תקציר שימושי
קפיצה מהירה
רוב האנשים מגיעים לצ'אנג ראי בטיול יום מצ'אנג מאי. אנחנו החלטנו שכיוון שאנחנו כבר באזור, נקדיש לה קצת יותר זמן. בסוף נשארנו עוד יום בפאי, אבל הדרך קראה לנו, הסירה ללאוס כבר הוזמנה, ולא הייתה ברירה אלא להתגלגל צפונה - עם עצירה אחת מושלמת במפלים הדביקים.
מהירידה מפאי אל הדרך לצ'אנג ראי
הנסיעה ברכב השכור במורדות הדרך מפאי הייתה מפותלת, אבל עדיפה פי כמה מהדרך הלוך. עברנו אותה בלי בחילות, הקאות או עצירות, עד שהגענו למפלים הדביקים. למפלים, שנמצאים בערך שעה מצ'אנג מאי, עדיף כנראה להגיע בטיול יום מצ'אנג מאי, אבל לנו זה הסתדר בדיוק כעצירת דרך.
אחרי כל הפיתולים, הירוק, החום והנסיעה הארוכה, פתאום הגענו למקום שהרגיש כמו משחק טבע. לא סתם מפל, אלא מקום שאפשר ממש לטפס בו על המים.
המפלים הדביקים - ספיידרמן בגרסת צפון תאילנד
במפלים יש הצטברות סידן על הסלעים, מה שהופך אותם ללא חלקלקים. אפשר לרדת ולעלות על הסלעים, להיעזר בחבלים, להירטב קצת או הרבה, ולהרגיש לרגע כמו ספיידרמן. הקבוצה הראשונה שירדה ועלתה את כל המפלים הייתה של פלג, תבל וריף בניצוחו של אופיר. עטר ואשד נשארו למעלה.
יש גם אפשרות לרדת במדרגות עץ ולעלות דרך המפלים, אבל הם לקחו את זה באקסטרים ועשו את שני הכיוונים על הסלעים. לסיבוב השני יצאו תבל ועטר. לקטנטנים יש בריכות שכשוך למעלה וגם נקודות לאורך הדרך שאפשר לרדת אליהן דרך מדרגות העץ.
אחרי שעתיים במפלים שהרגישו כמו עשר דקות, החלפנו בגדים והמשכנו. לקחנו בטייקאווי אוכל מאחת המסעדות המקומיות - עופות פחם מתגלגלים, ארוחת צהריים מושלמת - אבל אכלנו אותם במקום, כי להכניס את זה לרכב היה עלול להיגמר בבלאגן שלם.
צ'אנג ראי - לבן, שחור וכחול
הנסיעה מהמפלים לכיוון צ'אנג ראי הייתה קשוחה ומפותלת. גוגל מאפס הראה שלוש וחצי שעות, אבל הדרך כל הזמן התארכה. הילדים, באופן מפתיע, סירבו להירדם, אבל בסוף הגענו בערב לצ'אנג ראי.
הבוקר הבא הוקדש למקום המפורסם ביותר בצ'אנג ראי - המקדש הלבן. מקדש שבנה אדם פרטי בפאתי העיר, מעוטר במראות קטנטנות ופיסות זכוכית, שבמגע קרני השמש גורמות לכל המבנה לנצוץ. בתוך המקדש עצמו, שבו אסור לצלם, יש על הקירות דמויות מסרטים מצוירים וגיבורי תרבות פופ. מוזר, מבריק, תיירותי ומאוד יוצא דופן.
משם המשכנו לבית השחור, שהוא ההפך המוחלט מהמקדש הלבן. מקום קודר ואפלולי, עם מבני עץ שחורים, ריהוט כבד, עורות וחומרים שמרגישים כמו מגרש המשחקים של דרקולה. הילדים, באופן אבסורדי, העדיפו את השחור על הלבן.
ביום אחר נסענו גם למקדש הכחול. הוא קטן יותר וחלקו עוד בבנייה, אבל הצבעוניות שלו חזקה, מרשימה ומאוד פוטוגנית.
אוכל, שווקים, קניון ואופניים
בצ'אנג ראי היו לנו כמה רגעים משפחתיים פשוטים וכיפיים: קניון, ברביקיו קוריאני במקום מקדונלדס, משחקי וידאו, ג'ימבורי, שוק אוכל, שוק לילה, אופניים מהגסטהאוס, ופרידה חגיגית מהמסאז' התאילנדי.
