסיסית

בבוקר עוד אכלנו ארוחת בוקר בינונית מינוס באיזה בית קפה אירופאי לכאורה, ובסביבות 10:30 יצאנו לדרך. הלופ של פקסה הוא בעצם מעבר ממפל אחד לשני. בחלקם מגיעים לנקודת תצפית לצילום בלבד, ובחלקם גם שוחים. טיול מים מנקודה לנקודה, בלי ללכת יותר מדי, כמו שאנחנו אוהבים.

אנחנו נוסעים לפי סיפור דרך שרץ בוואטסאפ, שנכתב כנראה בתחילת העונה היבשה, כי לפי הסיפור המפלים שוצפים וקוצפים, ואנחנו ביום הראשון עוברים בעיקר בין זרזיפים והמון המון המון שתילי קסבה.

לכפר שבו מומלץ ללון בלילה הראשון הגענו בשעה סבירה, אבל מפונקים שכמונו חיפשנו מזגן. אחרי כמה אכזבות, פקיד קבלה שלח אותנו למקום שהוא חושב שיש בו מזגן. המקום אפילו לא הופיע בגוגל מפס, אבל אכן היה ממוזג, בסיסי מאוד, ולקחנו מה שיש.

התחלקנו לחדר בנים וחדר בנות. בבוקר הסתבר שהמזגן בחדר של הבנים לא ממש קירר, והייתה שינה מבאסת. במסעדה של המקום הזמנו הוט פוט, אותו גרילר במרכז שולחן עם מרק מסביב, ובישלו לנו ארוחה טעימה. אחר כך עוד הספקנו להגיע לנהר ולטבול בו כשהשמש שוקעת ונהיה חושך גמור.

קפטן הוק והכפר

משכימים קום מוקדם, יום עמוס לפנינו. ארוחת בוקר במסעדה שבעיקר יודעת להכין פנקייקים דקים עם דבש, ויוצאים לדרכנו. תחנה ראשונה - קפטן הוק.

מדובר בבחור עם אנגלית סבירה שעושה סיור בכפר שלו, מספר על התרבות המקומית ועל צמחי מרפא, עצים וצמחים בשטח שסביב הבית. בכפר מתרוצצים הילדים, ומסתבר שמתחילים לעשן בגיל שנתיים כדי להרחיק יתושים ולשמור על הבריאות. הזייה.

עוד משהו מעניין שהוא סיפר הוא שכל עוד ההורים חיים, הבנים וכל בני משפחתם חיים איתם באותו הבית. הוא גר בבית אחד עם אמא שלו, אחיו וכל ילדיהם. לא מזמן, כשסבא שלו היה בחיים, הם גרו יחד כולם, כולל כל האחים של אביו, ולדבריו היו בבית כמעט 200 אנשים.

אחרי קפטן הוק המשכנו בדרך. האייפון לא התחבר למערכת המולטימדיה, אופיר הכריז שצריך כבל חדש, עטר עצרה ליד חנות טלפונים, ואופיר חזר עם כבל. בהמשך הסתבר שסנדל השורש שלו נעלם, כנראה ליד אותה חנות. אופיר ויתר עליו בגבורה. מזל שארזנו גם כפכפים.

ריזורט, פקסונג ו-Sabaidee Valley

בהמשך הדרך הגענו לריזורט שראה ימים יפים יותר, אבל גם שם היה מפל ובריכה עם מים שאפשר לקרוא להם חמימים. אכלנו אורז ונודלס, השתכשכנו, התנדנדנו בנדנדה מעל המים, והמשכנו למפל נוסף לנקודת תצפית.

משם חיפשנו עוד מפל לתצפית ושחייה, אבל כשהגוגל מפס התייאש ולא הכיר את הדרך, גם אנחנו התייאשנו והחלטנו לנסוע לנקודת השינה הבאה בעיירה פקסונג. גם שם חזר הניגון: מקום מומלץ, עלוב ובלי מזגן.

בבוקינג ראינו ש-17 קילומטר משם יש כפר נופש איכותי בשם Sabaidee Valley במחיר סביר, והחלטנו להפסיק את החיפושים ולנסוע לשם. הגענו למקום קסום, עם בריכה, גן שעשועים, שבילים, בקתות ושני חדרים עם דלת מקשרת ברמה מעולה. לקחנו בלי היסוס למרות שזה מעל התקציב. זה רק ללילה אחד.

