עוד כשקראנו את הפוסט המעולה של מורדי ולירז על השייט האיטי ידענו שכזה בדיוק בא לנו.
יצרנו קשר עם אותה החברה איתה הם שטו וחייבים לציין שאיתנו היו פחות תקשורתיים ממה שמורדי מתאר אבל בסופו של דבר הצלחנו לקבל את כל המידע שהיינו צריכים. התקשרות התחילה בוואטסאפ ולבקשתם עברה לאימייל.
אז במה מדובר? שייט בסירה איטית פרטית על המקונג מהעיירה Houy Xai בצד הלאוסי של הגבול עד לואנג פרבנג. יומיים של שייט, 7 שעות ביום הראשון ו8 ביום השני. בלילה עוצרים ללינה בעיירה על גדות הנהר שנקראת Pak Beng.
החברה שאיתה שטנו- Nagi of Mekong. לא בדקנו אופציות של חברות נוספות לשייט. כן בדקנו אופציה של טיסה שעלתה 120 דולר לכרטיס. ואופציה של נסיעה מעיירת הגבול ללאונג נמתה (4 שעות) ומשם רכבת ללואנג פרבנג. ועדיין בא לנו שייט.
******************
נאגי מציעים מחירים שונים כתלות במקומות הלינה. אפשר גם להזמין בלי לינה ולסגור מקומות לינה לבד. המחיר עם הלינה הבסיסית שהציעו לנו היה 150 דולר לאדם. הבנו שעל הילדים אפשר לעושת מו"מ. בסוף שילמנו 450 לשישתינו כולל לינה באמצע בחדר ענקי עם שתי מיטות זוגיות גדולות ומיטת יחיד ומזגן במקום שנקרא BKC Villa וכלל גם ארוחת בוקר למחרת במלון ליד.
*******************
המסע אל הגבול-
מצ׳אנג ריי לקחנו מונית לצ׳אנג קונג. חשבנו שנצליח להזמין וואן בגראב ב 1800 באט אבל ברגע האמת זה לא עבד ונאלצנו לסגור דרך הגסטהאוס מהרגע להרגע ועלה לנו 2500 באט. הנסיעה לקחה שעתיים והיתה ממש קלילה. יצאנו ב 12:30 והגענו סביב 14:30. היינו יכולים להספיק לחצות את הגבול באותו יום אבל החציה שלנו תואמה עם נאגי רק ליום למחרת וזה היה לא רע, למרות שהיינו צריכים לקום מוקדם אבל זה היה עם כל האנשים שעושים את השייט עם חברת נאגי. המשמעות היא שיום לפני משאירים לכם מעטפה עם הטפסים למילוי ואתם עושים את זה בנחת בערב (צריך תמונת פספורט לכל אחד בשביל הוויזה) ונותנים לכן תגים לציוד ומדבקות לשים על החולצה.
ישנו בהמלצת נאגי במקום שנקרא Day waterfrond hotel, אולי הכי בסיסי שישנו בו עד היום בכל המסע. שמו לנו מלא מיטות באותו חדר אחת ליד השניה ושילמנו על התענוג 1,500 באט. בבוקר יש ארחות בוקר ממש ממש בסיסית של טוסט וריבה וקפה או תה.
בבוקר נאגי אוספים מהמקום לינה, מישהו סוחב את כל התיקים, ולוקחים אתכם בוואן למעבר גבול. במעבר התאילנדי מחתימים יציאה (ומשלמים בשביל זה 40 באט לאדם, מה שנשמע כמו קישקוש גמור, אבל שילמנו) ועולים על האוטובוסים לכיוון גבול לאוס. את הציוד ממשיכים לסחוב בשבילכם כל הדרך עד לסירה וזה מאוד מקל.
*********************
ירדנו מהאוטובוס ובזריזות כי ישבנו מקדימה והיינו שניים בתור לויזה לללאוס. הטפסים הממולאים והתמונה המצורפת נמסרו בחלון מספר אחת, המתנו כמה דקות וקיבלנו אותם בחלון מספר שתיים. משם עברנו נקודת ביטחון שלאחריה שילמנו על הויזות 40 דולר במזומן לכל ויזה. וזהו, אנחנו רשמית בלאוס. ואן נוסף של נאגי התמלא בנו ובעוד זוג ולקח אותנו לסירה.
כל הסיפור הזה, מהאיסוף ועד ההגעה לסירה לקח שעה וחצי.
*********************
בסירה כל משפחה מקבלת שולחן. ממש חיכה לנו פתק עם השם שלנו על שני שולחנות. עלינו ראשונים על הסירה והיו לזה שני יתרונות- הראשון- בהמלצת מורדי ולירז תפסנו מיטה בסוף הסירה שנתנה לנו בעצם עוד מרחב לילדים. השניה- ביקשנו להעביר את שני השולחנות שלנו לאחורי הסירה ליד אותה מיטה. על הסירה עולים בלי נעלים ככה שדי נקי ואפשר לשבת על הרצפה. יש צוות על הסירה שגם כל הזמן מנקה ומארגן ואפשר לפנות אליו לכל דבר שצריך.
ההתחלה ממש מרגשת, הילדים התרוצצו בסירה ובחנו את כל המקומות.
הסירה צרה וארוכה, 44 מטר אורך ו 4 מטר רוחב בערך. בסירה יש -
1. מרפסת שמש קידמית עם מקדשון תאילנדי ושמש חמימה ולשבת בה וזה ממש מרגיע.
2. מרפסת מקורה אחורית עם מזרוני רביצה. היא נמצאת מאחורי המטבח וחדר המנועים ולכן היא מרחב יותר מבודד ושקט (חוץ מרעש המנועים).
3. שתי מיטות אחוריות שאנחנו נכסנו אחת ממנה והמשפחה השניה על הסירה תפסה לה את השניה.
ביום הראשון שטים בערך 7 שעות ובשני 8. אז מה עשינו כל השעות האלה-
* הבאנו חומרי יצירה (פלסטלינה, מקלות ארטיק ודבק, דפי ציור, צבעים וטושים, מדבקות, חוברות צביעה) וגם שקית אשפה גדולה כדי לכסות את אחד השולחנות ולא ללכלך אותו.
* חומרי לימוד
* משחקי קלפים (על הסירה שלנו היו כמה משחקי קופסא כמו שחמט למשל אבל אני לא בטוחה שיש על כל סירה).
* ספר
* ניידים עם סים תאילנדי עבדו רק בשעה, שעה וחצי הראשונה של השייט. למי שממש לא יכול בלי אפשר לקנות במחיר מופקע סים לאוסי על הסירה מהמדריך. לא ניסינו אז לא יודעים אם בכלל יש קליטה או לא לאורך השייט.
* סיורים- ביום הראשון עצרנו לחצי שעה בכפר מקומי. מלא ילדים קפצו עלינו וניסו למכור לנו צמידים. הסתובבנו קצת בכפר שנמצא כולו בעליה תלולה מחוף הנהר. הכפר עשוי בקתות קש ומלא חיות משק וזה היה מעניין. ביום השני עצרנו אחרי ארוחת הצהרים לחצי שעה במערות פאק-או שאלו המערות עם אלפי פסלי הבודהה. אחכ עצרנו לעוד חצי שעה בכפר תיירותי שבו מוכרים את הלאו-לאו (משקה אלכוהולי מקומי) ואורגים שאלים מכותנה ומשי. שתי הנקודות האלה מהוות סיור בסירה מלואנג פרבאנג שהרבה אנשים עושים.
באופן מפתיע הזמן עובר ממש ממש מהר.
*אוכל- ארוחת הצהרים על הסירה ממש טריה וטעימה. היו גם אופציות טבעוניות/צמחונית ום הילדים מצאו את עצמם שם. יש בקבוקי מים מנרלים בחינם לאורך כל השייט ואפשר גם לקנות משקאות אחרים וחטיפים. אנחנו הבאנו בנוסף מלאי נשנושים לילדים והיה אחלה.
***********************
הלינה באמצע- אנחנו בחרנו באפשרות הזולה, BKC Villa, שהיתה ממש מספיקה. החדר היה ענקי עם שתי מיטות זוגיות ומיטת יחיד והתאים לנו בול. היו בו גם שני שירותים ומקלחת שזה תמיד בונוס. וגם ווי פי לא רע. מגיעים לכפר בסביבות 17:30, נחנו קצת בחדר ובערב צעדנו לאכול במסעדה בשם Sunset Bar & Restaurant של איזה צרפתי על גבעה עם נוף מדהים לשקיעה מעל המקונג ואוכל ממש טעים טעים ולא זול. גילינו שאם היינו מוסיפים 10 דולר לאדם לנאגי היינו יכולים גם לישון שם וזה נראה ממש ממש טוב אז שווה לברר את האופציה הזו. אחרי האוכל ירדנו חזרה לחדר והשתדלנו ללכת לישון כי יום למחרת היינו צריכים לקום ממש מוקדם להמשך השייט.
ב 7:30 כבר אספו אותנו לסירה, אחרי ארוחת בוקר.
יש בכפר המון מסעדות בכל הרמות, מספר מסעדות הודיות שנראות אחלה ובכלל נראה כפר חמוד מאוד.
***********************
היום השני לשייט- עלינו לשייט ושמחנו לגלות משפחה שוויצרית חדשה עם שלושה שנים שלא היתה אתמול. הם סיפרו לנו שהם שטו בסירה הציבורית אתמול עד לפאק בנג ושהשייט היה נוראי. מלא חברה' צעירים שיכורים ומעשנים שעשו רעש ובלאגן במשך כל השייט והם לא ראו איך הם ממשיכים בדרך עוד יום איתם. הם ביקשו מהמדריך בסירה שלנו להצטרף והוא הסכים תמורת תשלום כמובן. התנדבנו בשמחה לפנות את אחד השולחנות שלנו ולתת להם להשתמש בו וזכינו בחברה נעימה לילדים ולנו להמשך השייט. בבוקר היה קריר, ממש הצטנפנו לנו איש איש במקומו, רק לקראת 12:00 התחיל להתחמם. אכלנו ארוחת צהרים ובסביבות 13:00 פתאום אנחנו מתחילים להריח ריח של שריפות. ההרים סביבנו ממש בערו כחלק מהשריפות היזומות של הלאים בעונה הזו וזה היה מטורף. פתאום התחילה רוח חזקה וגשם ואי אפשר היה להמשיך לשוט ןהקפטן עגן את הסירה בצד הנהר, כשבצד השני שריפות ואנחנו ממתינים שמזג האויר ירגע. אחרי שעה חזרנו לשוט.
בסביבות 14:30 עצרנו במערות עם פסלי הבודהה וקצת אחכ בכפר התיירותי וב 17:30 הגענו ללואנג פרבאנג שם לקח אותנו רכב של נאגי עד לגסטהאוס שהזמנו.
*********************
לסיכום- היתה לנו חוויה שונה ומעולה, יומיים של התנתקות כמעט טוטאלית מהמסכים ושייט שמכניס למין קצב אחר. נופים יפים וחברה טובה. אחלה דרך להתחיל את הביקור בלאוס.
תגובות
הוסף רשומת תגובה