תקציר שימושי
את הנסיעה לדון דט, שרכשנו בהוסטל Sanga בפקסה, התחלנו בסטייל. פחדנו שנידחס בכיסאות האחוריים בוואן, אז בגסטהאוס ביקשו שיאספו אותנו ראשונים, וכך היה. שניים ליד הנהג ועוד שלושה בשורה הראשונה, ועברה עלינו נסיעה מצוינת של שלוש וחצי שעות.
מה זה בכלל 4000 האיים?
Don Det בקצרה
Don Khon ו-Li Phi
מעבר ללאוס לקמבודיה
מפקסה לדון דט
בסוף הנסיעה הגענו לתחנה בכפר שממנו שטים לדון דט, האי שבו החלטנו לבקר. שייט של רבע שעה בסירת עץ צרה ורעועה, ואנחנו מגיעים למזח חולי על גדות נהר המקונג.
תיקים על הגב ואנחנו צועדים. זהו אחד האיים הגדולים באזור הדרומי של לאוס על גבול קמבודיה, שנקרא 4000 האיים. השפיץ הצפוני של האי הוא בעצם שניים-שלושה רחובות עמוסים בגסטהאוסים ומסעדות. קצת מזכיר איך נראו פעם האיים בדרום תאילנד.
האי, החום והלינה
כל המסעדות במקום הן בלי מזגן, והחבר'ה הצעירים ישנים בעיקר בבונגלוס בלי מזגן. אבל חם, ממש חם. אז לקחנו מלון עם מזגן ובריכה. בחרנו בחדרים הכי זולים במלון, כי זה התקציב, והם היו די עלובים וקטנטנים, אז החלטנו להישאר רק שלושה לילות ולא להאריך.
בערך איך שהגענו אופיר התחיל להרגיש רע, מצונן, משתעל ועייף, והוא בעיקר נח.
מסעדת הבית על המקונג
אז מה עושים בדון דט? בערך כלום. עוברים ממסעדה לבריכה ולמזגן שבחדר וחוזר חלילה. התבייתנו על מסעדה אחת, הרגאי בר, עם נוף עוצר נשימה של נהר המקונג בשעות הערביים, ושם בילינו את רוב השעות.
אופניים, מפלים ושחייה במקונג
אחרי יומיים כאלה החלטנו שצריך קצת לזוז. אופיר קצת הרגיש יותר טוב, אז שכרנו אופניים. את אשד הרכבנו במנשא ואת ריף על כיסא מרופד, ויצאנו לכיוון המפלים באי השכן, שאליו ניתן להגיע בגשר.
אחרי רכיבה של 3.5 קילומטרים הגענו למקום, ראינו את המפלים המרשימים, אכלנו ארטיק מקומי וממש לא טעים, ושחינו באחד מיובליו של נהר המקונג. תמיד במקורות מים אנחנו מצפים שהמים יהיו צוננים כמו באוסטרליה או בארץ, אבל כל כך חם בחוץ שגם המים חמים.
את הרכיבה חזרה התחלנו רטובים, אבל סיימנו יבשים. הרכיבה רובה בשמש יוקדת, אבל לפחות האי כולו מישורי והנופים יפים. אחרי שהחזרנו את האופניים המשכנו למסעדת הבית.
הקפיצה של פלג
כבר כמה ימים שפלג מסתכל על כל הצעירים שקופצים לנהר המקונג מהמרפסת של המסעדה, והחליט שהיום הוא קופץ לאחר קריאה מעמיקה של חוקי הבית לקפיצה. גם אופיר מצטרף, ומסתבר שיש סחף חזק של הנהר אחרי הקפיצה וצריך לשחות מהר וחזק לגדה.
ריף האמיצה, שרוצה לקפוץ גם בכל מקום, מבינה שהפעם היא תצטרך להישאר יבשה. בערב אנחנו חוזרים למלון ומנצלים את הבריכה לשחייה לילית אחרונה, ואופיר נח ומתחזק עוד קצת בחדר.
מדון דט לגבול קמבודיה
בבוקר אנחנו משכימים קום, אוכלים במלון ועולים על סירת עץ מהמזח הפרטי של המלון ישר למיינלנד. משם חצי שעה נסיעה בוואן פרטי לגבול קמבודיה. יצאנו בשמונה בבוקר, לפני כל ההסעות המאורגנות שיוצאות בתשע, ונראה שאנחנו לבדנו במעבר הגבול. איזה כיף.
בצד הלאוסי מבקשים מאיתנו שני דולר על חתימת יציאה בדרכון. אחרי שקראנו שמדובר בשוחד אנחנו מתעקשים, משחקים שאנחנו לא מבינים ולא משלמים. בצד הקמבודי מנסים לעזור לנו למלא את הטפסים לויזה, ושמענו שגם על זה מבקשים בסוף כסף, אז אנחנו ממלאים לבד. בכל זאת השוטר בגבול מתעקש שהויזה עולה 38 דולר ולא 30 כמו שאמרו לנו. שוב אנחנו מתעקשים, קוראים לבוס הגדול שאומר שזה 35, ובסוף לא הייתה ברירה ושילמנו 35.
בצד הקמבודי מחכה לנו נהג עם וואן פרטי ששלח מסיאם ריפ רובי, ישראלי שחי שם ויש לו גסטהאוס ועסק של תיירות. כל המעבר מהרגע שיצאנו לדרך בסירה ועד שהגענו לוואן הקמבודי לקח שעתיים. יעילות זה כאן.
מפת ארבעת אלפים האיים
לינה באזור Don Det
בדון דט כדאי לבדוק היטב אם יש מזגן, בריכה ומיקום נוח ביחס למזח ולמסעדות, במיוחד כשמטיילים עם ילדים ובחום כבד.
סיכום
ארבעת אלפים האיים היו עבורנו עצירה איטית וחמה במיוחד: לא מושלמת, לא מפנקת עד הסוף, אבל מלאה במקונג, שקיעות, אופניים, מפלים ותחושה של מקום שנשאר קצת מחוץ לזמן.
תגובות
הוסף רשומת תגובה