מקסיקו, קולימה, אוקטובר 2016: אופיר בן 40 Mexico, Colima, October 2016: Ofir Turns 40
חזרה לקולימה אחרי 18 שנה: סרחיו וג'ניפר, החשש שהזיכרון יפה מדי, פסטיבל האמפנדה בפלאזה, ויום הולדת 40 במקום שתמיד הרגיש כמו בית שני.
תקציר שימושי
בקצרה
קולימה - המקום שלי
מאז שנת 1995, הפעם הראשונה שהייתי, אופיר, בקולימה מקסיקו, תמיד זכרתי אותה כ"מקום שלי". מין בית שני.
אחרי הצבא, בטיול דרום אמריקה, "סחבתי" את דביר ויובל לביקור בקולימה ב-1998. ושוב לא התבדיתי.
עברו להם 18 שנה. 18 שנה שבהן שמרתי על קשר עם סרחיו ועם ג'ניפר, כאילו אין חצי גלובוס בינינו. בכל חוויה בחיי הם היו שם. שוב, החבר'ה מהמולדת.
איך נולד טיול יום הולדת 40 למקסיקו?
לפני חצי שנה בערך, שחר זרק רעיון: "אופיר, אולי תעשה את טיול 40 במקסיקו?"
אני חושב שלא לקח יותר משבריר שנייה. עטר אהובתי הסתכלה עם העיניים הכחולות שלה, חייכה, וזהו - העסקה נחתמה.
מה לפני, מה אחרי? לא חשוב. העיקר שב-5 באוקטובר 2016, יום הולדת 40 יחגג בקולימה.
משפט אחד לסרחיו, והוא ענה: "אחי, מחכים לך!" ג'ניפר: "יאללה בוא!" וזהו.
הדרך חזרה - ומה אם הזיכרון יפה מדי?
הטיסה יצאה מסן פרנסיסקו והמחשבות רצו: מה אני סוחב את עטר, פלג ותבל לקולימה? מה אם אני זוכר אותה עם תיבול חזק של רומנטיזציה?
אולי היא לא כזו יפה? אולי לא כזו חמה? אולי לא כזו טעימה? אולי סרחיו אחרי 20 שנה בכלל לא כמו שזכרתי? אולי כמו אהבה ראשונה, עדיף שתישאר בלב ולא לפגוש אותה שוב אחרי 20 שנה?
נחתנו בגוואדלאחרה, לקחנו רכב ושטנו לעבר קולימה. הגענו למלון - וזהו. הכול נהיה הכי טבעי שאפשר.
בפלאזה מול המלון היה "פסטיבל האמפנדה השנתי". עטר והילדים בחדר, ואני יורד ומחפש נקניקייה מקסיקנית, כמו שזכרתי.
שבוע מופלא של אוכל, חברים וחיבור מחדש
היה שבוע מופלא עם אוכל טוב, חברים טובים וחוויות מקומיות מקסימות.
החיבור מחדש היה קסום. והפרידה... נקווה שלא לעוד 18 שנה נוספות.
תגובות
הוסף רשומת תגובה