בנגקוק, כמה חיכינו להגיע אליך, עוד לפני שמלדיבים וסרי לנקה נכנסו לתוכנית, תבל רצתה לחגוג יומולדת בבנגקוק. למרות שהיא לא היתה שם מעולם, היא ממש ממש קיוותה לעיר גדולה. הילדה שמתה על בניינים גבוהים, אורות, חנויות, קניונים ורכבת. כששמעה שהיא חוגגת במלדיבים היא קצת התבאסה. כל דבר שהילדים אמרו שהם צריכים אמרנו "בבנגקוק". אוזניות חדשות- בבנגקוק, מגן לסלולרי- בבנגקוק, סנדלים חדשים- בבנגקוק, מסז'- בבנגקוק. זו כבר היתה בדיחה בעיניהם. אז סגרנו שבעה לילות באזור פארק לומפיני במלון דירות במחיר קצת מופקע ומעל התקציב שלנו של 3800 באט ללילה (שהם 380 שח, ככה לסבר את האוזן אבל אנחנו פשוט מכוונים לשלם לא יותר מ 50 דולר...). הדירה שלנו במלון שבביקורות יש שתיארו אותו כקצת מיושן, הריהוט לא שודרג שנים וכו התגלה כמקום הכי מפנק בערך שישנו בו מאז יצאנו לדרך. דירה ענקית עם שתי מיטות זוגיות ממש גדולות, סלון ומטבח, שני שירותים ומקלחת ומלא מקומות אחסון.
בקיצור, אם מחפשים על מה להתלונן, מוציאים. לנו זה היה מקום מושלם. נחתנו מסרי לנקה לפנות בוקר ולקחנו את הזמן עד שיצאנו מהשדה, תפסנו מונית ועמדנו בפקקי הבוקר של בנגקוק. הגענו לדירה ב 8:30 שם אמרו לנו שנוכל לעשות צ'ק אין רק לקראת 12. בנתיים אכלנו ארוחת בוקר בבופה של המלון, הסתובבנו קצת ברגל וחיפשנו חנות נוחות לרכוש כרטיסי סים. ב 11:30 חזרנו וקיבלנו את החדר. נחנו קצת בחדר ויצאנו להסתובבות נוספת לכיוון קניון MBK שידוע גם כקניון הזיופים.
ארוחת צהרים של אוכל תאילנדי ושיטוט באיזור הסלולרי להחלפ מגיני מסך, כיסויים וכל מה שהילדים רצו בערך. אחרי שכולנו כבר היינו על הקצה, עייפים גמורים, לקראת ערב, חזרנו לחדר והתרסקנו. אופיר עוד יצא לחפש בלילה בננה רוטי. כאילו סליחה- אנחנו בבנגקוק וזה מאסט- לא מצא :).
הקצנו למחרת וגילינו שגם הגולדמנים מגואה פה, והם ישנים באזור הקוואסן. הם הציעו שנפגש למחרת בעולם הים ולמרות שלא תכננו ללכת לשם, זרמנו וקבענו איתם. את היום התחלנו באיזי רק לקראת הצהרים בצעידה לכיוון פארק לומפיני, גן שעשועים לילדים ובואותו זמן אופיר ותבל ממשיכים לכיוון אזור סילום לעשות עיסוי.
נפגשנו בדקתלון לרכישת בגד ים לפלג כי לבנות לא מצאנו ומשם לקניון הסמוך לארוחת צוהוערב של ברבקיו קוראני.
בברבקיו אנחנו מזמינים דרך אפליקציה והאוכל מגיע אלינו על גבי רובוט חתול ששיעשע אותנו מאוד. ארוחה שהיא אטרקציה.
המשכנו להסתובב עוד בקניון אחרי הארוחה, סופר, קינוח והלכנו לישון מאוחר מידי למרות שידענו שמחר צריך לקום מוקדם.
בבוקר הערנו את הילדים מוקדם יחסית, ירדנו לאכול ארוחת בוקר בבופה במלון ויצאנו בהליכה לכיוון קניון סיאם פרגון שם חיכתה להם הפתעה. מאז שתבל שמעה שהגולדמנים בעיר היא ממש רוצה לפגוש אותם ואמרנו לה שזה לא מתאים כרגע. הגענו לכניסה של עולם המים ואז הם הופיעו. עופרי, תמר וגילי, אבי ועינת. איזה אושר היה שם. תבל היתה בעננים. בילינו יום שלם ביחד. היינו בעולם הים שזה בעצם אקווריום ענקי ויקר.
כרטיס הכניסה כולל גם ביקור במוזיאון מדאם טוסו, שנשמע על פניו, משעמם רצח. אחרי הביקור באקווריום צעדנו דרך הקניונים וחיפשנו את מדאם טוסו כשפלג מגלה לנו שאפשר לנווט עם גוגל מאפס גם בתוך קניוני ענק. מדאם טוסו היה הפתעה ענקית. חוץ מהדמויות עצמן, שאת חלקן הכרנו ואת חלקן לא ואת חלקם הילדים הכירו ואת חלקן לא, יש שם אביזרי לבוש לצילום, כל מיני מסכים או גאדג'טים אינטרקטיבים ובכלל היה ממש ממש מפתיע לטובה.
העברנו שם שעתיים נוספות והבטן התחילה לקרקר. אבי אמר שהוא ראה מתחם אוכל ליד האקווריום ואחרי התברברות בדרך ולמרות גוגל מאפס הגענו למתחם אוכל ענקי בקומה מינוס משהו בקניון סיאם פרגון. מליון דוכנים מכל המינים והצבעים של כל סוגי האוכל במזרח בעיקר אבל גם רשתות. הילדים התבייתו על מסעדה אמריקאית אנונימית בשם מקדונלדס. צרחות האושר שלהם וריצת האמוק לכיוון הסניף לא הותירו לנו יותר מידי ברירות. הם ישבו לאכול שם והמבוגרים ניסו למצוא את עצמם בשלל הדוכנים ולהביא טייק אווי לאכול בתוך סניף המקדונלדס. עייפים ומרוצים נפרדנו מהגולדמנים והבטחנו שניפגש שוב בקרוב.
השעה היתה אחר הצהרים אז אמרנו שזו הזדמנות מעולה שהחצי שלא עשה מסאז' בבנגקוק עדיין, יעשה זאת והחצי השני יחזור לנוח במלון. את הדרך מהקניון למסז' פלג, עטר וריף, החליטו לעשות ברכבת העילית (הBST). הם קנו כרטיסי אבל עלו על הרכבת לכיוון ההפוך ואחרי תחנה כשראו שכולם יורדים הבינו את הטעות, עשו אחורה פנה ונסעו למקום הנכון. מזל שהיה מדובר רק בתחנה אחת ובזבוז הזמן היה מינימלי. המסז' היה מעולה, פלג התפנק במסז' תילאנדי ועטר וריף במסז' שמנים. לקראת סוף הטיפול ריף נרדמה והמעסות התילאנדיות מצאו את זה מאוד משעשע. אחרי המסז' עטר קינחה בקפה בסטארבקס והילדים במתוקים. טוק טוק לחדר וככה נגמר לו עוד יום.
את הבוקר העברנו באיזי בחדר, קצת לימודים וקצת מסכים.
צהרים בילינו בבריכה ואחהצ נסענו לקוואסן לאכול קצת אוכל ישראלי ולפגוש שוב את הגולדמנים. בדרך למסעדת שושנה עשינו עצירה למנה ראשונה בדוכן פתאי וליקקנו את האצבעות.
במסעדת שושנה הילדים השלימו את החסך בשניצל ופסטה מהיום יומיים אחרונים. לקינוח חזרנו לרחוב להתענג על בננה רוטי ורוטי נוטלה עם הגולדמנים שחברו אלינו בנתיים. אבי הוביל אותנו בבטחה בסמטאות לעבר רמבוטרי, המקביל לקווסאן. ריף שהבטחנו לה שתוכל לעשות צמות אחרי האוכל, לא ויתרה ועטר והיא הלכו לצוד מקום לצמות.
כל השאר קנו גלידה תילאנדית והתמקמו בגינה בחלק השקט של הרמבוטרי למנוחה ומשחקי ילדים. כשהן חזרו עם הצמות תבל נזכרה שגם היא רוצה. באופן מטופש לחלוטין ולמרות השעה הסופר מאוחרת (אחרי 22:30 בלילה), עטר חזרה איתה לקווסאן שבנתיים נהיה צפוף באופן בלתי נסבל ורועש ממש.
לאופיר לקח קצת זמן לאסוף את שאר הפמליה, להפרד לשלום מהגולדמנים ולהצטרף לעטר ותבל באמצע הבלאגן. כולנו כבר היינו ביאוש טוטאלי, מתים כבר לסיים עם האירוע ולחזור לחדר השקט והנעים שלנו. בסוף, לקראת 00:00 זה קרה. הזמנו גראב ולקול יבבות של ריף ואשד ויבבות בלב של כל השאר הגענו חזרה למלון.
יום למחרת פתחנו בסיבוב נוסף ב MBK, הפעם לצורך תיקון הנייד של עטר וחיפוש אחר מכנסיים לתבל וריף שלא צלח. סיבוב בסופר לקניית מצרכים לארוחת ערב ולחזרה למלון כדי לפגוש את הגולדמנים שבאים לבקר אצלנו בבריכה ולהכין יחד ארוחת ערב.
