אגרה אנחנו ממשיכים עם האסקפיזים ובגלל שיש תירוץ, שבוע ההולדת של פלג, אנחנו מתפנקים במלון 5 כוכבים.
ברכבת לאגרה "מכרנו" לילדים שמצאנו אוהל ליד הטאג' מאהל, כדי להעצים את ההפתעה של מלון חמישה כוכבים במקום הכי מתוייר בהודו....
ואכן כשנהג אוסף אותנו במונית מפנקת מתחנת הרכבת עם שלט עם השם,
הילדים כבר הבינו לאן הולכים וכשפתחו לנו את הדלת במלון שני שומרים לבושים לבן עם טורבן זהוב כחול וענקי נפל האסימון...
הגענו ל Tridet Agra שם תמורת המחיר המגוחך של 150 דולר ללילה לשני חדרים כולל ארוחת בוקר אנחנו מבלים לנו שני לילות הרחק הרחק מהודו, במלון שבו פותחים לנו את הדלת ומגישים לנו מגבות למיטת השיזוף בבריכה.
בערבים יש הפעלה של קוסם
ויש גם חדר משחקים לילדים ובהחלט אפשר להתרגל לכל הטוב הזה. במלון מפנקים את פלג בעוגה על חשבון הבית לכבוד יום ההולדת בכל אחד מהימים ונראה שעשינו בחירה מעולה.
בלילה אחרי שהילדים ישנים, המבוגרים (בתוספת אשד שלא נרדמה) יוצאים לשבת בבר של המלון להרגע ולנשום קצת.
החלטנו לוותר על כל האתרים הנוספים שיש לאגרה להציע כמו המבצר וביקור באתר סמוך- פטיפור סיקרי ולהתרכז בטאג' מאהל ובמלון. אנחנו מתלבטים אם יש צורך אמיתי לקום לזריחה או שאפשר להגיע רק אחרי ארוחת בוקר. לא הצלחנו להסגר על מה עדיף ובהתייעצות עם הגדולים החלטנו לקום לזריחה ולקוות לטוב. נהג ריקשה שסיכמנו איתו ערב קודם ממתין מחוץ לשער המלון ב6:00 והריקשה לוקחת אותנו למרחק של 500 מטרים משער הכניסה לטאג'. אנחנו צועדים לכיוון קופת הכרטיסים (כלומר אופיר רץ עם ריף והשאר צועדים לכיוונו), הוא מפספס את הקופות ומגיע לשער, אז שולחים אותו לקופות ושם אנחנו נפגשים. יש קצת תור שבסופו הוא מצליח לשלם על שני מבוגרים 1300 רופי כל אחד ורוכש גם כיסויי נעלים לילדים שבעיקרון נכנסים חינם אבל בתוך המוזילאום הם צריכים לכסות נעלים (או להוריד אותן, כל הסתבר לנו אחכ). הגענו בלי עגלה ובלי תיקים, רק שק עם בקבוקי מים, על מנת שהבידוק יהיה זריז ואכן צ'יק צ'ק אנחנו בפנים. בדיוק ב 6:30 לחזות בזריחה עולה מימין לטאג' מאהל.
הבוקר עוד מלא בערפילים והראות די גרועה. למרות זאת אנחנו מצלמים עשרות תמונות מזויות שונות ובפוזות שונות.
אנחנו צועדים לכיוון המוזילאום ועושים סיבוב בתוכו. הילדים כבר רעבים ועייפים ורוצים כבר לחזור ולקפוץ לבריכה. בצעדה חזרה לנקודת התצפית הראשית מזג האויר מתבהר ועכשיו הזמן לתמונות האמיתיות אבל כולנו כבר רעבים ועייפים ויש עוד הליכה לא קצרה לנקודת המפגש עם הריקשות ולכן זה מסתכם בתמונות של "יאללה אין לנו כוח אליכם". המסקנה- לוותר על הזריחה ולהגיע רק ב 8:00 אם אתם עם ילדים. מנקודת מבט בוגרת יותר היה משהו קסום בהליכה בחושך ובעובדה שכל החנויות סגורות ושקט ורגוע וממש צופים בטאג' מאהל מתעורר ליום חדש.
בחזרה למלון אנחנו נהנים מארוחת הבוקר בופה שכל כך התגעגענו אליה. יש אוכל מערבי והודי וטעים לנו כל כך שלא מתחשק לקום. בסוף הילדים הולכים לחדר הילדים לשחק קצת ואנחנו נחים בחדר ולקראת צהרים אנחנו הולכים לטבילה בבריכה. גם פה אנחנו מנצלים את נפלאות אפליקצית Zomato ומזמינים פיצה לחדר לארוחת צהרים ובערב יוצאים למסעדה מערבית מצויינת ממול למלון שנקראת unplugged courtyard, לא לפני שאנחנו משוטטים קצת ברחובות אגרה ואפילו מציצים לכיוון יריד וקרקס נודד שנמצאים בעיר בימים אלו.
בערב עוד הספקנו לקחת את הילדים ליצירה בחימר במסדרונות המלון, שכמובן ש"שכחנו" לאסוף בבוקר 😉....
בבוקר למחרת מתענגים שוב על הארוחה המפנקת,
והילדים מנצלים את הזמן בחדר הילדים. אחרי אריזה מהירה מגיע נהג המונית שלנו שיקח אותנו לדלהי במונית הגדולה שלו. נסיעה ראשונה שלנו במונית (חוץ מטיול היום באודאיפור) והיא עוברת סבבה יחסית. אשד וריף ישנות חלק נכבד מהזמן, הגדולים בטלפונים ואנחנו מגיעים לקראת 16:00 הישר לדירה שלנו בדרום דלהי.
תגובות
הוסף רשומת תגובה