אחרי שמיצינו את חווית הגולד קוסט וויתרנו על ביירון ביי בגלל הגשם, החלטנו לברוח קצת להרים לספרינגברוק. אבל זה לא ממש עזר וגם פה הגשם מטפטף (ומטפטף ומטפטף) ובכל זאת מצאנו הפוגה קלה ועשינו את המסלול הקליל - נטורל ברידג׳ - בשעות היום
והמשכנו משם לקמפינג שסגרנו כדי לגלות שאנחנו האורחים היחידים, שהגענו למקום נוצרי משיחי שסגור בשבת ובצ׳ק אין אופיר קיבל ספר שמספר על הדת והסבר מפורט על האמונה כולל זה שאסור להכניס אלכוהול כי הם מתנזרים ממנו. נו טוב.
בפארק יש בקתת מטבח עם קמין עצים, טבעית (ויש שיאמרו מטונפת) עם חרקים חיים ומתים,
ומסביב מלא בקתות נטושות שנראות כמו תפאורה של סרט אימה. צמרמורת.
בישלנו ארוחת צהוערב ב״מטבח״ ושחקנו משחקי קופסא עד שהחשיך לגמרי
וכשנרגע קצת הגשם נסענו שוב לנטורל ברידג׳ לעשות את המסלול בלילה. מזל שביקרנו בו כבר ביום כך ההתמצאות היתה סבירה והירידה במדרגות היתה מוכרת, אבל שום דבר לא הכין אותנו לפלא שנקרא תולעים זוהרות שפגש אותנו כשנכנסנו למערה שבתחתית המדרגות. זה היה כל כך לא צפוי ומפליא שאף אחד לא הצליח להשאר אדיש למראה התקרה והקירות המנוקדות באורות שתכלס נראות כמו כוכבים בשמים. פשוט מיוחד ועוצר נשימה.
בטיפוס חזרה לחניה עצרנו כמה פעמים וכיבינו פנסים וראינו שהחברות הזוהרות נמצאות גם לאורך כל המסלול פשוט לא רואים אותן אם אין חושך מוחלט.
בבוקר קמים לענן ערפל ומחליטים לא להשאר לעוד יום של גשם בספרינגברוק ומתחילים להצפין חזרה לכיוון בריסביין והלאה משם.
בדרך עוברים באפולו להחליף את המרחיב של המיטה שנשבר יום קודם. אנחנו מתקבלים בשמחה על ידי אותם חברה׳ שמהם קיבלנו את הקרוואן שבוע קודם והכל מטופל צ׳יק צ׳ק ואנחנו ממשיכים צפונה כמה שהזמן מאפשר ועוצרים ללינה במחיר מופקע בקרוואן פארק בעיירת חוף שנקראת מולולבה בסנשיין קוסט,
שבמקרה היום הוא הכי לא סנשיין ואנחנו לא מצליחים לצאת מהקרוואן מרוב גשם.
אז גם פה אנחנו לא מתעכבים ובבוקר למחרת ממשיכים שוב צפונה בתקווה לתפוס את השמש שבורחת לנו.
תגובות
הוסף רשומת תגובה