מלבורן חלק 2
Melbourne Part 2
מלבורן של החלק השני היא לא בדיוק מלבורן שתוכננה מראש: כרטיסים שאזלו, גן משחקים סגור, חניונים, חברים מהעבר, ראש השנה, Skydeck, חוף ברייטון והרבה רגעים קטנים שהופכים יום צולע לפרק משפחתי מצחיק ומרגש.
מה קרה לנו במלבורן?
אז לא תכננו להגיע היום למלבורן, הרעיון היה לנסוע דווקא לפיליפ איילנד לצפות בפינגווינים כי אמור להיות יום שימשי אבל כנראה שאנחנו וכל העולם תכננו אותו דבר. אתמול ניסינו לקנות כרטיסים למצעד הפינגווינים וגילינו שהם אזלו, וככה מצאנו את עצמנו במלבורן. חנינו בבוקר ליד הלונה פארק בסיינט קילדה וגילינו שגם לפה אזלו הכרטיסים. יום שמש וזה… בעודנו מתארגנים אחרי ארוחת הבוקר, עטר פתאום שומעת מישהי קוראת לה מהחלון ומגלה שבדיוק עברה במקום מעיין, שעבדה איתה פעם לפני מיליון שנה בסלקום והיום היא גרה עם המשפחה במלבורן. חיבוקים ונשיקות, כאילו מה הסיכוי?? היא והבת שלה היו בדיוק בדרכן לים, חיפשנו אותן שם כמה שעות מאוחר יותר אבל לא מצאנו.
אז כיוון שאין כרטיסים החלטנו ללכת לגן שעשועים מפורסם פה בשכונה. אחרי צעדה של 15 דקות הגענו והשער היה נעול. מסתבר שבגלל שזה פובליק הולידי לא פותחים היום את הפארק… כאילו מה?? אפילו האוסטרלים הופתעו. זה לא נעים לראות גן סגור. הילדים סופר סופר מאוכזבים ואנחנו צועדים חזרה לכיוון הרכב ולכיוון המדרחוב המפורסם של סט קילדה ומשוטטים לנו קצת.
משם אנחנו חוזרים לטיילת שעל חוף הים והבנות משחקות בחול בזמן שפלג ועטר הולכים לקנות נישנושים במקדונלדס. מנסים לחפש מקום לישון בו הלילה: הקרוואן פארק שמוזמן לנו למחר כבר מלא להיום. מנסים עוד כמה מקומות קרובים יחסית ומתאכזבים. בסוף בוחרים בקרוואן פארק עם ציון טוב שממוקם דרומית למלבורן, מרחק כמעט שעה מהמרכז, כי אין ברירה. בנסיעה לשם עוצרים בחוף ברייטון להתרשם מהביתנים הצבעוניים ומגיעים לקרוואן פארק לקראת שקיעה. היום שעבר עלינו היה קצת צולע ויש דכדוך קל באוויר.
בבוקר למחרת אנחנו גם שומעים מלוטם שחבילה שהיא שלחה לנו טרם הגיעה והסיכוי שתגיע בפובליק הולידי הוא קלוש. אנחנו מחליטים להרים את האווירה עם ביקור במכולת יהודית כשאנחנו מנצלים את תקציב מתנת החג שסבא וסבתא ממטולה נתנו לילדים ומאפשרים לכל אחד מהם לבחור איזה חטיפים או ממתקים שהוא רוצה לקנות. הם יוצאים עמוסי במבה וביסלי, קליק, דובשניות ויין תירוש, וגם אבקת שוקולית אחרי ההתבכיינות הבלתי פוסקת שלהם שהשוקו באוסטרליה לא טעים.
משם ממשיכים לארקייד של מכונות משחק וגם שם לכל אחד תקציב והם מנצלים אותו עד תומו בזמן שאשד ועטר ישנות שנ"צ בקרוואן. בערב הגענו לקרוואן פארק האהוב שלנו במלבורן, ועל אף שגילינו שהחניה שקיבלנו היא לא משהו לעומת הביקור הקודם, הילדים וגם אנחנו הרגשנו פתאום בבית.
אנחנו מתעוררים לבוקר שמשי ואופיר הולך לקניות. כשהוא חוזר הוא עובר בקבלה לראות אם יש חניה יותר נורמלית ומציעים לו לעבור לחלקה עם שירותים צמודים אבל רק ללילה אחד, והוא משדרג בלי להתלבט. מעבירים את הכבלים והצינורות לחניה החדשה ונוסעים למרכז העיר. חונים בחניה ליד שוק ויקטוריה כי לא מצאנו משהו אחר לקרוואן, והולכים כל הדרך לכיוון כיכר הפדרציה כשבדרך מבקרים ברחוב הגרפיטי המפורסם Hosier Lane לקצת תמונות.
