אנחנו בסצינה של ג'יימס בונד בגרסת אוסטרליה
We are in a James Bond scene in the Australian version | ארלי ביץ', חוף קורל, שייט לוויטסאנדייז, שנורקלינג, וויטהאבן ביץ', שחפים חצופים, לוויתנים קופצים וסידר קריק המאכזב.
תקציר שימושי
ארלי ביץ': סוף סוף מקום תיירותי
כשהגענו לארלי ביץ' זה היה נראה כאילו סוף סוף הגענו למקום תיירותי. כשהסתובבנו בנמל בשעה 20:00 המסעדות היו פתוחות ומלאות, ולא היה נראה שהן נסגרות בקרוב, בניגוד לכל מה שפגשנו עד היום.
באחת המסעדות המומלצות, שלא היה בה מקום, נתקלנו במלצרית ישראלית. הילדים היו בהלם שמישהו מדבר איתם עברית.
הטיילת וחוף קורל
ביום למחרת בילינו בטיילת ובגן השעשועים, וקינחנו במסלול של חוף הקורל. זה חוף שהגישה אליו היא רק ברגל, במסלול לא ארוך מדי. ריף, שמונתה למדריכה, הובילה אותנו בסבך העצים עד למקום.
החוף מקסים ומלא בקורלים מאובנים. מראה מאוד מיוחד. על החוף עשינו תחרות הקפצת אבנים וחזרנו קצת מאוחר מדי, ככה שלקראת סוף המסלול כבר די חשוך.
יוצאים לוויטסאנדייז
המטרה העיקרית לבקר בארלי ביץ' היא השייט שיוצא לוויטסאנדי, מקבץ של 74 איים עם חופים שנחשבים בתוליים ויפים: חול לבן לבן ומים כחולים.
במקבץ האיים האלו נמצא גם חלק מהאזור הדרומי של הגרייט ברייר ריף. אנחנו, שמצהירים תמיד שסירות זה לא בשבילנו, החלטנו לבקר פה בכל זאת ובחרנו בסירת קטמרן, לא גדולה ולא קטנה, של חברת GSL.
לטיול אפשר להוסיף שנורקלים, טיסה במטוס ימי וארוחת צהריים. כל אחד לפי תקציבו. אנחנו הלכנו על שנורקלינג בתורות ועל ארוחת צהריים. בשנורקלינג ובארוחה משלמים רק על המבוגרים, והילדים בחינם על הדרך. גם ככה הם לא אוכלים כלום כמעט.
השייט הלוך ארך כמעט שעה, אבל עבר בכיף. מזג האוויר עודד אותנו, למרות שדי קר, הים היה שקט, ואפילו ראינו מרחוק לוויתנים קופצים.
שנורקלינג בתורות
מגיעים לחוף, מורידים את מי שלא משנרקל ושטים לשונית סמוכה לעשות שנורקל. המים קרים, אבל עטר, פלג, תבל וריף קופצים בכל זאת, כשאופיר בתורנות אשד.
ריף מתייאשת אחרי שנייה וחוזרת פנימה לעודד מהסירה. תבל קצת אחריה, ולבסוף פלג ועטר עולים חזרה אחרי בערך רבע שעה.
אחר כך הגיע תורו של אופיר, שמשתעמם קצת לבד אבל בכל זאת שוחה ומשנרקל, וחוזר עם שאר החברים לסירה. משם אנחנו מפליגים לחוף וויטהאבן.
Whitehaven Beach - חול לבן ודקיק
בשעה 12:00, כשאנחנו עוגנים על החוף, מזג האוויר שמשי ומזמין. בחוף הילדים נהנים מהחול הלבן והדק דק דק: חופרים, בונים, מכסים אחד את השני ופשוט מנצלים את הזמן כמו שילדים אמורים.
סצינה של ג'יימס בונד
החוף ממש לא שומם ובתולי. עשרות סירות, מטוסים, מסוקים, יאכטות ואנשים - מלא אנשים. כל העניין מזכיר לאופיר סצינה מג'יימס בונד. הוא יכול לדמיין איך מישהו קופץ ממסוק אל סירת מרוץ בשליחות הוד מלכותה.
ארוחת הצהריים מוגשת על החוף: סלטים, נקניקיות ותפוחי אדמה. קולינריה אוסטרלית "במיטבה" - כלומר שיעמום אוסטרלי, מזין אבל ממש לא משהו לכתוב לגביו הביתה.
השחפים אורבים לסועדים, ואחד מהם חוטף לעטר נקניקייה ישר מהמזלג. הנקניקיות היו ספורות, וככה הציון לארוחה אפילו ירד בנקודה אחת.
לקראת החזרה פלג ועטר מטפסים לנקודת התצפית, שממנה רואים נוף קצת יותר בתולי. אבל אם מסתכלים לחוף של וויטהאבן אפשר בהחלט לדמיין את סצינות ג'יימס בונד שאופיר מדבר עליהן - ממעוף הציפור.
לוויתנים בדרך חזרה
השייט חזרה מתארך בגלל מופע קפיצות של שני לוויתנים שעברו באזור. מרגיש כאילו מישהו תיאם את זה במיוחד בשבילנו.
Cedar Creek Falls - נפרדים כידידים
בבוקר למחרת אנחנו נפרדים מארלי ביץ' ונוסעים לכיוון סידר קריק, עליו קיבלנו המלצה מאיזו אוסטרלית דווקא באזור הפלטיפוסים.
המפל נגיש מאוד, אבל גם מאכזב מאוד, כי למרות הגשם כמעט ואין בו מים. נפרדנו כידידים וממשיכים לכיוון טאונסוויל.
תגובות
הוסף רשומת תגובה