אי החול הגדול בעולם - פריזר איילנד (ק'גרי) באוסטרליה | The World’s Largest Sand Island - K’gari (Fraser Island), Australia
אי החול הגדול בעולם - פריזר איילנד (ק'גרי) באוסטרליה The World's Largest Sand Island - K'gari (Fraser Island), Australia
טיול ג'יפ עצמאי עם ארבעה ילדים באי החול הגדול בעולם: מעבורת מריינבו ביץ', דינגואים, נהיגה על החוף, גלמפינג ב-Eco Beach Camp, הספינה הטרופה, שמפיין פולס, אגם וולבי, אגם מקנזי ואלי קריק.
בקצרה
למה בכלל פריזר איילנד?
עטר ביקרה בפריזר איילנד עוד אז, מזמן מזמן, בטיול של אחרי צבא, ואמרה שחייבים לבקר.
פרייזר, שהוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו, נחשב לאי החול הגדול בעולם. שטחו הוא 1,840 קילומטרים רבועים. בערך פי 6 מנפת פתח תקווה, פלג בדק.
למרות ההצהרה של עטר, התחילו התהיות לגבי איך עושים את זה עם הילדים. מצטרפים לטיול באוטובוס ליום, או ליומיים עם לינה במלון באי? מצטרפים לשיירת ג'יפים בנהיגה עצמית? ומה עושים עם העובדה שיש 4 ילדים? ואיפה נישן? כל כך הרבה תהיות.
התייעצות בפייסבוק, ואנחנו משוחחים עם משפחה ישראלית-אוסטרלית שעשתה את זה בזמן הקורונה בדיוק שנה לפנינו. הם מרגיעים אותנו שאפשר לנהוג לבד, שיש ג'יפים שמתאימים גם ל-4 ילדים, וממליצים על נקודות עניין ומקום לינה.
אז מה היה לנו?
שכרנו ג'יפ טויוטה לנד קרוזר, ובדיוק כמו בארץ פתחנו כיסא נוסף מאחור, ככה שנשאר קצת בגאז' לציוד. את השכירות סגרנו דרך סוכנות 4*4 Adventure בריינבו ביץ'. לא ממש ממליצים עליהם: קיבלנו ג'יפ ישן, חגורה של הנוסע ליד הנהג הייתה ממש צולעת ועבדה לסירוגין, ומלא דברים שבורים ברכב. כמובן שלכל זה שמנו לב רק כשהיינו כבר באי.
לינה סגרנו ב-Eco Beach Camp על החוף המזרחי של האי. מין אוהלי גלמפינג כיפיים, עם שירותים ומקלחת פרטיים, סלון ומטבח משותף, חצר עם מקום למדורה ומקומות ישיבה מגניבים. מומלץ בחום. הזמנו שלושה לילות, שיהיה ככה בכיף.
ב-8:00 בבוקר של יום ראשון התייצבנו בסוכנות הרכב. האיסוף לקח בערך שעה של הסברים על נהיגה בחול, נהלי החזרה, גאות ושפל, נקודות עניין ותכנון של מסלול לימים הבאים. הימים ביולי קצרים וגם שעות השפל שניתן לנסוע בהן על החוף מצומצמות.
יצאנו מהשכרת הרכב, העמסנו את הציוד והאוכל מהקרוואן, השארנו אותו בחניה ברחוב ויצאנו לעבר המעבורת.
המעבורת מריינבו ביץ'
המעבורת מריינבו ביץ' יוצאת פשוט משום מקום. אם לא היו שם עוד כמה רכבים ממתינים, לא היינו מנחשים לעולם שלפיסת החול הצרה תגיע תכף מעבורת רכבים.
חצינו לאי תוך כמה דקות.
הערת דינגו
לפני, בזמן ואחרי הביקור, המקומיים מזהירים אותך מחיית הפרא המסוכנת, המפחידה, טורפת הילדים. לא לא, לא תנין, אלא כלבלבון חמוד ובלונדיני - הדינגו.
ואכן, האי מלא בדינגואים. בכל יציאה ממקום יש מקלות והסברים מה לעשות כשפוגשים דינגו: להרים את המקל למעלה, לעשות רעש, לצרוח, לברוח. ובאמת היצורים הראשונים שפגשנו בנחיתה באי היו חברת דינגואים שבאו לראות מה הגיע מהיבשת. לא ילדים, אלא חטיפים ובשר.
כביש, חוף ומסלול נחיתה
צריך לשים לב שאנחנו חולקים את ה"כביש" או החוף עם מטוסים פרטיים שנוחתים וממריאים של "אוסטרלים עשירים", כפי שהם מכונים כאן.
הנסיעה על החול נעימה ומפתיעה. החול מהודק מהגאות ויש נחלונים קטנים שזורמים לים ומחייבים להאט, אבל חוץ מזה זו התנסות מעולה לנהיגת חול ראשונה.
זו גם הסיבה להתחיל את הטיול דווקא מריינבו ביץ' ולא מהרווי ביי, שם הדרך היא מפנים האי ומאתגרת יותר לנהיגה.
Eco Beach Camp והגלמפינג
בגלל סופה שהייתה כאן בימים האחרונים, הגלים עדיין גבוהים והמליצו לנו לסיים לנסוע מוקדם. אז נסענו ישר למקום הלינה. חוקרים את המקום ומבסוטים מהבחירה.
ירדנו לחוף אבל קר יחסית. לילדים כמובן זה לא הפריע. הם שיחקו על החוף ובמים והיו מבסוטים מהחיים.
לקראת ערב הגיעו שתי משפחות לגלמפינג, משפחה ישראלית ומשפחה צרפתית. הילדים מתחברים מיד, משחקים בתופסת ומחבואים וממלאים את המקום בצחוק שובב.
ארוחת ערב והילדים הולכים לישון. אנחנו נשארים לשבת עם נגה ואבי, שהגיעו מכיוון צפון לדרום, ומחליפים רשמים, חוויות וטיפים.
יום טיול על החוף המזרחי
בבוקר למחרת מתארגנים ומחליטים לשנות את התוכנית שהציעו לנו בסוכנות להשכרת הרכב ולהצטרף לאבי, נגה והבנות ולעשות יום טיול על קו החוף המזרחי.
הסירה הטרופה, שמפיין פולס ואלי קריק. שווה ממש.
אחר הצהריים חוזרים לגלמפינג לארוחת ערב וקומזיץ עם מרשמלו בחצר. אבי ונגה מאורגנים היטב עם עצים למדורה וכיבודים. ככה בדיוק דמיינו שזה יהיה.
אגם וולבי
ביום השלישי אופיר עוזר לעובדים בגלמפינג להניע עם כבלים, ובתמורה הם משאילים לנו גלגלי ענק לשימוש באגמים ובנחלים.
אנחנו ממשיכים לטייל בחבורה הנעימה שיצרנו לנו. הילדים מסתדרים מעולה, ואנחנו עושים מסלול לאגם וולבי שלוקח יותר ממה שתכננו.
אחרי הליכה בתוך הבוש אנחנו מגיעים לדיונת חול ענקית ולאגם מקסים עם מים צלולים וגם שפמנונים. למרות זאת, אף אחד לא נשאר יבש. רצים מראש הדיונה לאגם, מתגלגלים בחול ופתאום קולטים שנהיה מאוחר.
אגם מקנזי ונחש ראשון
אנחנו נשארים לעוד לילה, אבל החברים צריכים עוד לתפוס מעבורת היום. מנצלים את שעת הצהריים לנסיעה לאגם מקנזי.
ליד פינת האוכל פוגשים בנחש האוסטרלי הראשון שלנו. תכלס די מפחיד. נפרדים ממשפחת אברמוב שממשיכים בדרכם, ופלג ואופיר עוד קופצים לשחייה באגם בזמן שהשאר נהנות לשחק על החול.
בחזרה לגלמפינג כבר נהיה ערב. נוהגים בחושך בין העצים בדרכי שטח ובלי קליטה ומקווים שנגיע.
תכננו לאכול במסעדה היחידה שיש בכפר ולא הבאנו אוכל להיום. מקומות לא הזמנו, וכשמגיעים מתקשרים ומבינים שאין מקום, אבל אפשר לבוא לקחת פיצות בטייקאווי במחיר מופרז. מה לעשות שחייבים לאכול.
ערב פיצות איט איז.
אלי קריק - המקום האהוב על כולם
בערב עושים הצבעה מה היה המקום האהוב על כולנו באי, ופה אחד נבחר אלי קריק. לשם גם אנחנו חוזרים ביום למחרת.
משחקים בחול, הולכים וחוזרים בנחל, פיקניק כריכים לארוחת צהריים וממהרים לכיוון המעבורת.
חוזרים ליבשת
מגיעים למיין לנד ורואים שיש עוד קצת זמן להחזרת הג'יפ, אז מחליטים לנסוע לסופר בעיר הקרובה כדי למלא שוב את הקרוואן באוכל להמשך.
כמובן שלא הערכנו טוב את הזמנים. אופיר מוריד אותנו ואת הקניות ליד הקרוואן וממהר לשטיפת הרכב ולתדלוק. אנחנו מחזירים את הרכב על הקשקש, בשעה 17:00 בול.
הפעם היינו חכמים ובבוקר הזמנו מסעדה ליד הקרוואן פארק לשעת ארוחת הערב. שקיעה עוצרת נשימה, אוכל סביר, ואפילו הילדים משתדלים להתנהג בנימוס בביקור השבועי שלהם במסעדה אוסטרלית.
לסיכום - פרייזר איילנד מומלץ בחום בחום. נהיגה עצמית ממש סבירה גם אם אין ניסיון, ומלא פינות מקסימות לטייל בהן או להירגע.
תגובות
הוסף רשומת תגובה