אחרי 4 שעות של שינה עמוקה נחתנו ברומא... במסוע המזוודות זיהינו זוג שמוכר לנו מהטיול בתאילנד. מסתבר שגם הם התחתנו ביום שישי וגם הם בדרך לירח דבש בטוסקנה... קטעים. הבטחנו להפגש בספטמבר בטיול לסין ונפרדנו לשלום.
ואז הוצאנו את ההוראות של פיליפו ועקבנו אחריהן. שמאלה אחרי שעוברים במכס למעלה במעלית ואז חוצים את הגשר ומשם לוקחים את הרכבת לרומא טרמיני. זה היה קל...
הגענו לרומא טרמיני שעה וחצי לפני הזמן, קנינו כרטיסים לרכבת הזו וגם הבאה במכונות האוטומטיות ויצאנו מהתחנה למצוא משהו לאכול... הכהתלבטות היתה בין פיצה, פיצה ו... פיצה! אז אופיר לקח את המושכות בידים והלכנו לאכול פיצה. אך... כמה אפשרויות! ממש התבלבלנו. כל אחד בחר לו סוג התיישבו על הדלפק וליקקנו אצבעות. לוטם- הפיצות בדיוק בשבילך, בלי רסק עגבניות, מלא גבינה צהובה.
חזרנו לתחנת הרכבת ותפסנו את מקומותינו בקרון 7 בדרך לפיליפו. עטר שוב ישנה שינה עמוקה, אופיר דיבר עם כל מי שהסכים להקשיב לו... מזל ששמנו שעון מעורר כי אחרת היינו מפספסים את התחנה בה היינו אמורים לרדת... הגענו לגרוסיני- ירדנו מרכבת אחת- עלינו על השניה- הכל הלך כל כך חלק בדיוק לפי ההוראות.
ואז הגענו למונטרוני דה ארביה.
הרכבת עצרה בתחנה, ואנחנו מנסים לפתוח את הדלת ללא הצלחה... אופיר מתחיל לרוץ עם המזוודה לדלת הבאה וגם היא לא נפתחת ואז לבאה אחריה... אופיר עוד הספיק לראות את פיליפו עם שתי ידיים על הראש בתנועת "אוי לא"...
והרכבת נסעה לה... לעבר הכפר הבא...
וכאן נשאר להודות רק לנפלאות הסלולרי... מייד התקשרנו לפיליפו, הוא הנחה אותנו לרדת בתחנה הבאה ודהר לשם עם הג'יפ לאסוף אותנו... הפעם הצלחנו לפתוח את הדלת! נו בטח- מטעויות לומדים...
פיליפו לקח אותנו לאכול גלידה- הטובה בכפר כפי שהוא כינה אותה והיה מרענן ביותר, שם גם פגשנו זוג אמריקאים אובדי עצות ופיליפו מייד נחלץ לעזרתם, התברר שהם חיפשו את סאן- פביאנו, החווה של רחל ופיליפו, איזה עולם קטן.
הצטופפנו עם הרבה מזוודות ו4 אנשים בג'יפ של פיליפו לעבר סאן פביאנו, ענין של 5 דק נסיעה. איזה פלא נגלה לעיננו- גבעות ירוקות, שדות של חיטה, ופה ושם משובצים בתי אבן מקסימים, אחד מהם של רחל ופיליפו. אנחנו קיבלנו את סוויטת "אל פינו" יפה ומרווחת עם ג'קוזי ומיטה ע-נ-ק-י-ת כיאה לירח דבש או כמו שמטיב לתאר זאת אופיר- זה יותר גדול מהבית שלנו בגבעתיים.. אכן כך!
מקלחת קצרה והצטרפנו לפילפו ורחל ועוד 99 אנשים(ולא מדובר בהגזמות של אופיר) שהתקבצו לחגיגה קטנה שפיליפו ארגן סביב הבריכה, העילה הרשמית לחגיגה היתה מסיבת הכרות בין המועדון הרומני למועדון האיטלקי בכפר אך פיליפו הפליא לערבב שמחה בשמחה ולנצל את ההזדמנות לחגוג גם את נישואי עטר עם בחיר ליבה, אופיר. אפילו העניקו לנו זר פרחים מלווה בברכות ורקדנו עם רומנים ואיטלקים "הבה נגילה" מסביב לבריכה. התפריט כלל מיני מאכלים רומנים ובינהם גם הקבב המפורסם, ופרוסות לחם עם ממרח פטריות ומלא שום, נמי נמי. כמובן שהיה שם גם פיקורינו כמיטב המסורת הטוסקנית ופרשוטו, או כמו שמכנה אותו פיליפו בשר כשר לפסח. היה כיף
ב 20:00 עטר כבר פרשה למיטה ואופיר עוד נשאר קצת לחגוג, והתיישב על כסא נוח ליד הבריכה. כשהתעורר, גילה שהוא נותר לבדו, המסיבה נגמרה...
