תקציר שימושי
עוד כשקראנו את הפוסט המעולה של מורדי ולירז על השייט האיטי ידענו שכזה בדיוק בא לנו. שייט בסירה איטית על המקונג, מהגבול בין תאילנד ללאוס ועד לואנג פרבנג, נשמע כמו הדרך הכי נכונה להיכנס ללאוס.
חלוניות מידע על המסלול
מה זה השייט האיטי על המקונג?
Nagi of Mekong
Friendship Bridge 4
Pak Beng
Pak Ou Caves
למה זה טוב עם ילדים?
למה בחרנו בסירה
יצרנו קשר עם החברה שאיתה שטו מורדי ולירז. התקשורת איתנו הייתה פחות חלקה ממה שהם תיארו, אבל בסוף הצלחנו לקבל את כל המידע שהיינו צריכים. ההתקשרות התחילה בוואטסאפ ולבקשתם עברה לאימייל.
אז במה מדובר? שייט בסירה איטית פרטית על המקונג מהעיירה Houy Xai בצד הלאוסי של הגבול עד לואנג פרבנג. יומיים של שייט, בערך 7 שעות ביום הראשון ו-8 שעות ביום השני. בלילה עוצרים ללינה בעיירה Pak Beng.
בדקנו גם אופציה של טיסה, וגם אופציה של נסיעה לעיירת הגבול ומשם רכבת ללואנג פרבנג, ועדיין היה ברור שבא לנו שייט.
המסע אל הגבול
מצ'אנג ריי לקחנו מונית לצ'אנג קונג. חשבנו שנצליח להזמין וואן בגראב ב-1,800 באט, אבל ברגע האמת זה לא עבד ונאלצנו לסגור דרך הגסטהאוס מהרגע להרגע, וזה עלה 2,500 באט. הנסיעה לקחה שעתיים והייתה קלילה.
יצאנו ב-12:30 והגענו סביב 14:30. היינו יכולים להספיק לחצות את הגבול באותו יום, אבל החציה שלנו תואמה עם נאגי רק ליום למחרת. בדיעבד זה היה לא רע. בערב השאירו לנו מעטפה עם טפסים למילוי, תגים לציוד ומדבקות לחולצה. צריך גם תמונת פספורט לכל אחד בשביל הוויזה.
ישנו בהמלצת נאגי במקום שנקרא Day Waterfront Hotel. אולי הכי בסיסי שישנו בו עד היום בכל המסע. שמו לנו מלא מיטות באותו חדר, אחת ליד השניה, ושילמנו 1,500 באט. בבוקר הייתה ארוחת בוקר ממש בסיסית של טוסט, ריבה, קפה או תה.
בבוקר נאגי אוספים ממקום הלינה, מישהו סוחב את כל התיקים, ולוקחים אתכם בוואן למעבר הגבול. בצד התאילנדי מחתימים יציאה, עולים על אוטובוסים לכיוון גבול לאוס, והציוד ממשיך להיסחב בשבילכם עד לסירה. זה מאוד מקל.
ירדנו מהאוטובוס ובזריזות כי ישבנו מקדימה והיינו שניים בתור לוויזה ללאוס. הטפסים והתמונה נמסרו בחלון הראשון, אחרי כמה דקות קיבלנו אותם בחלון השני, ואז שילמנו על הוויזות 40 דולר במזומן לכל ויזה. כל הסיפור מהאיסוף ועד ההגעה לסירה לקח שעה וחצי.
הסירה, הילדים ומה עושים כל כך הרבה שעות
בסירה כל משפחה מקבלת שולחן. ממש חיכה לנו פתק עם השם שלנו על שני שולחנות. עלינו ראשונים על הסירה, וזה נתן לנו שני יתרונות: תפסנו מיטה בסוף הסירה שנתנה עוד מרחב לילדים, וגם ביקשנו להעביר את שני השולחנות שלנו לאחורי הסירה ליד אותה מיטה.
