אחד מהפחדים שהיו לנו בנסיעה בתחבורה ציבורית היה מה עושים עם כל התיקים והילדים כשיורדים מהאוטובוס או הרכבת… אם נניח אותם על הרצפה מה מבטיח שלא יעלם לנו תיק או חלילה ילד/ה. יעבור מישהו ופשוט יקח אחד…
אז ירדנו באמצע הלילה בערך ה 23:00 והכל היה ממש בסדר גם הפעם מצליחים לאסוף את כל הילדים, התיקים, השקיות וכל השאר ונדחפים בין ההמון ההודי שמנסה לצאת דרך שער צר אל מחוץ לתחנה.
כולם מגיעים בשלמותם ופוגשים את הנהג של Pol Haveli שבא לאסוף אותנו בג׳יפ מהתחנה, איזה פינוק. מגיעים ומטפסים למסעדה שבגג לאכול שניצל של חצות.
בגסטהאוס מספרים לנו שאתי ואריאל כאן ושאם אנחנו רוצים אפשר לצאת לטיול ג׳יפים מחר בצהרים ביחד איתן. קפצנו על ההזדמנות בלי להתלבט.
בבוקר קמים מאוחר. ארוחת בוקר על הגג והתארגנות לטיול.
אנחנו נדחסים שמונה בג’יפ עם אריאל ואתי.
לטיול יוצאים עוד שני ג׳יפים נוספים עם צעירים חמודים שמפעילים את הילדים גם בשעת שקיעה וגם מאוחר בלילה. אפילו היה שם מישהו שעשה לנו מופע ג׳גלינג עם אש.
הטיול חביב, בלי יותר מידי תוכן אבל אין כמו תחושת החופש בלילה תחת מעט של כוכבים וירח כמעט מלא.
בדרך הלוך עצרנו בכפר שבו גר הנהג של הג’יפ. הילדים יחפי רגלים ובבגדים בלויים שמחים לקראתנו ומתרוממים ומראים לנו את בתי הבוץ בהם הם גרים. כשמגיעים לדיונות הילדים מנצלים את השקיעה לרוץ ולהתגלגל בחול,
הלילה עבר עלינו במיטות שדה עליהן מזרון שהוא מעין שמיכת פוך עבה ומכוסים בשמיכות צמר שעדיף לא לדמיין כמה אנשים התכסו בהן לפנינו.
כיוון שמספר המשתתפים היה גדול מהרגיל כנראה, לא היו מספיק מיטות לכולם ואחרי קצת ויכוחים וטענות ארגנו עוד כמה מיטות ממחנה שכן. בכל מקרה מצאנו את עצמנו שש נפשות על ארבע מיטות. בלילה היה כל כך קר שנדבקנו אחד לשניה ובסוף התעוררנו על שלוש מיטות. בבוקר מקיצים עם הזריחה, כוס צ׳אי וארוחת בוקר של טוסטים עם ריבה ודיסה שלא ברור מי אוכל ואנחנו מתחילים להתקפל. בדרך עוצרים באיזה כפר נטוש, נווה מדבר, ולקראת צהרים חוזרים לג׳ייסלמר הישר למקלחת שתשטוף מאיתנו את החול והאבק. לארוחת צוהערב הלכנו עם אתי ואריאל לאכול במסעדה במלון שנראה די יקר, נוף משגע למבצר והשוס- מזגן!
אתי הציעה שנלך לבקר במתחם של אחוזות קבר בסביבה שנקרא Bada Bagh אבל היה נראה שהילדים כולם בעיקר רוצים להתחבר לטלפונים הניידים 😂 אז אתי ועטר החליטו ללכת לבד ואופיר ושלל הילדים ישארו בחדר. מנו, בעל המקום, לקח אותן בג׳יפ שלו וארגן חבר מדריך שיעשה סיור במקום והחבר פירגן גם במלא תמונות יצירתיות בנוסח הודו. המקום מקסים, בעיקר לקראת שקיעה והחופש מהילדים גם הוא מבורך, קצת שקט וניתוק מהמשימה הבלתי נגמרת להיות כל היום המבוגר האחראי.
הספקנו גם לבקר באגם עם אריאל ואתי ולצפות במופע האור קולי בנוסח הודי לפני שהן עלו על הסליפר לפושקר ונפרדנו בתקווה להפגש בהמשך…
את היומיים הבאים בג׳ייסלמר העברנו בעיקר בשיטוט באזור השוק והמבצר, קצת קניות עוד שניצל או שניים במסעדה על גג הגסטהאוס ובשעה 22:00 אחרי ארבעה לילות ארגנו לנו החברים מהגסטהאוס ריקשה שתיקח אותנו לתחנת הרכבת לנסיעת לילה מאתגרת, במחלקת סליפר (בלי מזגן ובלי דלתות) אל עבר ג׳ייפור.
תגובות
הוסף רשומת תגובה