בדרך לצ'יאנג ראי עוצרים במפלים הדביקים

רוב האנשים מגיעים לצ'יאנג ראי בטיול יום מצ'יאנג מאי. אנחנו החלטנו שכיוון שאנחנו כבר באזור, נקדיש לה קצת יותר זמן. בסוף נשארנו עוד יום בפאי, אבל הדרך קראה לנו, הסירה ללאוס כבר הוזמנה, ולא הייתה ברירה אלא להתגלגל צפונה - עם עצירה אחת מושלמת במפלים הדביקים.

מהירידה מפאי אל הדרך לצ'יאנג ראי

הנסיעה ברכב השכור במורדות הדרך מפאי הייתה מפותלת, אבל עדיפה פי כמה מהדרך הלוך. עברנו אותה בלי בחילות, הקאות או עצירות, עד שהגענו למפלים הדביקים. למפלים, שנמצאים בערך שעה מצ'יאנג מאי, עדיף כנראה להגיע בטיול יום מצ'יאנג מאי, אבל לנו זה הסתדר בדיוק כעצירת דרך.

אחרי כל הפיתולים, הירוק, החום והנסיעה הארוכה, פתאום הגענו למקום שהרגיש כמו משחק טבע. לא סתם מפל, אלא מקום שאפשר ממש לטפס בו על המים.

המפלים הדביקים - ספיידרמן בגרסת צפון תאילנד

במפלים יש הצטברות סידן על הסלעים, מה שהופך אותם ללא חלקלקים. אפשר לרדת ולעלות על הסלעים, להיעזר בחבלים, להירטב קצת או הרבה, ולהרגיש לרגע כמו ספיידרמן. הקבוצה הראשונה שירדה ועלתה את כל המפלים הייתה של פלג, תבל וריף בניצוחו של אופיר. עטר ואשד נשארו למעלה.

יש גם אפשרות לרדת במדרגות עץ ולעלות דרך המפלים, אבל הם לקחו את זה באקסטרים ועשו את שני הכיוונים על הסלעים. לסיבוב השני יצאו תבל ועטר. לקטנטנים יש בריכות שכשוך למעלה וגם נקודות לאורך הדרך שאפשר לרדת אליהן דרך מדרגות העץ.

אחרי שעתיים במפלים שהרגישו כמו עשר דקות, החלפנו בגדים והמשכנו. לקחנו בטייקאווי אוכל מאחת המסעדות המקומיות - עופות פחם מתגלגלים, ארוחת צהריים מושלמת - אבל אכלנו אותם במקום, כי להכניס את זה לרכב היה עלול להיגמר בבלאגן שלם.

Bua Tong | המפלים הדביקים המפלים נמצאים בפארק הלאומי Namtok Bua Tong–Nam Phu Chet Si, במחוז Mae Taeng, כ-60 ק"מ צפונית לצ'יאנג מאי. המים רוויים בביקרבונט של סידן. כשהם נחשפים לאוויר, הסידן מתגבש על הסלעים לשכבת טוף גירני מחוספסת, שנותנת אחיזה לרגליים יחפות, ואזוב לא צומח עליה. המים מגיעים מהמעיין Nam Phu Chet Si, "מים של שבעה מינרלים", כ-250 מטר במעלה המפל. הכניסה חינם, פתוח כל יום 8:00 עד 17:00.

כניסה חינםבגדים להחלפהמקור

צ'יאנג ראי - לבן, שחור וכחול

הנסיעה מהמפלים לכיוון צ'יאנג ראי הייתה קשוחה ומפותלת. גוגל מאפס הראה שלוש וחצי שעות, אבל הדרך כל הזמן התארכה. הילדים, באופן מפתיע, סירבו להירדם, אבל בסוף הגענו בערב לצ'יאנג ראי.

