South Africa - Cape Town - מרץ 2010 - קייפטאון והאוהל המעופף
קייפטאון קיבלה אותנו עם רוח מטורפת, חול בעיניים, אוהלים שנוטים על הצד, גדר חשמלית אחת, ואוהל סגול שהחליט לפרוש כנפיים ולעוף לגג. אחר כך הגיעו גם הר השולחן, כף התקווה הטובה, פינגווינים, Robben Island, מסעדת Mama Africa, יום הולדת בזולו, גנים בוטניים, פרידה מפנינה והמשך לנמיביה.
תקציר שימושי
מה יש כאן?
קייפטאון והאוהל המעופף
הגענו לאחת הערים היפות בדרום אפריקה - וקיבלנו שיעור ברוח, חול, אוהלים, גדר חשמלית והרפתקאות שלא כתובות בשום מדריך.
קייפטאון על המפה
הגענו לקייפטאון
הגענו לקייפטאון, אחת משלושת ערי הבירה של דרום אפריקה והידידותית שבהן.
כרגיל, חיפשנו מקום עם קמפינג.
האוהל המעופף
האכסניה היחידה שמאפשרת להקים אוהל בשטחה הקצתה שטח קטנטן לצורך המקמפינגים, ומסיבה לא ברורה בעליל, ריפדה אותו בחול ים. אולי רצו שנרגיש שאנחנו עושים קמפינג על החוף.
בכל אופן, הגענו בשעות הצהריים המוקדמות, ובדיוק עובד האכסניה השקה את החול כדי שהוא לא יתעופף ברוח.
הקמנו את האוהלים, חיזקנו ביתדות, שמנו ציוד בפנים לאבטוח נוסף ויצאנו לארגן ויזה לנמיביה.
כשחזרנו בצהריים, שוד ושבר: רוחות מטורפות, חול בעיניים, האוהל של פנינה התעופף על האוהל של אופיר ועטר, הכיסוי שמגן מגשם ומאבק התעופף מהאוהל של אופיר ועטר, ובכלל האוהל כולו נטה על צידו.
אופיר ניסה למצוא פתרון לקשירת האוהל העקום, נשען על הגדר שמקיפה את האכסניה וקיבל זץ מטורף של חשמל.
כן כן, זוהי גדר חשמלית. תזכורת לכך שאנחנו בדרום אפריקה!
החלטנו לעבור לאוהל קטן יותר, פירקנו את האוהל הסגול הגדול שלנו ועברנו לתוכנית ב' - אוהל קטנטן שיספיק בקושי ושנמצא איתנו כיוון שפנינה רכשה אוהל נוסף על זה שהביאה איתה מהארץ.
בעודנו מרכיבים את האוהל הקטן והרוח מכה, החול בעיניים ובאף ובבגדים, ואופיר מחפש סלעים לקשור אליהם את האוהלים, פנינה פורצת בצחוק תוך נפנוף ידיים כלפי מעלה.
מסתבר שהאוהל שאותו פירקנו רק דקות קודם והנחנו בצד פרש כנפיים והתעופף לו מעלה מעלה לכיוון הגג.
פנינה ניסתה לתפוס אותו וכשלא הצליחה פשוט פרצה בצחוק, בעוד עטר כמעט פורצת בבכי.
חיפוש מהעבר השני של הגסטהאוס, לשם הנחנו שהוא עף, העלה חרס: פנינה טיפסה למרפסת ולא הבחינה בשום אוהל באופק. עטר טיפסה על מעקה בניסיון להציץ לגג וגם זאת ללא הצלחה יתרה. אופיר רץ לצד השני והתחיל לשאול אנשים האם ראו דבר מה מתעופף.
כבר כמעט אמרנו קדיש על האוהל.
אבל אז, בהפתעה גמורה, פנינה מרימה את הראש לעבר הגג ורואה את האוהל שלנו מבצבץ.
אופיר אץ רץ למצוא מקל ארוך, באורך שלוש קומות, להוריד את האוהל. אבל אז האוהל פשוט התעופף לו באלגנטיות ונחת לו למרגלותיה של עטר.
יששששששששששש.... יש לנו אוהל לנמיביה! אפשר להירגע.
מדורם לג'וקים
החלטנו לעבור לישון ב"דורם" - חדר משותף של 6 מיטות.
