עוד בארץ ראינו תמונות של קייפ הילסברו, של קנגרואים בזריחה על החוף וזה נראה לנו מרגש והזמנו לנו קמפינג בשמורת הטבע מתוך ידיעה שאם הדברים יזרמו אחרת נוכל לשנות. ואז הם זרמו אחרת ושינינו תאריך אבל נשארנו עם אותה התוכנית.
אחרי יום מנוחה ברוקהאמפתון שכלל בעיקר רביצה בקרוואן פארק ובילוי מפוקפק בקניון הקרוב במטרה להצטייד בסופר שהניב על הדרך גם חורים חדשים באוזניים לריף, הפסקת גלידה וביקור בסופר-פארם המקומי, קמנו מוקדם בבוקר יום שני. היציאה תוכננה ל 8 בבוקר, אבל גם 8:45 זה בסדר…. לפנינו 4 שעות נסיעה למקאי שם אנחנו מתוכננים לאסוף את כרטיסי האשראי שלנו ומשם להמשיך לקייפ הילסברו.
ההתחלה עוברת בסבבה, הילדים קצת במסכים, קצת מנמנמים והרבה חופרים ואז- הם נהיו רעבים. ועטר שבדרך כלל מסרבת להכין אוכל תוך כדי נסיעה, קמה להוציא להם פירות מהמקרר. בור קטן בכביש והיא מועדת על דלת המקלחת שלא עומדת בעומס ואיזה פלסטיק שעליו יושב ציר הדלת, נשבר… 😭😭 שלום לך דלת נהדרת 😭😭 אופיר בעצירת חירום בצד הדרך, מפרקים את הדלת והילדים מקבלים את הפירות המיוחלים 😝 את הפלסטיק של הדלת אנחנו מדביקים בדבק מגע שקנינו כדי לתקן בובה של ריף ומקווים לטוב. את הדלת משאירים מנותקת עד לייבוש של הדבק.
ממשיכים בנסיעה, ואז קולטים שיש פחות משליש טנק דלק ומתחילים לבדוק מה התחנה הקרובה, ואללה, לא ממש קרובה. לפי אפליקצית הדלק יש תחנה עוד 40 דקות… עברו הדקות ואנחנו כבר בשני פסים במד הדלק. האפליקציה (שמאז כבר נפרדנו ממנה כידידים) מודיעה שיש תחנה עוד 20 דקות וגם שם כלום והנה אנחנו בפס אחד. מחליטים לא לסמוך עליה יותר ובודקים בוויז, 8 דק נוספות אמורות להוביל אותנו לתחנה הקרובה ואופיר כבר שואל אם הוא נוסע בטרמפים להביא דלק האם הוא לוקח בקבוק למילוי מהקרוואן או קונה שם 😉. בסוף הגענו, על אדים, ולשמחתנו מחיר הדלק לא היה ממש מופקע.
עוד קצת דרך ומגיעים למקאי, אוספים את כרטיסי האשראי, קונים סיר גמילה לאשד שממש מכריחה אותנו לקחת אותה כל הזמן לשירותים, משהו קטן לצהרים ויוצאים לכיוון הקאמפסייט. מגיעים שמחים וטובי לב בסביבות 16 למחנה בsmallysh beach. סיור מהיר מגלה המוני יתושים וחוף מדהים שנמצא בשפל מטורף עם מלא מלא סלעים לחקור. מטיילים על החוף ואפילו רואים קנגורואים בין השיחים. הילדים המומים מכך שאין שירותים, מקלחת, בריכה ויותר מהכל- אין אינטרנט!! OMG!!
קצת קריאה בגוגל ואנחנו מבינים שהקנגורו בזריחה זה במרחק של כמה דקות נסיעה ולא ממש הליכה מהחוף שלנו, השעה כבר 18 ואנחנו כבר צריכים להתארגן לארוחת ערב ואז אופיר מציע טיול רומנטי על החוף, חמש דקות עם יתושים בכל החורים, עם המחשבה שבבוקר צריך לארגן את הקרוואן כדי לנסוע לראות את הקנגורו עוד לפני הזריחה ואנחנו מחליטים לעבור לישון בחוף שבו הכל קורה. זה קמפסייט פרטי ואחרי חמש אין שום סיכוי שמישהו יענה לנו, אז החלטנו פשוט לנסוע לשם. הגענו, יש טלפון אדום בכניסה למאחרים להגיע, הגיע השומר של אחרי שעות העבודה, יש מקום, יש מקלחת, שרותים ובריכה אבל אינטרנט אין, אין (תפסיק לבכות ותפסיק להתאונן 😝). הסכמנו פה אחד שזה עדיף ואנחנו כנראה לא ממש בנויים עדיין לקמפינג ממש בטבע. ארוחת ערב קלילה שנמרחה יותר מידי, קצת פיפי בסיר של אשד והולכים לישון.
בשש בבוקר כבר צריכים להיות על חוף הים, מרחק דקה הליכה מהחניה שלנו. ב 5:40 מנסים להעיר את הילדים, קשה, קשה מאוד. אבל בסוף הצלחנו. בירידה לחוף מתברר לנו שזה לא האטרקציה הכי ״טבעית״ שיש.
הקנגורוס מגיעים כי מפזרים להם אוכל על החוף אבל האויר נקיי והאווירה מדהימה והתמונות מקסימות. הקנגורוס על רקע צבעים של זהוב וכחול ממש כמו גלויה. חוזרים לקרוואן לארוחת בוקר ובשמונה, למרות שעדיין קר, הילדים מתעקשים על שחיה בבריכה. בכיף שיהיה להם… אנחנו מארגנים את הקרוואן ליציאה, מקלחות ואנחנו בדרכנו לחוויה הבאה.
החלטנו לנסוע לראות פלטיפוסים, עיקוף קטן של שעתיים. אבל מה זה שעתיים באוסטרליה?? קפיצה קטנה… אז נסענו קצת פנימה מהחוף ל Eungella National Park למקום שנקרא Broken River. הליכה קלילה על שביל עץ כשאנחנו רואים בעיקר צבי מים חמודים אבל שום פלטיפוסים באופק. הבנו שזו שעה לא אידיאלית וכדאי לבוא מוקדם בבוקר או אחהצ אבל אופיר לא הסכים לוותר. הוא חיכה בסבלנות, התרחק מהילדים שהשתוללו ועשו רעש ובסוף הוא הבחין בייצור המוזר, שנראה כמו הכלאה של ברווז ובונה, ניסוי שלא הצליח, יונק שמטיל ביצים, ומסתבר שעל אף שהוא נראה חמוד יש לו ארס מטורף ברגלים שאומנם לא יהרוג אותך אבל יגרום לכאבי תופת שיגרמו לך לרצות למות בהתנדבות. תבל, פלג ועטר קינאו בתגלית ולכן אופיר הלך להרעיש עם הבנות הקטנות במקום אחר והם ישבו וחיכו וחיכו עד שגם הם ראו את היצור ההזוי.
תגובות
הוסף רשומת תגובה