שעתיים וקצת נסיעה מפרידות בין סידר קריק לטאונסוויל. הגענו לטאונסוויל והתמקמנו בקווראן פארק קצת מרוחק אבל גילינו את נפלאות ה Ensuite… שזה בעצם אומר שחונים בצמידות לשירותים ומקלחת פרטיים רק שלנו. ככה הילדים הולכים לבד לשירותים ולהתקלח ולא כל ״אבא, יש לי פיפי״ מחייב התגייסות משפחתית.
אחרי ששוטטנו קצת בקרוואן פארק, בחנו את הבריכה והמטבח, החלטנו לנסוע לכיוון המרכז כי יש היום יריד בעיירה. התלבטנו בין מונית לאוטובוס לבין להזיז את הקרוואן ובסוף בחרנו במונית. הבעיה בהרכב שלנו שצריך מונית גדולה, שלקח לה יותר מחצי שעה להגיע אבל בסוף זה קרה ואנחנו שמחים שלא נסענו עם הקרוואן כי אזור היריד די פקוק והחניות תפוסות.
הילדים רצים בין הדוכנים ומתלבטים מה לאכול, מנסים לשכנע אותנו שהם צריכים לעלות על כל המתקנים המטופשים בפארק ואנחנו ממשיכים להסביר שאי אפשר לקנות פסל של פרח שמאיר בלילה כי אין איפה לשים אותו בתיק. 
בסוף התגלגלנו לכיוון, איך לא, עוד גן שעשועים אוסטרלי עד שנהיה מאוחר מידי.
כשמזמינים מונית חזרה מגיע בדיוק אותו הנהג, כנראה יש רק מונית גדולה אחת בעיירה.
יום למחרת אנחנו במנוחה בקרוואן פארק, תבל ואופיר הולכים בבוקר לקניות, אחכ מבשלים ארוחת בוקר באיזי, מבלים סביב הבריכה ובתוכה, משחקים שחמט ומעבירים את הזמן בכיף את ארוחת הצוהוערב.
בבוקר, אופיר מרגיש לא משהו, אבל לא מוותרים לו ועולים על מעבורת לכיוון מגנטיק איילנד. הביקור באי נעשה באמצעות אוטובוס שנוסע מנקודה תיירותית אחת לאחרת בתוך האי, הבעיה שהוא במקרה הטוב מגיע פעם בחצי שעה ובמקרה הפחות פעם בשעה וצריך לתזמן את העניין. כשאנחנו יורדים מהמעבורת כולם מחכים בלחץ לאוטובוס וגם אנחנו.
אופיר עומד בתור לקנות לנו קפה, עטר שומרת תור לאוטובוס וכשנגמרים המקומות על האוטובוס הראשון אנחנו מצליחים להדחף קצת ולעלות על השני. התחלנו במסלול the forts,
שזה מסלול לא קשה של 4 ק״מ הלוך חזור, שהאטרקציה שלו היא שבמהלכו רואים קוואלות ובקצה המסלול יש מבצרים,
שזה בעצם מבני קשר ותצפית ממלחמת העולם השניה. פלג ותבל רצים בשביל ומנסים למצוא את הקוואלות בעיקר לפי סמני עצים ואבנים שמטיילים השאירו על השביל או פשוט בהתקבצות של מטיילים שמצביעים כלפי מעלה. ריף מקטרת בערך מהדקה הראשונה ואנחנו מנסים לשכנע אותה להמשיך ללכת באמצעות משחקים, שירים ותחרות ״מי מגיע ראשון״. אשד סתם מבסוטה על הגב שלנו למרות שפה ושם היא מבקשת גם לרדת ולהצטרף למשחקים. כשמגיעים למעלה, יש אחלה נוף
וסולמות ומדרגות לטפס עליהם ככה שהילדים מרוצים ואנחנו עושים פיקניק כריכים באחד החדרים במבצר התקשורת הישן שקצת יותר קריר בו. 
מסלול של שעה לוקח לנו יותר משעתיים וכשאנחנו מגיעים למטה, כשאשד על הגב של עטר וריף על הכתפיים של אופיר אנחנו צריכים לחכות יותר מחצי שעה לאוטובוס שיקח אותנו ל Horseshoe bay שם תכננו לטייל על החוף ולאכול צהריים. אפשר לעשות את הדרך גם בהליכה אבל אין סיכוי שאנחנו סוחבים את ריף עוד ותוך כמה דקות אנחנו מחליטים לשנות כיוון ולחזור למפרץ שקרוב יותר למעבורת Alma bay.
תגובות
הוסף רשומת תגובה