את החול שאגרנו בתקרית האוהל אנחנו מוצאים בכל פינה עד היום, אף על פי שכבר חלף שבוע ופנינה כבר בארץ.
על הבוקר פצחנו בטלפונים לאכסניות בסביבה. אם משלמים כל כך הרבה למיטה, לפחות שיהיה בחדר פרטי.
מצאנו חדר של שלוש מיטות, עם שירותים ומקלחת בתוך החדר, ברחוב התרמילאים הראשי, במחיר נמוך ממה ששילמנו בחדר המשותף.
אז מה הקץ'? רק בלילה התברר שהחדר חביב גם על עוד הרבה ג'וקים.
האמת שכל יום חשבנו לעבור אכסניה, ובכל יום היה לנו תירוץ אחר. בסוף העברנו בה 5 לילות: בבוקר מרססים, בצהריים מרססים ובערב מרססים, עד שפנינה נסעה הביתה ואופיר ועטר נסעו לנמיביה.
קייפטאון של אוכל, קניות ומתנות קטנות
בקייפטאון נהנינו ממה שיש לעיר להציע: סרט בקולנוע, מוזיאונים, קניות בקניון והרבה אוכל בחוץ.
כמובן ששבוע ההולדת של עטר נמשך כמיטב המסורת ואופיר קנה לה כל יום תשורה קטנה לציון החגיגה.
באחד הימים, בעודו משוטט ברחוב למצוא את הפתעת היום ופנינה ועטר חטפו להן תנומה קצרה בחדר, הוא חוזר כולו מזועזע.
מסתבר ששני שוטרים לבנים עצרו אותו ברחוב כשהוא מטייל לו עם זר פרחים שקנה וריתקו אותו לרצפה. הם אמרו שהוא מתאים בדיוק לפרופיל.
הוא ביקש לראות תעודות וקיבל, ואז ערכו עליו חיפוש של סמים.
מסתבר שממש בסמוך למקום שבו עבר ישנה מאורת סמים, והשוטרים והמוכרים משתפים פעולה: המוכרים מוכרים והשוטרים עוצרים על מנת ליהנות משוחד.
כמובן שאופיר היה "נקי" והכל בא על מקומו בשלום.
הר השולחן - עולים ברכבל, יורדים ברגל
כמובן שטיפסנו, ברכבל, להר השולחן ונהנינו מהנוף.
פנינה לקחה רכבל לירידה - להזכירכם, פחד גבהים.
אבל אופיר ועטר שיחקו אותה הרפתקנים והחליטו לרדת ברגל.
ההליכה היתה מפרכת, השמש קפחה והמים לא ממש הספיקו. אבל בכל זאת הם סיימו את המסלול בהצלחה.
עטר סבלה מכאבי ברכיים, ירכיים ושוקיים במהלך שלושת הימים העוקבים.
כף התקווה הטובה - וגם פינגווינים וכלבי ים
גם בכף התקווה הטובה ביקרנו.
המקום מתהדר בתואר הנקודה הדרום מערבית ביותר באפריקה. נו באמת... ונתניה היא החוף הכי צפון מערבי בישראל. איזו הגדרה מטופשת.
אבל הנופים יפים, המים כחולים, והחיבור בין האוקיינוס האטלנטי להודי עובר באזור.
בדרך צפינו בפינגווינים, בכלבי ים וגם אכלנו דגים בנמל בדרך חזרה.
Mama Africa - קרוקודיל, יום הולדת וזולו
בערב האחרון עם פנינה החלטנו לצאת לאכול ב-Mama Africa, מסעדה שמגישה בשר צייד של כל מיני חיות מוזרות.
אופיר הזמין את מנת הטעימות ואכל: יען, קודו - סוג של אנטילופה, ספרינג-בק - עוד סוג של אנטילופה, והשיא - קרוקודיל!!!
עטר טעמה והסכימה עם אופיר שהיען לא לעיסה, הקודו מזכיר סטייק, הספרינג-בק סביר והקרוקודיל בטעם של עוף.
כמובן שהם מגישים גם סתם בשר של פרה וכבש, ככה שגם לפנינה ועטר היה מה לאכול.
הארוחה סימנה גם את סיום חגיגות שבוע ההולדת של עטר, ואיך אפשר בלי הפתעה קטנה ומביכה לסיום.
אופיר תיאם עם בעל המסעדה את העניין, ובתום הארוחה בעל המסעדה ניגש לעטר ואמר שמישהו מחכה לה בדלת.
