מגנטיק איילנד וקואלות חופשיות
Magnetic Island and free koalas | מעבורת מטאונסוויל, מסלול The Forts, קואלות חופשיות על העצים, מבני תצפית ממלחמת העולם השנייה, חוף Alma Bay ומפגש ישראלי מפתיע בדרך חזרה.
תקציר שימושי
מטאונסוויל אל האי
שעתיים וקצת נסיעה מפרידות בין סידר קריק לטאונסוויל. הגענו לטאונסוויל והתמקמנו בקרוואן פארק קצת מרוחק, אבל שם גילינו את נפלאות ה-Ensuite.
Ensuite זה בעצם אומר שחונים בצמידות לשירותים ומקלחת פרטיים רק שלנו. אחרי שבועות של שירותים משותפים ומקלחות קרוואן פארק, זה הרגיש כמו שדרוג רציני באיכות החיים.
טאונסוויל עצמה הייתה עבורנו בעיקר בסיס ליציאה למגנטיק איילנד. התארגנו, נחנו, תכננו את היום הבא, וניסינו לא לתת לעובדה שאופיר מרגיש לא משהו לשבש את התכניות.
המעבורת למגנטיק איילנד
בבוקר, אופיר מרגיש לא משהו, אבל לא מוותרים לו ועולים על מעבורת לכיוון Magnetic Island.
יש משהו נחמד מאוד במעבורת קצרה באמצע טיול קרוואן. משאירים לרגע את הקרוואן והכבישים, עוברים למוד של אי, ים ורוח, ומרגישים שהיום מקבל קצב אחר.
כבר מהרגע הראשון האי מרגיש רגוע יותר. לא עיר, לא כביש ארוך, אלא מקום קטן יותר, ירוק יותר, עם תחושה של טבע קרוב.
The Forts Walk
התחלנו במסלול The Forts, מסלול לא קשה של בערך 4 ק"מ הלוך-חזור. זו בדיוק דרגת הקושי שמתאימה למשפחה ביום חם: מספיק הליכה כדי להרגיש שעשינו משהו, אבל לא מסלול שמפרק את כולם.
המסלול עולה לאט בין עצים, סלעים ונקודות תצפית, ובדרך מתחילה האטרקציה האמיתית שלו: חיפוש קואלות חופשיות על העצים.
קואלות חופשיות
האטרקציה הגדולה של המסלול היא שבמהלכו רואים קואלות. לא בגן חיות, לא במתחם סגור, אלא פשוט על העצים, באמצע המסלול.
פלג ותבל רצים בשביל ומנסים למצוא את הקואלות. זה הופך את המסלול כולו למשחק חיפוש משפחתי: כולם מסתכלים למעלה, בוחנים כל הסתעפות של ענף, מנסים לזהות גוש אפור ומנומנם בין העלים.
וכשרואים קואלה, זו באמת שמחה. יש משהו אחר לגמרי בלראות חיה בטבע, במקום שבו היא באמת שייכת. גם אם היא בעיקר ישנה ולא מתרשמת מאיתנו בכלל.
מבני קשר ותצפית ממלחמת העולם השנייה
בקצה המסלול יש את מה שנקרא The Forts. בפועל אלו מבני קשר ותצפית ממלחמת העולם השנייה, שנמצאים בנקודה גבוהה יחסית ונותנים תצפית יפה מאוד על האי ועל הים מסביב.
החיבור בין טבע, קואלות והיסטוריה עובד כאן נהדר. הילדים מקבלים מסלול עם "משימה", המבוגרים מקבלים תצפית וסיפור, וכולם מרגישים שההליכה הייתה שווה.
זו לא היסטוריה כבדה או מוזיאון סגור, אלא שרידים שמופיעים בסוף הדרך ומשתלבים בנוף.
Alma Bay
אחרי המסלול המשכנו לחוף Alma Bay. אחרי הליכה, חום וקואלות, חוף כזה הוא בדיוק מה שצריך: מים, חול, צל, וקצב הרבה יותר רגוע.
לא תמיד צריך לעשות יותר מדי. לפעמים אחרי מסלול מוצלח, הדבר הכי נכון הוא פשוט לתת לילדים להיכנס למוד חוף, לנוח קצת ולסיים את היום בלי למהר.
חזרה מטאונסוויל ומפגש ישראלי
במעבורת חזרה פגשנו את משפחת אטיאס. כמו שקורה לא מעט בטיולים ארוכים, פתאום באמצע אוסטרליה, על מעבורת מאי קטן, פוגשים ישראלים ומרגישים לרגע שהעולם פחות גדול.
חזרנו לטאונסוויל עם תחושה שזה היה יום מצוין: לא מושלם במובן המלוטש, אבל בדיוק כמו שיום טיול טוב צריך להיות - מעבורת, מסלול, קואלות, תצפית, חוף ומפגש אנושי קטן בדרך.
תגובות
הוסף רשומת תגובה