ואז הוצאנו את ההוראות של פיליפו ועקבנו אחריהן. שמאלה אחרי שעוברים במכס למעלה במעלית ואז חוצים את הגשר ומשם לוקחים את הרכבת לרומא טרמיני. זה היה קל...
הגענו לרומא טרמיני שעה וחצי לפני הזמן, קנינו כרטיסים לרכבת הזו וגם הבאה במכונות האוטומטיות ויצאנו מהתחנה למצוא משהו לאכול... הכהתלבטות היתה בין פיצה, פיצה ו... פיצה! אז אופיר לקח את המושכות בידים והלכנו לאכול פיצה. אך... כמה אפשרויות! ממש התבלבלנו. כל אחד בחר לו סוג התיישבו על הדלפק וליקקנו אצבעות. לוטם- הפיצות בדיוק בשבילך, בלי רסק עגבניות, מלא גבינה צהובה.
חזרנו לתחנת הרכבת ותפסנו את מקומותינו בקרון 7 בדרך לפיליפו. עטר שוב ישנה שינה עמוקה, אופיר דיבר עם כל מי שהסכים להקשיב לו... מזל ששמנו שעון מעורר כי אחרת היינו מפספסים את התחנה בה היינו אמורים לרדת... הגענו לגרוסיני- ירדנו מרכבת אחת- עלינו על השניה- הכל הלך כל כך חלק בדיוק לפי ההוראות.
ואז הגענו למונטרוני דה ארביה.
הרכבת עצרה בתחנה, ואנחנו מנסים לפתוח את הדלת ללא הצלחה... אופיר מתחיל לרוץ עם המזוודה לדלת הבאה וגם היא לא נפתחת ואז לבאה אחריה... אופיר עוד הספיק לראות את פיליפו עם שתי ידיים על הראש בתנועת "אוי לא"...
והרכבת נסעה לה... לעבר הכפר הבא...
וכאן נשאר להודות רק לנפלאות הסלולרי... מייד התקשרנו לפיליפו, הוא הנחה אותנו לרדת בתחנה הבאה ודהר לשם עם הג'יפ לאסוף אותנו... הפעם הצלחנו לפתוח את הדלת! נו בטח- מטעויות לומדים...
פיליפו לקח אותנו לאכול גלידה- הטובה בכפר כפי שהוא כינה אותה והיה מרענן ביותר, שם גם פגשנו זוג אמריקאים אובדי עצות ופיליפו מייד נחלץ לעזרתם, התברר שהם חיפשו את סאן- פביאנו, החווה של רחל ופיליפו, איזה עולם קטן.
הצטופפנו עם הרבה מזוודות ו4 אנשים בג'יפ של פיליפו לעבר סאן פביאנו, ענין של 5 דק נסיעה. איזה פלא נגלה לעיננו- גבעות ירוקות, שדות של חיטה, ופה ושם משובצים בתי אבן מקסימים, אחד מהם של רחל ופיליפו. אנחנו קיבלנו את סוויטת "אל פינו" יפה ומרווחת עם ג'קוזי ומיטה ע-נ-ק-י-ת כיאה לירח דבש או כמו שמטיב לתאר זאת אופיר- זה יותר גדול מהבית שלנו בגבעתיים.. אכן כך!
מקלחת קצרה והצטרפנו לפילפו ורחל ועוד 99 אנשים(ולא מדובר בהגזמות של אופיר) שהתקבצו לחגיגה קטנה שפיליפו ארגן סביב הבריכה, העילה הרשמית לחגיגה היתה מסיבת הכרות בין המועדון הרומני למועדון האיטלקי בכפר אך פיליפו הפליא לערבב שמחה בשמחה ולנצל את ההזדמנות לחגוג גם את נישואי עטר עם בחיר ליבה, אופיר. אפילו העניקו לנו זר פרחים מלווה בברכות ורקדנו עם רומנים ואיטלקים "הבה נגילה" מסביב לבריכה. התפריט כלל מיני מאכלים רומנים ובינהם גם הקבב המפורסם, ופרוסות לחם עם ממרח פטריות ומלא שום, נמי נמי. כמובן שהיה שם גם פיקורינו כמיטב המסורת הטוסקנית ופרשוטו, או כמו שמכנה אותו פיליפו בשר כשר לפסח. היה כיף
ב 20:00 עטר כבר פרשה למיטה ואופיר עוד נשאר קצת לחגוג, והתיישב על כסא נוח ליד הבריכה. כשהתעורר, גילה שהוא נותר לבדו, המסיבה נגמרה...
תגובות
הוסף רשומת תגובה