על הסירה עולים בלי נעליים, כך שדי נקי ואפשר לשבת על הרצפה. יש צוות שמנקה ומארגן כל הזמן ואפשר לפנות אליו לכל דבר.
הסירה צרה וארוכה, בערך 44 מטר אורך ו-4 מטר רוחב. יש בה מרפסת שמש קדמית, מרפסת מקורה אחורית עם מזרונים, ושתי מיטות אחוריות. הילדים התרוצצו, בדקו כל פינה, ובהמשך עברנו לקצב של שייט.
הטלפונים עם הסים התאילנדי עבדו רק בשעה או שעה וחצי הראשונה של השייט. מי שממש לא יכול בלי, יכול לקנות סים לאוסי על הסירה מהמדריך, אבל אנחנו לא ניסינו ולא יודעים כמה יש קליטה לאורך הדרך.
ארוחת הצהריים על הסירה הייתה טרייה וטעימה. היו גם אופציות טבעוניות וצמחוניות, והילדים מצאו את עצמם. יש מים מינרליים בחינם לאורך השייט, ואפשר לקנות גם משקאות אחרים וחטיפים.
הלינה באמצע - Pak Beng
אנחנו בחרנו באפשרות הזולה, BKC Villa, והיא הייתה ממש מספיקה. החדר היה ענקי, עם שתי מיטות זוגיות, מיטת יחיד, שני שירותים ומקלחת, וזה התאים לנו בול. היה גם Wi-Fi לא רע.
הגענו לפאק בנג בסביבות 17:30, נחנו קצת בחדר ובערב צעדנו למסעדה בשם Sunset Bar and Restaurant, של איזה צרפתי, על גבעה עם נוף מדהים לשקיעה מעל המקונג. האוכל היה ממש טעים ולא זול.
גילינו שאם היינו מוסיפים 10 דולר לאדם לנאגי היינו יכולים לישון שם, וזה נראה ממש טוב. שווה לברר את האופציה הזו. בבוקר ב-7:30 כבר אספו אותנו לסירה אחרי ארוחת בוקר.
היום השני לשייט
ביום השני שמחנו לגלות משפחה שוויצרית חדשה עם שלושה בנים. הם סיפרו ששטו בסירה הציבורית יום קודם עד Pak Beng, ושהשייט היה נוראי בגלל רעש, עישון ובלאגן. הם ביקשו מהמדריך שלנו להצטרף והוא הסכים תמורת תשלום.
בבוקר היה קריר, ממש הצטנפנו כל אחד במקומו. רק לקראת 12:00 התחיל להתחמם. אחרי ארוחת הצהריים התחלנו להריח שריפות. ההרים סביבנו בערו כחלק מהשריפות היזומות באזור. פתאום התחילה רוח חזקה וגשם, והקפטן עגן את הסירה בצד הנהר עד שמזג האוויר נרגע.
בסביבות 14:30 עצרנו במערות Pak Ou עם פסלי הבודהה, וקצת אחר כך בכפר תיירותי שבו מוכרים לאו-לאו ואורגים צעיפים מכותנה ומשי. ב-17:30 הגענו ללואנג פרבנג, ורכב של נאגי לקח אותנו עד לגסטהאוס שהזמנו.
טיפים שלנו לשייט עם ילדים
מפת המסלול
לינה באזור Pak Beng
הלינה באמצע הדרך היא חלק חשוב מהחוויה. אנחנו בחרנו באפשרות הבסיסית והיא עבדה לנו, אבל שווה לבדוק מראש אם בא לכם לשדרג את הלילה בפאק בנג.
סיכום
לסיכום, הייתה לנו חוויה שונה ומעולה. יומיים של התנתקות כמעט טוטאלית מהמסכים, שייט שמכניס לקצב אחר, נופים יפים וחברה טובה. זו הייתה אחלה דרך להתחיל את הביקור בלאוס.
תגובות
הוסף רשומת תגובה