ליד הכיכר יש מוזיאון אומנות עם תערוכה חינמית על אנימציה וסרטים. נכנסנו וזה היה מקסים, למבוגרים ולילדים כאחד, והעברנו שם שעה בכיף. הכיכר מלאה באנשים, מסתבר שיש איזה משחק גמר של רוגבי והכיכר צבועה בכחול ואדום. אנשים יושבים וצופים יחד במשחק מול מסכי ענק, מעודדים ושרים, ואנחנו ממשיכים לכיוון הטיילת שעל הנהר ובוחרים לנו פאב עמוס באוהדים לארוחת צהרים קלה.
אחרי ארוחת הצהרים אנחנו ממשיכים לאטרקציית ה-Skydeck, מגדל שממנו צופים בנוף מהקומה ה-88. אנחנו קונים את הכרטיס שכולל את כל האטרקציות במקום ומתחילים בסרט VR, כל אחד מכיסאו, שלוקח אותנו דרך חוויות של מלבורן עם תזוזה, צלילים וריחות. ממש שווה. כשמסיימים הילדים רוצים שוב ואנחנו ממש משכנעים אותם בכוח לעלות לתצפית.
מעלית מהירה מובילה אותנו למעלה למעלה ואנחנו צופים בנוף מהקומה ה-88 ומחכים לתורנו לאטרקציה שנקראת The Edge. קוביית זכוכית שיוצאת על מסילה מחוץ למגדל, שאפשר לראות את הנוף מחמישה כיוונים. קצת מפחיד אבל לא כמו שדמיינו. משם לאטרקציית ה-VR הבאה: הליכה על קורת עץ צרה מעל העיר ואחריה אומגה. נחמד. עדיין הסרט הראשון חקוק בלב הילדים והוא זוכה בציון הגבוה ביותר לחוויה הכי מגניבה במגדל.
לקראת שקיעה אנחנו יורדים מהמגדל ומטפסים כל הדרך ברחוב אליזבת חזרה לכיוון החניה. בדרך עוצרים לסופגניות ואחר כך גם לקפה בסטארבקס, ומגיעים לחניה ומגלים שיש קנס של 30 דולר בנוסף על מחיר החניה למי שמוציא את הרכב אחרי השעה 17. לא להאמין. אבל היה יום משגע.
בלילה אשד לא מרגישה טוב והיא מתעוררת שוב ושוב ובסוף מקיאה. אמצע הלילה ואנחנו שמחים שיש לנו מקלחת צמודה. אופיר מקלח אותה, עטר מחליפה מצעים, ומצליחים להירדם שוב בקושי רב.
יום למחרת זה ערב ראש השנה ואנחנו קמים בעצלתיים, מתארגנים באיזי ושוב עוברים מקום חניה, הפעם, תודות לאסרטיביות של אופיר, למקום הטוב ביותר בפארק, ממש מול המטבח והשירותים.
לארוחת ראש השנה קבענו להיפגש במסעדה עם שני, אחות של שחר של לוטם, ובן זוגה אור והילדים שלהם, וגם עם אהובה ושמוליק ההורים של שני שבדיוק הגיעו לבקר מהארץ.
לאופיר נקרעו הנעליים לפני כמה ימים ואנחנו יוצאים לחפש קניון נחמד להתחדש בנעליים. אחרי אחד מאכזב אנחנו מוצאים את עצמנו בקניון שאחר כך הסתבר לנו שהוא ממש מול הבית של שני. בקניון אשד מקיאה על עצמה שוב וגם משלשלת, ואנחנו מבינים שזה לא לעניין להביא אותה לארוחת ערב עם תינוקת בת שבועיים.
ככה אופיר נשאר עם אשד בקרוואן בחניה של הקניון, ועטר ושלושת המוסקטרים צועדים לכיוון המסעדה להיפגש עם כולם. הפגישה מרגשת מאוד, חיבוקים ונשיקות ומלא מלא עברית, והילדים ממש מתרגשים. הם משחקים עם אילן בן השלוש ומקשקשים אפילו עם המבוגרים. אנחנו פוגשים גם זוג חברים של שני ואור וזה כיף לשמוע עוד סיפורים וחוויות. בסביבות שמונה בלילה אופיר מגיע לאסוף אותנו ואנחנו ממש מתקשים להיפרד. היה ערב כיפי מאוד. בבוקר אנחנו מציינים את השנה החדשה עם תפוח בדבש, נפרדים מהקרוואן פארק האהוב ונוסעים לכיוון פיליפ איילנד.
רגעים שנשארים מהפרק הזה
דווקא הימים שבהם הכל משתבש מייצרים לא פעם את הזיכרונות הכי חיים של המסע.
קרוואן פארק מוכר, מכולת יהודית, עברית וראש השנה - כל אלה הפכו את מלבורן לעצירה חמה במיוחד.
תגובות
הוסף רשומת תגובה