הטיסה עברה במהרה וגם המונית מהשדה לאזור העיר העתיקה. הפעם לא הזמנו מקום לינה והיו לנו על הכוונת בערך מקום וחצי. הגענו עם המונית לאזור מקסים וקטן, שככל הנראה הוא נקודת ריכוז לצרפתים. אופיר התחיל לעבור בין כמה מקומות לינה ולא ממש מצאנו את עצמנו. חוץ מהעובדה שאנחנו צריכים שתי מיטות זוגיות אנחנו גם מחפשים קצת מרחב משותף לילדים, רצוי רק שלנו אבל גם חצר יכולה לעבוד וכל זה בתקציב נמוך מ50 דולר לכולנו. אז אופיר החל לשוטט, פה מלא ושם מלא ריחות עישון וכאן החדר אפלולי ושם יקר מידי. הוא כבר הרחק מהאזור הצרפתי ולא ממש מצא משהו. ברגע יאוש תבל אפילו הציעה לישון בחדר של דורמס (חדר משותף עם מיטות על קומה) בגסטהאוס יפה עם שירותים משותפים. אחרי כמה שעות שעטר מחכה במסעדה והבעלים כבר מראה סימני חוסר שביעות רצון, בשעה 20:00 החלטנו להסתפק בשני חדרים קטנטנים ומשופצים יחסית בגסטהאוס מול המסעדה שרבצנו בה ולחשוב על כל העניין לעומק ביום למחרת. שילמנו 600 באט לחדר ועוד 1,000 פקדון והתארגנו לשינה. כבר בלילה אופיר קורא את חוות הדעת בגוגל ומגלה שהבעלים מאוד קשוח בעניין הנקיון ויש מצב טוב שלא נראה את הפקדון שלנו שוב. זה בשילוב המיטה הקשה מידי והחדרים הפצפונים שיכנע אותנו לא להשאר במקום. מוקדם מידי בבוקר אופיר יוצא לסיבוב נוסף ומתרחק מעבר לריבוע של העיר העתיקה ושוק הלילה. הוא חוזר עם חדשות משמחות, במלון אפלולי, שנראה קצת כאילו משפחת אדמס גרה שם, יש חדר מקסים עם סלון ומטבחון . בחדר מיטה זוגית, בסלון ישימו לנו מזרון זוגי גדול על הרצפה. וזה אפילו בתקציב של פחות מ50 דולר. הוא סגר במקום.
אחרי שעברנו לשם קבענו להפגש עם משפחת גולדמן, אנחנו טסנו לצ׳יאנג מאי, הם נסעו באוטובוס לילה ונפגשנו שוב. עינת העלתה רעיון לצאת לטיול של יומיים, הליכה בהרים סביב צ׳יאנג מאי, לינה בבקתות, ביקור בכפרים ומפלים, ושיט על רפטינג מבמבוק. אז שוטטנו למצוא סוכנות שתסכים להוציא אותנו לטיול כזה, שיהיה מותאם ילדים ופרטי. בסוף מצאנו את מבוקשינו. קינחנו במסעדת סבבה, שם הילדות מצאו גורים בני יומיים ללטף ולכרבל ואנחנו זכינו לקצת אוכל ישראלי מפנק.
תיאמנו את הטיול לעוד כמה ימים ובנתיים הספקנו ללכת לפארק מים אדיר עם הגולדמנים, למרות שבאותו יום אשד העלתה קצת חום, לא הרגישה טוב ולכן נשארה בחדר עם אופיר. פארק המים, ה grand Canyon הוא בעצם מסלול מכשולים של מתנפחים על המים. מטפסים, קופצים, מתגלגלים ובאופן כללי צוחקים כמו שלא צחקנו מלא זמן. לפחות עטר ועינת שתפסו התקפת צחוק אדירה מנסיונות להדביק את הקצב של אבי וכל עדר הילדים.
יום למחרת יצאנו לטראק של יומיים בג'ונגלים של צ'אנג מאי, ההתחלה היתה מבאסת, גשם כבד איך שהגענו לנקודת ההתחלה. המדריך שם על עצמו שקית ניילון ואנחנו מנסים לקמבן את הילדים ואת המבוגרים ככה שנרטב כמה שפחות. בנוסף גם ניסינו להסביר לנהג ולמדריך שבסוכנות שאיתם סגרנו סוכם שאנחנו לא סוחבים את התיקים והרכב אמור להקפיץ לנו אותם נקודת הלינה. קצת ויכוחים, אירגונים, עוד סכום כסף שהחליף ידים לצורך הקפצת הציוד ויצאנו לדרך. תוך רבע שעה בערך הגשם נחלש, הניילונים ירדנו ואנחנו צעדנו בנופי ג'ונגל אחרי המדריך. שרים, משוחחים, מתפקדים במספרי ברזל וכמובן מקטרים. ריף, שנצמדה לגילי היתה גיבורה, הלכה את הדרך בגבורה כשהיא מתעייפת פה ושם ואופיר סוחב אותה בכל מיני דרכים. אשד, על הגב של עטר, עדיין לא מרגישה מאה אחוז אבל זורמת כמו שהילדה המקסימה הזו למדה לזרום בחודשים האחרונים. ישנה, קמה, צוחקת, דופקת לאמא על הראש ומבסוטית מהחיים. לקראת ארוחת הצהרים הגענו לנקודת שכשוך בברכות מים ומפלים. המדריך הוציא את ארוחת הצהרים שלנו שהיתה אורז מטוגן עטוף בצורה אקולוגית בעלי בננה עם ביצת עין מעל והיתה טעימה להפליא. וחזרנו לצעוד.
אחה"צ הגענו לכפר קטן ושם ישנו בבית עץ קטן ופשוט בלי חשמל ובלי כלום. הגשם שירד והרטיב את העצים כמעט חירב לנו את התוכניות למדורה אבל בסופו של דבר אבי ואופיר הצליחו להתגבר על האתגר והדליקו מדורה, עינת ניגנה בגיטרה, ישבנו ושרנו והיה ערב חשוך, הרמוני, קסום ונפלא. למחרת צעדנו עוד קצת למפלים נוספים והשתכשכנו במים וקינחנו בשייט על רפסודות במבוק.
אז מה עוד עשינו בצ'אנג מאי? ביקרנו בקניון Central Mall המפנק, הילדים היו בג'ימבורי ואנחנו עשינו קניות של בגדי יציאה לכבוד יומההולדת של עטר.
ביקרנו בשוק הלילה היומיומי וגם בשוק הלילה של יום ראשון שהוא ענקי ועמוס בדוכנים שונים ומגוונים,
ביקרנו בשאריות של תערוכת הפרחים שנערכה בעיר בחודש שקדם להגעה שלנו
וביקרנו במסעדת פיראטים סופר מומלצת לילדים שנקראת Nic's עם תפריט ילדים רחב בו המנות גדולות וטעימות ומעוצבות בדיוק כמו שילדים אוהבים.
את ערב חג יום ההולדת לעטר חגגנו, כשעופרי עושה בייביסיטר על הילדים ואנחנו יוצאים לארוחת ערב מעולה של סטיקים. בנתיים הילדים ביחד עם עופרי, תמר וגילי קישטו את החדר והיה כיף ומשמח.
לכבוד יום ההולדת של עטר כל ילד גם בחר חוויה שהוא רוצה לעשות ביחד עם אמא.
ריף ואמא הלכו לאכול יחד ארוחת בוקר זוגית רק הן וטיילו יחד ברחובות צ'אנג מאי.
פלג ואמא הלכו לפארק חבלים בשעת הצהרים שהיה מגניב למרות שפחות מפחיד ממה שהם ציפו.
תבל ואמא הלכו לעיסוי זוגי בשעת לילה מאוחרת והתפנקו כמו שצריך, הן קינחו בקפה ושוקו בסטארבקס כמו שאמא אוהבת.
ואשד ואמא, הן לא עשו שום דבר מיוחד, רק התכרבלו יחד במיטה.
בין לבין גם פגשנו את הגולדמנים לארוחת ערב במסעדה הודית. זה מדהים איך לאורך המסע המסעדות ההודיות הפכו למין ברירת מחדל שלנו שכולם מסכימים עליה ומוצאים מה לאכול שם לא משנה באיזה מדינה אנחנו.
למחרת יום ההולדת עלינו על וואן פרטי לכיוון פאי. היינו אמורים לאסוף את הגולדמנים אבל פתאום אנחנו קולטים שהוואן נמצא כבר מחץ לאזור העתיק ונראה שהוא ממש לא בכיוון הגסטהאוס של הגולדמנים. עוד התברברות של שעה בערך עד שהצלחנו לאסוף אותם מהמקום הנכון ויצאנו לדרך. הנסיעה לפאי התחילה באופן סביר, אבל המשיכה באופן קשוח מאוד, רצופה בפיתולים שגרמו לנו לבחילות נוראיות ולכך שפלג אפילו הקיא. הגיבור הצליח להתאפק כשביקשנו מהנהג לעצור בצד הדרך והוא ירד ופשוט רוקן את כל ארוחת הבוקר. גם ההמשך לא היה פשוט וחייב עוד כמה עצירות. לשימחתינו הגענו לפאי בסופו של דבר, בחתיכה אחת, מחכים ומצפים מה יזמן לנו המקום הבא.
תגובות
הוסף רשומת תגובה