בערב הראשון עטר, תבל וריף יצאו לסיבוב בשוק הלילה כשעטר מרכיבה את שתיהן על האופניים. רק יום אחרי הבנו שזה היה שוק שבת גדול, כי באותו מקום בדיוק למחרת היה פשוט כביש. בערבים הבאים הסתפקנו בשוק האוכל ובשוק הלילה המצומצם.
ביי ביי תאילנד - בדרך לגבול
ביום האחרון בצ'אנג ראי קמנו באיזי וארזנו לקראת הנסיעה לגבול. תכננו להזמין מונית וואן ב-Grab, אבל במשך 45 דקות לא נמצאה שום מונית. בסוף הלכנו לקבלה והזמנו מונית שעלתה 2,500 באט, במקום 1,800 באט שציפינו לשלם. תוך חצי שעה היא הגיעה.
עוד שעתיים ואנחנו בעיירת הגבול צ'אנג קונג, לקראת החציה ללאוס. ביי ביי תאילנד. היית ממש טובה ומפתיעה, וגם ממש יקרה. נתראה שוב ככל הנראה בקרוב.
חלוניות מידע על המקומות
המפלים הדביקים - Bua Tong פתחו
המפלים הדביקים, או Bua Tong, מוכרים בזכות סלעי הגיר המחוספסים שמאפשרים לטפס עליהם בתוך זרימת המים. זו בדיוק הסיבה שהחוויה שם מרגישה שונה ממפל רגיל - פחות החלקה, יותר טיפוס ומשחק טבעי.
למה הסלעים לא מחליקים? פתחו
הייחוד של המקום קשור למשקעים מינרליים, בעיקר סידן ופחמת סידן, שיוצרים מרקם מחוספס יחסית. זה לא אומר שאי אפשר להחליק בכלל, אבל זה מסביר למה אפשר ללכת ולטפס על המפל בצורה מפתיעה.
Wat Rong Khun - המקדש הלבן פתחו
המקדש הלבן הוא יצירת אמנות עכשווית בסגנון מקדש בודהיסטי, המזוהה עם האמן Chalermchai Kositpipat. הוא מפורסם בצבע הלבן, בשברי זכוכית מנצנצים ובשילוב לא רגיל בין סמלים בודהיסטיים לתרבות פופ.
Baan Dam - הבית השחור פתחו
הבית השחור הוא מוזיאון אמנות של האמן Thawan Duchanee, ובו אוסף מבנים כהים, חומרים טבעיים, עורות, עץ ועבודות בעלות אופי דרמטי. הוא שונה מאוד מהמקדש הלבן ולכן עובד טוב כצמד ביקורים באותו יום.
Wat Rong Suea Ten - המקדש הכחול פתחו
המקדש הכחול מוכר בזכות גוונים כחולים חזקים ועיטורי זהב, והוא מציג אמנות בודהיסטית מודרנית ומאוד צבעונית. הוא קטן יותר מהמקדש הלבן, אבל מצטלם נהדר ומתאים לעצירה קצרה יחסית.
צ'אנג קונג והמעבר ללאוס פתחו
צ'אנג קונג משמשת נקודת יציאה נוחה מצפון תאילנד אל לאוס, בדרך ל-Huay Xai ולשייט על המקונג. זו לא בהכרח עיר יעד בפני עצמה, אבל היא תחנת מעבר יעילה לפני החציה והסירה.
מפת הדרך מפאי לצ'אנג ראי והגבול
מלונות ולינה באזור צ'אנג ראי
בצ'אנג ראי נוח לבחור לינה שמאפשרת יציאה קלה לשווקים, לקניון, למקדשים וגם להמשך הדרך לצ'אנג קונג. אם יש אופניים בגסטהאוס - זה בונוס משפחתי קטן שיכול לשדרג ערב שלם.
סיכום
זה היה פרק מעבר שהצליח להיות הרבה יותר מעוד נסיעה: מפלים שאפשר לטפס עליהם, מקדשים שהם חצי אמנות וחצי חוויה, שוקי לילה, מסאז' אחרון, קניון עם ילדים, ואז נסיעה צפונה אל הגבול. תאילנד נפרדה מאיתנו יפה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה