סרי לנקה - בשביל להפרד בהדרגתיות מהודו
Sri Lanka - to slowly say goodbye to India: סיגיריה, דמבולה, ספארי פילים, קנדי, נוארה אליה, רכבת לאלה, חופים בדרום, חברים חדשים וסיום רך לפני תאילנד.
תקציר שימושי
סרי לנקה הייתה תחנה מצוינת אחרי הודו: פחות אינטנסיבית, ירוקה, מגוונת, עם נהג מקסים בשם רומש, אתרים תרבותיים, טבע, הרים, רכבת מפורסמת שלא תמיד מצדיקה את ההייפ, חופים נוחים וחברים שהפכו את הסיום להרבה יותר מתוק.
נחיתה, נהג צמוד וסיגיריה
סרי לנקה הרגישה כמו עוד מדינה במזרח, עם התמקחויות, תיירות, הפסקות חשמל יזומות ותחושת התאוששות, אבל בלי תחושת חוסר ביטחון אישי. מראש עלתה השאלה אם לקחת נהג צמוד לכל המסלול. בפועל רומש, הנהג שאסף אותנו מהשדה, היה עדין, זהיר ולא דוחף, והמחיר שהציע היה סביר מספיק כדי להמשיך איתו.
הנסיעה מהשדה לסיגיריה הייתה ארוכה. בדרך עצרנו לילדים בפיצה האט בדמבולה, ולמבוגרים בבופה סרי לנקי טעים מול שדות אורז. בסיגיריה התמקמנו בליון לודג', עם שני חדרי משפחה גדולים וארוחת בוקר שכללה היכרות ראשונה עם הופר - פנקייק מלוח מקמח אורז וקוקוס.
דמבולה, בודהות, קופים וסדנת בישול
מדמבולה עלינו למקדשי המערות, עם הרבה מדרגות, קופים ועשרות בודהות מכל הסוגים. הבודהה הענקי מזהב היה מרשים, מוזיאון הבודהה פחות, וקוף אחד גנב לאשד את קופסת המשקה והפך לסיפור משפחתי חוזר.
אחר כך הגענו לסדנת בישול פרטית בין מטעי בננות וקוקוסים. הילדים קילפו, קצצו, ערבבו ותיבלו, ואפילו אכלו יותר ממה שציפינו. השוס האמיתי היה להבין איך מכינים חלב קוקוס וקרם קוקוס, ושזה בכלל לא המיץ שבתוך הקוקוס.
ספארי פילים ופידורנגלה
לקראת אחר הצהריים יצאנו לספארי פילים ב-Minneriya Park. שלוש שעות בג'יפ פתוח, פילים קרובים, צמחייה גבוהה ושקיעה יפה בסיום. למחרת טיפסנו את Pidurangala לתצפית על סלע האריה. המסלול זול וטבעי יותר מסיגיריה, אבל הסוף כולל מעבר בין סלעים גדולים ודורש זהירות, במיוחד עם ילדים.
קנדי, גנים בוטניים ונוארה אליה
מהגשם של פידורנגלה המשכנו לקנדי. עצרנו בדרך לתירסים חמים, ובקנדי מצאנו את עצמנו שוב בקניון, בקומה עם מתחם אוכל גדול שעבד בצורה נוחה מאוד למשפחה: כרטיס מגנטי, כמה סוגי מטבחים ותשלום ביציאה.
הלינה ב-The Mango הייתה חוויה קצת גותית: בית גדול, סלון משותף, מרפסת, הפסקת חשמל ונרות. למחרת ביקרנו בגנים הבוטניים, ראינו במבוק, אגבות וצמחי מרפא, ולמדנו בדרך הקשה שחלקים מהצמחייה יכולים לגרום לגרד רציני. אחר כך עברנו בחנות עץ, נקודת תצפית על העיר ומופע פולקלור תיירותי, שהשיא שלו היה הליכה על גחלים.
בדרך לנוארה אליה הנוף הפך לירוק, קריר ומלא מטעי תה, אבל מזג האוויר הסגרירי קצת הסתיר את היופי. עצרנו במפל, במפעל תה Damro, בבית הדואר הקולוניאלי המאוד קצר, ובסוף הגענו למלון Richmond Inn שהרגיש כמו בקתה בהרים. נוארה אליה נתנה ערב קריר, חדר עץ, סאונה אישית אחרי מסז' וארוחה מפנקת ב-Grand Hotel.
הרכבת לאלה ואלה עצמה
הרכבת מנוארה אליה לאלה הייתה אמורה להיות אחת החוויות הגדולות של סרי לנקה. בפועל, בלי כרטיסים שמורים, זו הייתה עמידה צפופה במחלקה שלישית, עם ילדים דחוסים, קליטה חלשה וקושי ליהנות מהנוף. רק בחצי השעה האחרונה הצלחנו לשבת יחד ולצלם את תמונות הרכבת הקלאסיות.
אלה עצמה הייתה נעימה מיד. אכלנו ב-Chill Cafe, מצאנו גסטהאוס אחרי מיקוח, ולמחרת טיפסנו ל-Little Adam's Peak. ריף התחילה במצב רוח בכייני, אבל ההבטחה לקיר טיפוס עשתה קסם. תבל וריף עשו קיר טיפוס, ועטר ופלג ירדו באומגה.
אחר כך נסענו לאזור גשר תשע הקשתות, לקחנו טוקטוק כדי לחסוך עליות וירידות, הלכנו על המסילה, חיכינו לרכבת וצילמנו בדיוק את מה שכולם מצלמים - אבל זה באמת יפה.
וויליגמה, גאלה והיריקיטיה
מאלה ירדנו לכיוון החופים הדרומיים. בוויליגמה מקום הלינה הראשון נפל כי לא היה מזגן, למרות מה שהיה כתוב בבוקינג. רומש מצא לנו את Jaga Bay, מלון קצת רחוק מהמרכז אבל עם חדרים מקושרים, בופה, בריכה וחוף ים. בסוף נשארנו בו שישה לילות.
החוף של וויליגמה הביא איתו המון עברית, גלישה, חברים חדשים, קטאן אינסופי וערב סוריאליסטי במיוחד: הופעה של משינה בחוף במסגרת אירוע של גולדסטאר. הילדים שיחקו בחול ואנחנו שרנו כאילו חזרנו עשרים שנה אחורה.
עם משפחת רשל בילינו ימים שלמים. הילדים עשו שיעורי גלישה ב-Beach Break Surf School, אכלנו שוב ושוב במסעדה המקומית Miru, ונסענו באוטובוס מקומי לגאלה. אזור המבצר של גאלה משופץ, יפה ושווה מאוד ביקור, והנסיעה עצמה הייתה חלק מהחוויה.
בסוף עברנו יחד להיריקיטיה. החוף שם קטן וסגור יותר מוויליגמה, האווירה משפחתית ורגועה, אבל יש פחות מרחב ופחות אפשרויות. מצאנו הום סטיי פשוט מאוד, קצת כמו דירת סבתות משנות ה-80, אבל במחיר טוב ועם מספיק מקום לכמה לילות אחרונים.
ביום האחרון רבצנו במסעדה עם בריכה, חזרנו להתקלח בהום סטיי, נפרדנו מהחברים ועלינו על מונית לקולומבו לטיסה של 01:00 בלילה לתאילנד.
אוכל, קניות ושגרה משפחתית
האוכל בסרי לנקה היה חלק מרכזי מהמסע: הופר לארוחת בוקר, בופה מקומי בדרך לסיגיריה, סדנת בישול עם קוקוס טרי, מתחם אוכל בקניון בקנדי, תה ועוגות במפעל Damro, Chill Cafe באלה, Miru בוויליגמה, מסעדה איטלקית בדיקוואלה, וגם הרבה פתרונות ילדים כמו פסטה, פיצה, גלידה ונשנושים.