הבוקר הבא הוקדש למקום המפורסם ביותר בצ'יאנג ראי - המקדש הלבן. מקדש שבנה אדם פרטי בפאתי העיר, מעוטר במראות קטנטנות ופיסות זכוכית, שבמגע קרני השמש גורמות לכל המבנה לנצוץ. בתוך המקדש עצמו, שבו אסור לצלם, יש על הקירות דמויות מסרטים מצוירים וגיבורי תרבות פופ. מוזר, מבריק, תיירותי ומאוד יוצא דופן.

משם המשכנו לבית השחור, שהוא ההפך המוחלט מהמקדש הלבן. מקום קודר ואפלולי, עם מבני עץ שחורים, ריהוט כבד, עורות וחומרים שמרגישים כמו מגרש המשחקים של דרקולה. הילדים, באופן אבסורדי, העדיפו את השחור על הלבן.

ביום אחר נסענו גם למקדש הכחול. הוא קטן יותר וחלקו עוד בבנייה, אבל הצבעוניות שלו חזקה, מרשימה ומאוד פוטוגנית.

Wat Rong Khun | המקדש הלבן את המקדש בונה מאז 1997 האמן התאילנדי צ'אלרמצ'אי קוסיטפיפאט, עם צוות של יותר מ-40 אמנים. הוא עצמו לא מצפה שהמקדש יושלם בימי חייו. על הקירות בפנים, במקום סיפור חייו של הבודהה, יש תרבות פופ: הארי פוטר, הלו קיטי, ניאו מ"מטריקס", ואפילו מטוס שפוגע במגדלי התאומים.

אסור לצלם בפניםבוקרמקור תמונה: Misharim, CC BY 4.0

Baan Dam | הבית השחור המוזיאון של האמן הלאומי ת'אוואן דוצ'אני, יליד צ'יאנג ראי. במתחם 40 מבנים בסגנון מקדשים של צפון תאילנד.

אמנותהילדים העדיפומקור תמונה: NaN · Mot Dang, CC BY 4.0

Wat Rong Suea Ten | המקדש הכחול הבנייה התחילה ב-27 באוקטובר 2005, והמבנה הראשי הושלם ב-22 בינואר 2016. את העיצוב הסופי יצר אמן העם פוטה קבקאו, שלמד את המקצוע בעבודה על המקדש הלבן אצל צ'אלרמצ'אי. המקדש כחול עם עיטורי זהב.

פוטוגניעצירה קצרהמקור תמונה: Chainwit., CC BY-SA 4.0

אוכל, שווקים, קניון ואופניים

בצ'יאנג ראי היו לנו כמה רגעים משפחתיים פשוטים וכיפיים: קניון, ברביקיו קוריאני במקום מקדונלדס, משחקי וידאו, ג'ימבורי, שוק אוכל, שוק לילה, אופניים מהגסטהאוס, ופרידה חגיגית מהמסאז' התאילנדי.

בערב הראשון עטר, תבל וריף יצאו לסיבוב בשוק הלילה כשעטר מרכיבה את שתיהן על האופניים. רק יום אחרי הבנו שזה היה שוק שבת גדול, כי באותו מקום בדיוק למחרת היה פשוט כביש. בערבים הבאים הסתפקנו בשוק האוכל ובשוק הלילה המצומצם.

ביי ביי תאילנד - בדרך לגבול

ביום האחרון בצ'יאנג ראי קמנו באיזי וארזנו לקראת הנסיעה לגבול. תכננו להזמין מונית וואן ב-Grab, אבל במשך 45 דקות לא נמצאה שום מונית. בסוף הלכנו לקבלה והזמנו מונית שעלתה 2,500 באט, במקום 1,800 באט שציפינו לשלם. תוך חצי שעה היא הגיעה.

עוד שעתיים ואנחנו בעיירת הגבול צ'יאנג קונג, לקראת החציה ללאוס. ביי ביי תאילנד. היית ממש טובה ומפתיעה, וגם ממש יקרה. נתראה שוב ככל הנראה בקרוב.

❤️ 💚 💙 💜 💗

חזרה לראש הפוסט

השלום לב-ארים רואים עולם

חפש בבלוג זה