Italy - איטליה 2008 - בדרך לטוסקנה והמסיבונת
אחרי ארבע שעות שינה, נחיתה ברומא, רכבות, פיצה, דלת רכבת שלא נפתחת, פיליפו שרץ להציל אותנו, גלידה בכפר, סוויטת ירח דבש בסאן פביאנו, ומסיבה בלתי צפויה עם רומנים, איטלקים ו"הבה נגילה" ליד הבריכה.
תקציר שימושי
מה יש כאן?
הרכבת עצרה. הדלת לא נפתחה. הרכבת נסעה.
ואז פיליפו דהר עם הג'יפ להציל את ירח הדבש.
מרומא לטוסקנה על המפה
נחיתה ברומא, פיצה ורכבות
אחרי ארבע שעות של שינה עמוקה נחתנו ברומא. במסוע המזוודות זיהינו זוג שמוכר לנו מהטיול בתאילנד. מסתבר שגם הם התחתנו ביום שישי וגם הם בדרך לירח דבש בטוסקנה. קטעים. הבטחנו להיפגש בספטמבר בטיול לסין ונפרדנו לשלום.
ואז הוצאנו את ההוראות של פיליפו ועקבנו אחריהן: שמאלה אחרי שעוברים במכס, למעלה במעלית, חוצים את הגשר ומשם לוקחים את הרכבת לרומא טרמיני. וזה באמת היה קל.
הגענו לרומא טרמיני שעה וחצי לפני הזמן, קנינו כרטיסים לרכבת הזו וגם לבאה במכונות האוטומטיות, ויצאנו מהתחנה למצוא משהו לאכול. ההתלבטות היתה בין פיצה, פיצה ו... פיצה. אז אופיר לקח את המושכות בידיים והלכנו לאכול פיצה. כמה אפשרויות! ממש התבלבלנו. כל אחד בחר לו סוג, התיישבנו על הדלפק וליקקנו אצבעות. לוטם - הפיצות בדיוק בשבילך: בלי רסק עגבניות, מלא גבינה צהובה.
אחרי ארבע שעות שינה, פוגשים ליד המזוודות זוג מוכר מתאילנד שגם יצא לירח דבש בטוסקנה.
מכס, מעלית, גשר, רכבת לרומא טרמיני. עד כאן הכל עבד מושלם.
כשבאיטליה מתלבטים בין פיצה, פיצה ופיצה - בוחרים פיצה.
עטר ישנה, אופיר דיבר עם כל מי שהסכים להקשיב, והשעון המעורר הציל אותנו מפספוס התחנה הראשונה.
הדלת שלא נפתחה וסאן פביאנו
חזרנו לתחנת הרכבת ותפסנו את מקומותינו בקרון 7 בדרך לפיליפו. עטר שוב ישנה שינה עמוקה, אופיר דיבר עם כל מי שהסכים להקשיב לו. מזל ששמנו שעון מעורר, כי אחרת היינו מפספסים את התחנה שבה היינו אמורים לרדת. הגענו לגרוסיני, ירדנו מרכבת אחת, עלינו על השנייה, והכל הלך כל כך חלק בדיוק לפי ההוראות.
ואז הגענו למונטרוני דה ארביה. הרכבת עצרה בתחנה, ואנחנו מנסים לפתוח את הדלת ללא הצלחה. אופיר מתחיל לרוץ עם המזוודה לדלת הבאה, וגם היא לא נפתחת, ואז לבאה אחריה. אופיר עוד הספיק לראות את פיליפו עם שתי ידיים על הראש בתנועת "אוי לא". והרכבת נסעה לה, לעבר הכפר הבא.
הפעם הצלחנו לפתוח את הדלת. נו בטח - מטעויות לומדים. פיליפו לקח אותנו לאכול גלידה, "הטובה בכפר" כפי שהוא כינה אותה, וזה היה מרענן ביותר. שם גם פגשנו זוג אמריקאים אובדי עצות, ופיליפו מיד נחלץ לעזרתם. התברר שהם חיפשו את סאן פביאנו, החווה של רחל ופיליפו. איזה עולם קטן.
הצטופפנו עם הרבה מזוודות וארבעה אנשים בג'יפ של פיליפו לעבר סאן פביאנו, עניין של חמש דקות נסיעה. ואז נגלה לעינינו פלא: גבעות ירוקות, שדות של חיטה, ופה ושם משובצים בתי אבן מקסימים. אחד מהם של רחל ופיליפו.
אנחנו קיבלנו את סוויטת "אל פינו", יפה ומרווחת, עם ג'קוזי ומיטה ע-נ-ק-י-ת, כיאה לירח דבש. או כמו שאופיר היטיב לתאר: זה יותר גדול מהבית שלנו בגבעתיים. ואכן כך.
המסיבונת ליד הבריכה
אחרי מקלחת קצרה הצטרפנו לפיליפו ורחל ועוד 99 אנשים - ולא מדובר בהגזמות של אופיר - שהתקבצו לחגיגה קטנה שפיליפו ארגן סביב הבריכה. העילה הרשמית היתה מסיבת היכרות בין המועדון הרומני למועדון האיטלקי בכפר, אבל פיליפו הפליא לערבב שמחה בשמחה, וניצל את ההזדמנות לחגוג גם את נישואי עטר עם בחיר ליבה, אופיר.
אפילו העניקו לנו זר פרחים מלווה בברכות, ורקדנו עם רומנים ואיטלקים "הבה נגילה" מסביב לבריכה. התפריט כלל מיני מאכלים רומניים, ביניהם גם הקבב המפורסם, פרוסות לחם עם ממרח פטריות ומלא שום - נמי נמי. כמובן שהיה שם גם פקורינו כמיטב המסורת הטוסקנית ופרשוטו, או כמו שפיליפו מכנה אותו: בשר כשר לפסח. היה כיף.
ב-20:00 עטר כבר פרשה למיטה, ואופיר עוד נשאר קצת לחגוג והתיישב על כיסא נוח ליד הבריכה. כשהתעורר, גילה שהוא נותר לבדו. המסיבה נגמרה.
טיפים קטנים ליום כזה בטוסקנה
- ברכבות באיטליה - לבדוק איך פותחים את הדלת מראש: לא כל דלת נפתחת לבד, ולפעמים צריך ללחוץ, למשוך או למצוא את הכפתור הנכון.
- לשמור את מספר הטלפון של המארח: במקרה הזה הסלולרי הציל את היום, ופיליפו הפך לגיבור הרשמי של ירח הדבש.
- להשאיר זמן בין רכבות: גם כשהכל מתוכנן טוב, נסיעה עם מזוודות ועייפות אחרי חתונה דורשת מרווח נשימה.
- לא לוותר על פיצה בתחנה: לפעמים ארוחת מעבר פשוטה היא בדיוק מה שצריך כדי להרגיש שהגעתם לאיטליה.
- להגיד כן להזמנות לא צפויות: מסיבה ליד הבריכה עם רומנים ואיטלקים לא היתה בתכנון, אבל היא הפכה לזיכרון ענק.
קישורים שימושיים
תגובות
הוסף רשומת תגובה