ג'ייסלמר - העיר הזהובה
לילה במדבר, ג'יפים, שניצל בחצות, גסטהאוס על הגג והרבה חול בדרך לעיר הזהובה של רג'אסטן.
פתיחה קצרה
הפחד הגדול בירידה מתחבורה ציבורית עם ילדים ותיקים באמצע הלילה עבר בשלום. כולם הגיעו שלמים, הנהג של Pol Haveli חיכה בתחנה, והלילה נגמר בארוחת שניצל על גג הגסטהאוס.
נוחתים בעיר הזהובה
אחד מהפחדים שהיו לנו בנסיעה בתחבורה ציבורית היה מה עושים עם כל התיקים והילדים כשיורדים מהאוטובוס או הרכבת. אם נניח אותם על הרצפה מה מבטיח שלא יעלם לנו תיק או חלילה ילד או ילדה. יעבור מישהו ופשוט יקח אחד.
אז ירדנו באמצע הלילה בערך ב-23:00 והכל היה ממש בסדר. גם הפעם מצליחים לאסוף את כל הילדים, התיקים, השקיות וכל השאר ונדחפים בין ההמון ההודי שמנסה לצאת דרך שער צר אל מחוץ לתחנה.
כולם מגיעים בשלמותם ופוגשים את הנהג של Pol Haveli שבא לאסוף אותנו בג'יפ מהתחנה, איזה פינוק. מגיעים ומטפסים למסעדה שבגג לאכול שניצל של חצות.
בגסטהאוס מספרים לנו שאתי ואריאל כאן ושאם אנחנו רוצים אפשר לצאת לטיול ג'יפים מחר בצהרים ביחד איתן. קפצנו על ההזדמנות בלי להתלבט.
בבוקר קמים מאוחר. ארוחת בוקר על הגג והתארגנות לטיול. אנחנו נדחסים שמונה בג'יפ עם אריאל ואתי.
טיול ג'יפים ולילה במדבר
לטיול יוצאים עוד שני ג'יפים נוספים עם צעירים חמודים שמפעילים את הילדים גם בשעת שקיעה וגם מאוחר בלילה. אפילו היה שם מישהו שעשה לנו מופע ג'גלינג עם אש.
הטיול חביב, בלי יותר מידי תוכן אבל אין כמו תחושת החופש בלילה תחת מעט של כוכבים וירח כמעט מלא.
בדרך הלוך עצרנו בכפר שבו גר הנהג של הג'יפ. הילדים יחפי רגלים ובבגדים בלויים שמחים לקראתנו ומתרוממים ומראים לנו את בתי הבוץ בהם הם גרים. כשמגיעים לדיונות הילדים מנצלים את השקיעה לרוץ ולהתגלגל בחול.
אחר כך אוכלים ארוחת ערב בתיבול של חול ואת אחת הפקורות הכי טעימות כנראה שאכלנו בהודו.
הלילה עבר עלינו במיטות שדה עליהן מזרון שהוא מעין שמיכת פוך עבה ומכוסים בשמיכות צמר שעדיף לא לדמיין כמה אנשים התכסו בהן לפנינו.
כיוון שמספר המשתתפים היה גדול מהרגיל כנראה, לא היו מספיק מיטות לכולם ואחרי קצת ויכוחים וטענות ארגנו עוד כמה מיטות ממחנה שכן. בכל מקרה מצאנו את עצמנו שש נפשות על ארבע מיטות. בלילה היה כל כך קר שנדבקנו אחד לשניה ובסוף התעוררנו על שלוש מיטות.
Bada Bagh, האגם והימים האחרונים
בבוקר מקיצים עם הזריחה, כוס צ'אי וארוחת בוקר של טוסטים עם ריבה ודיסה שלא ברור מי אוכל ואנחנו מתחילים להתקפל. בדרך עוצרים באיזה כפר נטוש, נווה מדבר, ולקראת צהרים חוזרים לג'ייסלמר הישר למקלחת שתשטוף מאיתנו את החול והאבק.
אתי הציעה שנלך לבקר במתחם של אחוזות קבר בסביבה שנקרא Bada Bagh אבל היה נראה שהילדים כולם בעיקר רוצים להתחבר לטלפונים הניידים. אז אתי ועטר החליטו ללכת לבד ואופיר ושלל הילדים ישארו בחדר.
הספקנו גם לבקר באגם עם אריאל ואתי ולצפות במופע האור קולי בנוסח הודי לפני שהן עלו על הסליפר לפושקר ונפרדנו בתקווה להפגש בהמשך.
את היומיים הבאים בג'ייסלמר העברנו בעיקר בשיטוט באזור השוק והמבצר, קצת קניות עוד שניצל או שניים במסעדה על גג הגסטהאוס, ובשעה 22:00 אחרי ארבעה לילות ארגנו לנו החברים מהגסטהאוס ריקשה שתיקח אותנו לתחנת הרכבת לנסיעת לילה מאתגרת במחלקת סליפר אל עבר ג'ייפור.
אוכל, גסטהאוס ושגרה בעיר
Pol Haveli והמסעדה שעל הגג היו בסיס נוח לעצירה בג'ייסלמר: איסוף מהתחנה, שניצל של חצות, ארוחות בוקר מאוחרות, עוד שניצל או שניים, וקצת מנוחה בין המדבר, השוק והמבצר. זה לא החלק הכי נוצץ בטיול, אבל הוא בדיוק מה שהופך עיר מדברית עמוסה לחוויה משפחתית אפשרית.
מידע שימושי
ג'ייסלמר
עיר מדברית במערב רג'אסטן, קרובה למדבר תאר ומוכרת באבן החול הצהובה שמעניקה לה את הכינוי "העיר הזהובה".
המבצר
המבצר של ג'ייסלמר הוא לב העיר העתיקה. זה אזור יפה לשיטוט, קניות, מסעדות גג ותצפיות, גם בלי לתכנן מסלול קשיח.
טיול מדבר
חוויה טובה עם ילדים בזכות דיונות, שקיעה, ג'יפים ואווירה. כדאי לבדוק מראש רמת ניקיון, שמיכות, לינה, אוכל וכמה קר צפוי להיות בלילה.
Bada Bagh
מתחם אחוזות קבר סמוך לג'ייסלמר. מתאים במיוחד לשעות אחר הצהריים ולשקיעה, כשהאור רך והאבן הצהובה נראית במיטבה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה