הדרך ממאונט גמביר מטפסת לכיוון הגרמפיאנס ואנחנו ממשיכים להתפעל מהנופים המשגעים.
השמש בשמים וההרים הירוקים ממלאים את הנוף במלוא תפארתם.
ככל שהדרך נהיית יותר צרה ומפותלת כך אנחנו פוגשים ביותר ויותר קנגורואים לצידי הכביש וגם עליו.
על אף השעה המאוחרת יחסית אנחנו מחליטים להספיק לנצל את מזג האוויר השמשי ולעשות מסלול בשקיעה. חולפים בעיירה שבה אנחנו ישנים הלילה וממשיכים לטפס לכיוון נקודת תצפית שנקראת הבלקוניס ״המרפסות״. תבל וריף שמותשות מכל הסיבובים, בוחרות להשאר בקרוואן וכל השאר יוצאים למסלול של שני קילומטר שמגיע לנקודת תצפית מקסימה מגובה מטורף על עמק ירוק בדיוק בסופה של השקיעה.
את הדרך חזור כבר עושים די בחושך. משם לקרוואן פארק לארוחת על האש ופסטה ומתארגנים לשינת לילה כשאנחנו מבינים שמחר יהיה גשום ומתלבטים איפה ניתן לטייל פה בהרים כשרטוב.
לקראת 23:00 פתאום קופץ הפקק. מנסים להרים אותו ללא הצלחה. מתחילים לנתק מוצרי חשמל לראות אם משהו ספציפי גורם לקצר אבל לא מצליחים לזהות. שוב שיחה לאפולו ושוב אומרים לנו לקחת בקתה ונדבר בבוקר אבל בקרוואן פארק שלנו אין חדר פנוי. כלומר יש- אבל בגלל שכל הבקתות מוזמנות כבר למחר (מתחילה חופשת בית ספר מסתבר) ואין צוות נקיון שמגיע מחר, אי אפשר לתת לנו בקתה. התורן מציע מפזר חום, אנחנו מחברים אותו באמצעות כבל חיצוני שנכנס דרך חלון המטבח וככה מעבירים את הלילה.
בבוקר מדברים שוב עם אפולו ומתקבלת החלטה לנסוע למלבורן להחליף קרוואן. הנסיעה לא ארוכה, בערך 3 שעות, אבל יורד גשם שוטף וגם עושים עצירה בדרך לארוחת בוקר ורק בסביבות 14:30 מגיעים למלבורן. הקרוואן החדש כבר מחכה לנו, נראה בדיוק כמו הישן רק חדש יותר ונקי וריק.
מתחילים במלאכת העברת הדברים. כמו לעבור דירה ממש. במשך חודשיים הקרוואן היה לנו בית וכבר לכל דבר יש מקום וסדר. הילדים מתגייסים ומסייעים גם. כשהגשם מתחיל לרדת תבל עומדת עם מטריה בין הקרוואנים ואנחנו ממשיכים בסידור. אחרי שעתיים בערך מסיימים, נפרדים לשלום מהקרוואן המקצר, לא לפני שבמשרד של אפולו עוזרים לנו לעשות בוקינג לקרוואן פארק במלבורן ללילה אחד עד שנחליט מה הלאה......
תגובות
הוסף רשומת תגובה