היא צעדה אחריו הישר לבמה עליה הופיעה להקה אפריקאית, הועלתה על הבמה, הודלק לכבודה נר על עוגה והלהקה שרה לה היום יומולדת באנגלית ובזולו.
והיא - התפדחה לגמרי.
הגנים הבוטניים והפרידה מפנינה
בבוקר של הטיסה של פנינה עוד הספקנו לבקר בגנים הבוטניים ולעשות עוד קצת קניות.
וכך חלפו להם שבועיים מלאי חוויות והרפתקאות.
העמסנו עליה 40 ק"ג ושלחנו אותה לארץ.
שוב נותרנו רק שנינו, אופיר ועטר, נוסעים לנמיביה.
מחפשים קמפינג ומגלים שטח קטן, חול ים ורוח שלא ממש מתכוונת לרחם.
האוהל הסגול מתעופף לגג, נעלם לרגע, וחוזר בנחיתה מושלמת לרגליה של עטר.
דורם, חדר פרטי, מחיר טוב, והרבה ג'וקים שמצריכים ריסוס בוקר, צהריים וערב.
קולנוע, מוזיאונים, קניות, אוכל בחוץ והמשך חגיגות יום ההולדת של עטר.
עולים ברכבל, פנינה יורדת ברכבל, אופיר ועטר יורדים ברגל וסובלים אחר כך.
נופים יפים, מים כחולים, פינגווינים, כלבי ים ודגים בדרך חזרה.
יען, קודו, ספרינג-בק, קרוקודיל, ושיר יום הולדת לעטר באנגלית ובזולו.
גנים בוטניים, קניות, 40 ק"ג לארץ, ואופיר ועטר ממשיכים לנמיביה.
מידע שימושי על קייפטאון
קייפטאון היא אחת הערים היפות והמגוונות בדרום אפריקה. היא משלבת עיר גדולה, חופים, הרים, אוכל, תרבות, היסטוריה ונופים דרמטיים במיוחד. עבור מטיילים שמגיעים מדרום אפריקה היבשתית או מנתיב הגנים, היא מרגישה כמו חזרה לציוויליזציה - אבל עם רוח, חול וגדרות חשמליות שמזכירות איפה נמצאים.
Table Mountain הוא אחד הסמלים הגדולים של העיר. אפשר לעלות ברכבל, לרדת ברכבל, או לעשות את הטעות ההרפתקנית ולרדת ברגל בלי מספיק מים. Cape of Good Hope מתאים ליום טיול יפהפה מחוץ לעיר, במיוחד אם משלבים פינגווינים ב-Boulders Beach, נקודות תצפית, כלבי ים וארוחה בנמל.
Robben Island ו-The Castle נותנים את הצד ההיסטורי של העיר, Mama Africa מוסיפה אוכל, מוזיקה ואווירה, ו-Kirstenbosch Botanical Garden הוא מקום מצוין לסיום רגוע לפני טיסה, המשך מסע או פרידה משפחתית.
טיפים קטנים לקייפטאון
- להיזהר מהרוח: בקייפטאון רוח היא לא "רוח נעימה", היא יכולה לפרק תוכניות, אוהלים וסבלנות.
- אם מקימים אוהל - לקשור ברצינות: יתדות, ציוד, סלעים, וכל דבר שלא מחובר עלול לעוף.
- לא להישען על גדרות: במיוחד אם הן נראות חשמליות. לפעמים הן באמת כאלה.
- לבדוק אכסניה לפני שמתמקמים: חדר זול ונוח יכול לבוא עם שותפים לא רצויים מהסוג הזוחל.
- להר השולחן להביא מים: גם אם יורדים "רק ברגל", השמש והירידה יכולים להיות קשוחים.
- כף התקווה הטובה שווה יום מלא: לא רק השלט, אלא הדרך, הנופים, הפינגווינים והים.
- Mama Africa מתאימה לערב חווייתי: אוכל, מוזיקה, אווירה, ולפעמים גם הפתעות מביכות.
- לשמור מקום בתיק למי שחוזר לארץ: 40 ק"ג לא נולדים לבד.
- לבדוק ויזה לנמיביה בזמן: קייפטאון יכולה להיות תחנת סידורים טובה לפני המעבר צפונה.
קישורים שימושיים
תגובות
הוסף רשומת תגובה