זיפליין מעל המפלים וסיום הלופ

בבוקר החלטנו שמפלים או לא, צריך לנצל את המתקנים במלון. אכלנו ארוחת בוקר כיפית שכלולה במחיר, בילינו בגן השעשועים ובבריכה, קנינו לאופיר כפכפים מכוערים ממש בקיוסק מול המלון, וב-12 עשינו צ'ק אין והמשכנו בלופ.

המפל הראשון היה נקודת תצפית, אבל שם גם אפשר לעשות זיפליין מטורף מעל המפלים. פלג, תבל, ריף המלכה ואבא אופיר נקשרו לציוד ויצאו לרחף בין שמיים למים ובין העצים.

משם קצת התברברנו בשבילים שגוגל מפס לא מכיר, והגענו לנקודה מושלמת: מפלים יפים, בריכה מזמינה ונגישה ומים נעימים. יצאנו לשחייה. את המפלים האחרונים והמפורסמים ביותר בלופ כבר ראינו רק מהמסעדה, חוץ מפלג ואופיר שאשכרה ירדו למטה.

אחרי ארוחת צהריים טעימה של עופות בגריל שמנו פעמינו חזרה לפקסה וחתמנו את הלופ באותו גסטהאוס שבו ישנו לפני היציאה. צריך להחזיר את הרכב לפני 18:00, אופיר על זה, והוא אפילו מספיק לקנות לעצמו סנדלים דמויי שורש בשוק של פקסה להמשך הטיול.

ליל הסדר בפקסה

הערב הוא ערב פסח, ליל הסדר, ואנחנו לובשים לבן. משתלטים על שולחן בלובי של אחד המלונות ברחוב הראשי, מזמינים אוכל עם כמה שפחות גלוטן ובקבוק יין, שולפים את ההגדות שהכנו מבעוד מועד ואת המשחקים בנושא החג שהדפסנו, וחוגגים פסח משפחתי כמו שאנחנו אוהבים.

אנחנו גם מתקשרים לדבר עם המשפחות האהובות ולאחל חג שמח, ואפילו משחקים קאהוט "טראנס הים ההודי" שתבל הכינה עם משפחת לב ארי בן חור. בסיום תבל מסכמת את החגיגה שלנו בצורה הטובה ביותר: "היה ערב ממש כיפי כי הכי כיף לנו ביחד".

יום למחרת אנחנו מנצלים למנוחה, לביקור בג'ימבורי הקטן שבקניון, ולהזמנת מלון ורכישת כרטיסים לנסיעה ל-4,000 האיים ליום למחרת.

מפת הלופ בפקסה

מלונות ולינה באזור פקסונג והלופ

בלופ של פקסה, במיוחד עם ילדים ובחום, לינה עם מזגן ובריכה יכולה להפוך יום מתיש ליום שמסתיים טוב. לנו Sabaidee Valley היה שדרוג משמעותי אחרי כמה ניסיונות לינה בסיסיים מדי.

📍 מלונות מומלצים באזור

סיכום

הלופ בפקסה היה שילוב מוצלח של טבע, מים, כבישים, אלתורים והומור משפחתי. לא כל מפל היה שוצף, לא כל מקום לינה היה מוצלח, ולא כל סנדל שרד את הדרך. אבל היו מספיק רגעים נהדרים, במיוחד Sabaidee Valley, הזיפליין, השחיות והפסח המשפחתי, כדי להפוך את הלופ הזה לזיכרון מיוחד מדרום לאוס.

רכב עם ילדיםהלופ מוכר כאופנועי, אבל למשפחה רכב הוא פתרון הרבה יותר שפוי.

לא לבנות רק על סיפור דרךבעונה יבשה חלק מהמקומות מרשימים פחות. כדאי לשמור על גמישות.

מזגן הוא קריטיהלינה בדרום לאוס יכולה להיות בסיסית מאוד. שווה לבדוק היטב מראש.

הכי חשוב ביחדגם ליל סדר בלובי של מלון בפקסה יכול להפוך לאחד הערבים הכי טובים בטיול.

חזרה לראש הפוסט

השלום לב-ארים רואים עולם

חפש בבלוג זה