גם הקניות היו בעיקר תפעוליות: השלמות בגדים לילדים, קצת מזכרות, קצת סופר, ובעיקר הרבה החלטות לא לקנות רהיטי עץ ענקיים למרות הפיתוי.
חלוניות מידע על המקומות
מידע קצר על המקומות המרכזיים במסלול, לפתיחה בתוך הדף בלבד.
Sigiriya ו-Pidurangala
אזור סיגיריה הוא אחד האזורים המרשימים במרכז סרי לנקה. סלע האריה הוא האתר המפורסם והיקר יותר, בעוד Pidurangala נותן תצפית יפה מאוד אליו במחיר נמוך יותר ובתחושה טבעית יותר. הסוף של המסלול דורש טיפוס בין סלעים ולכן פחות מתאים לתת לילדים לרוץ קדימה לבד.
Dambulla Cave Temple
מקדשי המערות בדמבולה הם קומפלקס מערות בודהיסטי עתיק ומפורסם, עם ציורי קיר ופסלי בודהה רבים. זו עצירה טובה למשפחה שכבר נמצאת באזור סיגיריה, בעיקר אם הילדים עדיין מתלהבים מקופים, מדרגות ובודהות.
Minneriya National Park
פארק מינריה מוכר בזכות מפגשי פילים אסייתיים בסביבת אגמים וצמחייה גבוהה. בפועל זו חוויה טובה עם ילדים כי רואים חיות גדולות מקרוב בלי הליכה ארוכה, אבל כדאי לזכור שזה עדיין ספארי, ויש הרבה זמן בתוך ג'יפ.
Kandy
קנדי היא תחנת מעבר נוחה בין אזור התרבות להרים. יש בה קניון, גנים בוטניים, מופעי פולקלור ואת מקדש השן. בפוסט הזה היא הרגישה יותר כתחנת לילה ותפעול מאשר יעד שחייבים להתעכב בו הרבה.
Nuwara Eliya והרכבת לאלה
נוארה אליה היא אזור קריר של מטעי תה, מפלים ומלונות בסגנון קולוניאלי. הרכבת לאלה נחשבת אחת החוויות הידועות בסרי לנקה, אבל בלי מקומות שמורים היא עלולה להפוך לעמידה צפופה במקום חוויה נופית רגועה.
Ella
אלה היא עיירת הרים נעימה, עם מסלולים קלים יחסית כמו Little Adam's Peak, גשר Nine Arch ואווירת מטיילים רגועה. בדיעבד זה מסוג המקומות שכדאי היה לתת להם עוד יומיים-שלושה.
Galle Fort
מבצר גאלה הוא אזור קולוניאלי משופץ ויפה על החוף הדרומי. הוא נוח לטיול יום מוויליגמה או מהאזור, עם רחובות נעימים, חומות, בתי קפה ותחושה אחרת לגמרי מהחופים.
Weligama ו-Hiriketiya
וויליגמה מתאימה מאוד למשפחות שרוצות חוף רחב, גלישה, ישראלים ומסעדות נוחות. Hiriketiya קטנה, רגועה ומשפחתית יותר, עם מפרץ קטן ואווירה אינטימית, אבל פחות מרחב ופחות מגוון.
מפת המסלול
לינה באזור
סיכום
סרי לנקה מקסימה. השילוב של טבע, הרים, מסלולי הליכה וחופים עבד מצוין עם ילדים. בדיעבד היה עדיף להיכנס לאט יותר, לא לנסוע ישר מהנחיתה לסיגיריה, להוסיף עוד יומיים או שלושה לאלה, ולהזמין מראש כרטיסים שמורים לרכבת. אבל גם ככה, זו הייתה פרידה הדרגתית ונעימה מהודו, עם הרבה ירוק, ים וחברים חדשים.
תגובות
הוסף רשומת תגובה