הילדים בניצוחה של עופרי הכינו עוגות שוקולד אישיות, ממין תערובת כזאת מוכנה, אבל יצא מוצלח מאוד. המשכנו לטבילה בבריכה, אבל היה ממש קר כי הבריכה כבר היתה מוצלת ובחזרה לחדר לבישולים. עינת ואבי יצאו לקניי מצרכים נוספים לארוחת הערב ואופיר ועטר בנתיים התחילו בהכנות. כשהם חזרו עינת השתלטתה על המטבח ויצאה ארוחת ערב לתפארת. סיימנו את הערב במשחקי קופסא כששם קוד מככב. היה אליפות. אבל גם הפעם, הלכנו לישון מאוחר מידי.
בהתלבטות איך לעלות צפונה שקלנו בחיוב אופציה של שכירת רכב וטיול לכיוון צפון אז הלכנו לברר לגבי האופציה הזו. חיפשנו את הסניף של thaicarrent וגוגל מאפס הציע שייט בסירה הציבורית על הנהג שחוצה את בנגקוק. לקראת צהרים יצאנו לכיוון. היה אחלה שייט למרות שמרגיש שהנהר סופר מזוהם.
הגענו לתחנה וצעדנו למשרד השכרת רכב, קיבלנו את כל הפרטים אבל החלטנו בנתיים לא להחליט. אחכ תפסנו גראב לכיוון ארמון המלך. בדרך לשם אופיר מגלה שהמקום נסגר ב 15:30. הגענו בשניה האחרונה וגילינו שאפשר להכנס עד 15:30 ולסייר עד 16:30.
היינו התיירים שסגרו את הקופה לאותו יום. מתחם הארמון מפתיע בצבעוניות שלו ובקיטשיות שלו. ביקרנו בארמון האיזמרגד ובאזור הארמון וכשסיימנו המשכנו לקווסאן לאכול ולהתפנק במסאז משפחתי של חצי שעה. אחרי המסאז נהינו שוב רעבים ונשנשנו עוד בדוכנים ברמבוטרי ושוב עלינו על גראב חזרה למלון כשהרגיש שכבר מאוחר מידי.
בבוקר החלטנו להאריך את השהות שלנו במלון בעוד יום, לוותר על רעיון הרכב וגם על אוטובוס לילה לצ'יאנג מיי ולרכוש כרטיסי טיסה לצ'יאנג מיי במקום. הזמנו את הכרטיסים שעלו לנו כולל מזוודות והושבה 2,050 באט לאחד ונסענו לפגוש את הגולדמנים במוזיאון הילדים דיסקברי. מוזיאון חינמי באזור של שוק צאטוצ'וק, השוק הגדול של סוף השבוע. למרות שהמוזיאון רובו בתילאנדית ומתאים בעיקר לקטנים הצלחנו להעביר שם כמה שעות בכיף ואחכ הלכנו להסתובב קצת בשוק, לאכול ארוחת צהרים ולהמשיך להסתובב בשוק.
אחרי ששקעה השמש והשוק התחיל להסגר, שמנו פעמינו חזרה למלון. עטר ותבל עוד ירדו בדרך ליד אחד הקניונים והלכו לקנות בגד ים ואפילו מצאו מכנסיים לתבל וריף בסופר הענק BIG C.
את היום הנוסף בבנגקוק בילינו בסרט "החתול במגפיים- משאלה אחת ודי" באולם מפנק שהיה כמעט ריק לחלוטין,
משם המשכנו לצ'יינה טאון ואחרי שיטוט בסימטאות מצאנו לנו מסעדה הודית מצויינת על גדת אחת התעלות ואכלנו ארוחת ערב.
כיוון שהיה ערב וולנטין והילדים ממש התעקשו להכין לנו חגיגה זוגית, הם קנו בצ'יינה טאון כל מיני קישקושים וכשהגענו למלון הכניסו אותנו לחדר שנמתין בשקט בזמן שהם הכינו "ארוחת ערב" שכללה קצת נקניקים וגבינות, ברכות וקישוטים ונתנו לנו בערך שתי דקות של שקט סביב השולחן עד שיצאו מהחדר והזכירו לנו שנגמר הזמן שלנו לבד.
וככה חלף לו יותר משבוע בבנגקוק, שהיתה ממש טובה אלינו ובבוקר ארזנו את עצמנו מהמלון המקסים, התפנקנו בארוחת בוקר אחרונה בבופה ולקחנו גראב לכיוון שדה התעופה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה