שוב יוצאים לנסיעה מטורפת כשהפעם המטרה היא אליס ספרינגס. נסיעה של 12 אבל החלטנו שזה מוגזם אז נחלק אותה ל 2 ונעצור בדבלס מרבלס. יוצאים עם הזריחה והילדים ישנים את כל השלוש שעות הראשונות. הדרך היא מדבר הארד קור ואין שום מקום מעניין מידי לעצור בו בדרך אז אנחנו נוסעים ונוסעים ועוצרים רק כשצריך למלא דלק ומנצלים את העצירות לפיפי ונשנושים. 
לקראת 4 אנחנו מגיעים לאתר שנקרא דבלס מרבלס אבל ממשיכים עוד כמה קמ לקרוואן פארק לראות שיש מקומות ולהתמקם. גם פה, כמו כל פונדק דרכים זה הכי בסיסי שיש, שומם, מאובק, ובמקרה הזה גם בלי חיבור למים.
לקראת שקיעה חוזרים לדבלס מרבלס.
איזה מקום קסום. אבני ענק שנוצרו משחיקה של מים ורוח, חלקם קדושים לאבוריגינים אז אסור לעלות עליהם או לצלם. אנחנו מבלים שם שעה וחצי - שעתיים של טיפוס על הסלעים, צילומים משונים ועיון בהסברים על התופעה.
אורחים נוספים במקום מספרים שהלילה אמורה להיות סופה אז לא להשאיר שום דבר מחוץ לקרוואן, מורידים את הכביסה שלנו שהיתה על החבל ומגלגלים את הגגון. בבוקר קמים לגלות שלא קרה שום דבר מעניין בלילה ונשארות לנו עוד 4.5 שעות נסיעה עד לאליס ספרינגס שאנחנו עוברים בכיף. כי מה זה לעומת 7.5 של יום קודם
תגובות
הוסף רשומת תגובה