מגף מדידת ההצפות בטולי עיירת קני הסוכר
במקום לישון בטנאונסוויל עוד לילה החלטנו לאסוף את הקרוואן מהחנייה של המעבורת ולהפליג לעבר השקיעה… או בעצם להצפין קצת בשביל לקצר את הנסיעה ביום המחרת … עטר אמרה שאולי ננסה קמפ חינמי, ככה בשביל הספורט, כמו אוסטרלים אמיתיים, נראה איך זה זורם לנו אחרי הנסיון הכושל לקמפינג בנשיונל פארק בקייפ הילסברו. ראינו מראש כמה אפשרויות במרחק חצי שעה, שעה ושעתיים נסיעה מהמעבורת ואמרנו שנתקדם לפי השמש וכשנראה שמתחיל להחשיך נבחר איפה לעצור.
בסוף עצרנו בבלו ווטרס.
בכניסה לקמפ, שנראה יפה ומסודר, עם גן שעשועים ושירותים נקיים למשעי, יש שלט שמודיע שצריך להרשם באתר מראש ולקבל מספר חניה. נכנסים לאתר ונראה שכל החניות תפוסות. שתי אוסטרליות נחמדות מציעות לנו להצטמצם והן יחנו אחת אחרי השניה כדי שלנו יהיה מקום. אז הסכמנו והתמקמנו. הילדים משחקים בגן שעשועים ומנסים להסביר לאשד שאסור לה להתגלש במגלשה כי יש שם נמלי ענק אדומות שעושות רושם רע. היא לא ממש מבינה את החשש וזה נגמר בבכי.
מתארגנים לשינה ועטר יוצאת לפיפי אחרון ושומעת רעשים מהעץ, ומדמיינת איך צונחת עליה קואלה. היא חוטפת פנס מהקרוואן כדי להאיר על העץ ומגלה שני אופוסומים מתקוטטים שאחד מהם פשוט קופא על הגזע ונשאר שם דקות ארוכות.
בקמפ חינמי אין חשמל, כלומר אין איך להטעין את הסלולרי ואחרי יום שלם במגנטיק אילנד לאף אחד אין סוללה ולכן כולם נאלצים ללכת לישון מוקדם. כשאין חשמל גם אין מזגן ודי קר. לא יודעים אם קשור או לא אבל על אשד עובר לילה רע, היא לא מצליחה להרדם וגם כשנרדמת, מתעוררת כל הזמן בוכה ואנחנו לא מצליחים להרגיע אותה, ומתפדחים מהשכנות החביבות שאנחנו חונים צמוד צמוד אליהן ועושים להן מלא רעש. כנראה שקאמפ חינם זה לא בשבילנו.
בבוקר אנחנו מתארגנים צ׳יק צ׳ק וממשיכים בדרכנו צפונה. את עצירת הצהרים אנחנו עושים בטולי. עיירה שהייחוד שלה הוא מפעל להפקת הסוכר שעד הקורונה היה אפשר לבקר בו אבל עכשיו רק אפשר להתרשם מבחוץ וגם להריח. משום מה הריח עשה לנו חשק לתירס אז בישלנו לנו קלחים ונשנשנו.
בטולי יש גם מגף גומי ענקי עם צפרדע שאפשר לטפס עליו לתצפית. המגף בגובה ההצפה הכי גבוהה שהיתה באזור אי פעם ובפנים תמונות של הצפות לאורך השנים. עצירה חביבה. כל עניין קני הסוכר פה הוא מאוד מרכזי, כל הדרך בקווינסלנד מלווים אותנו קני הסוכר שמגיעים לגבהים מטורפים. לצד הדרך ישנה גם מסילת רכבת עם קרונות שמובילים את הקנים למפעלים האזוריים. מיץ קנה הסוכר מופק בלחיצה במכונה מיוחדת שמסתבר שבעברית קוראים לה מכונת ערגול ואפשר לשתות אותו בכל דוכן מיץ לאורך הדרך. אידוי של המיץ מפיק סירופ של סוכר גולמי שמייבשים אותו והוא הופך לסוכר חום. שלחנו את פלג לחפור קצת באינטרנט ולהכין לנו קאהוט על קנה הסוכר 😉
נפרדים מטולי, עושים שיחת וידאו עם סבא וסבתא מכפר סבא וממשיכים לכיוון קיירנס…
תגובות
הוסף רשומת תגובה