South Africa
Cape town & The Botanical Garden |
South Africa
Roben Island & The Castle |
South Africa
Cape Town |
|
South Africa
The Cape Of Good Hope |
South Africa
Cape Town- MamaAfrica |
הגענו לקייפטאון, אחת משלושת ערי הבירה של דרום אפריקה והידידותית שבהן. כרגיל, חיפשנו מקום עם קמפינג. האכסניה היחידה שמאפשרת להקים אוהל בשטחה הקצתה שטח קטנטן לצורך המקמפנגים ומסיבה לא ברורה בעליל, ריפדה אותו בחול ים. אולי רצו שנרגיש שאנחנו עושים קמפינג על החוף... בכל אופן הגענו בשעות הצהרים המוקדמות, ובדיוק עובד האכסניה השקה את החול כדי שהוא לא יתעופף ברוח. הקמנו את האוהלים, חיזקנו ביתדות, שמנו ציוד בפנים לאבטוח נוסף ויצאנו לארגן ויזה לנמביה. כשחזרנו בצהרים, שוד ושבר, רוחות מטורפות, חול בעיינים, האוהל של פנינה התעופף על האוהל של אופיר ועטר, הכיסוי שמגן מגשם ומאבק התעופף מהאוהל של אופיר ועטר ובכלל האוהל כולו נטה על צידו. אופיר ניסה למצוא פתרון לקשירת האוהל העקום, נשען על הגדר שמקיפה את האכסניה וקיבל זץ מטורף של חשמל. כן כן זוהי גדר חשמלית. תזכורת לכך שאנחנו בדרום אפריקה!
החלטנו לעבור לאוהל קטן יותר, פירקנו את האוהל הסגול הגדול שלנו ועברנו לתוכנית ב'- אוהל קטנטן שיספיק בקושי ושנמצא איתנו כיוון שפנינה רכשה אוהל נוסף על זה שהביאה איתה מהארץ. בעודנו מרכיבים את האוהל הקטון והרוח מכה, החול בעיניים ובאף ובבגדים ואופיר מחפש סלעים לקשור אליהם את האוהלים, פנינה פורצת בצחוק תוך נפנוף ידיים כלפי מעלה. מסתבר, שהאוהל שאותו פירקנו רק דקות קודם והנחנו בצד פרש כנפיים והתעופף לו מעלה מעלה לכיוון הגג. פנינה ניסתה לתפוס אותו וכשלא הצליחה פשוט פרצה בצחוק בעוד עטר כמעט פורצת בבכי... חיפוש מהעבר השני של הגסטהאוס, לשם הנחנו שהוא עף, העלה חרס: פנינה טיפסה למרפסת ולא הבחינה בשום אוהל באופק. עטר טיפסה על מעקה בנסיון להציץ לגג וגם זאת ללא הצלחה יתרה ואופיר רץ לצד השני והתחיל לשאול אנשים האם ראו דבר מה מתעופף... כבר כמעט אמרנו קדיש על האוהל... אבל אז... בהפתעה גמורה פנינה מרימה את הראש לעבר הגג ורואה את האוהל שלנו מבצבץ... אופיר אץ רץ למצוא מקל ארוך (באורך 3 קומות) להוריד את האוהל אבל אז, האוהל פשוט התעופף לו באלגנטיות ונחת לו למרגלותיה של עטר... יששששששששששש.... יש לנו אוהל לנמיביה! אפשר להירגע.
החלטנו לעבור לישון ב'דורם'- חדר משותף של 6 מיטות. את החול, שאגרנו בתקרית האוהל, אנחנו מוצאים בכל פינה עד היום, אף על פי שכבר חלף שבוע ופנינה כבר בארץ.
על הבוקר פצחנו בטלפונים לאכסניות בסביבה, אם משלמים כל כך הרבה למיטה, לפחות שיהיה בחדר פרטי.
מצאנו חדר של שלוש מיטות, עם שירותים ומקלחת בתוך החדר, ברחוב התרמילאים הראשי, במחיר נמוך ממה ששילמנו בחדר המשותף. אז מה הקץ'? רק בלילה התברר שהחדר חביב גם על עוד הרבה ג'וקים...
האמת שכל יום חשבנו לעבור אכסניה ובכל יום היה לנו תרוץ אחר. בסוף העברנו בה 5 לילות, בבוקר מרססים, בצהרים מרססים ובערב מרססים, עד שפנינה נסעה הביתה ואופיר ועטר נסעו לנמיביה.
בקייפטאון נהננו ממה שיש לעיר להציע: סרט בקולנוע, מוזיאונים, קניות בקניון והרבה אוכל בחוץ.
כמובן ששבוע ההולדת של עטר נמשך כמיטב המסורת ואופיר קנה לה כל יום תשורה קטנה לציון החגיגה. באחד הימים בעודו משוטט ברחוב למצוא את הפתעת היום ופנינה ועטר חטפו להן תנומה קצרה בחדר הוא חוזר כולו מזועזע. מסתבר ששני שוטרים (לבנים) עצרו אותו ברחוב כשהוא מטייל לו עם זר פרחים שקנה וריתקו אותו לרצפה. הם אמרו שהוא מתאים בדיוק לפרופיל. הוא ביקש לראות תעודות וקיבל, ואז ערכו אליו חיפוש של סמים. מסתבר שממש בסמוך למקום שבו עבר ישנה מאורת סמים והשוטרים והמוכרים משתפים פעולה, המוכרים מוכרים והשוטרים עוצרים על מנת ליהנות משוחד. כמובן שאופיר היה 'נקי' והכל בא על מקומו בשלום.
כמובן שטיפסנו, ברכבל, להר השולחן ונהננו מהנוף. פנינה לקחה רכבל לירידה (להזכירכם – פחד גבהים)
אבל אופיר ועטר שיחקו אותה הרפתקנים והחליטו לרדת ברגל. ההליכה היתה מפרכת, השמש קפחה והמים לא ממש הספיקו. אבל בכל זאת הם סיימו את המסלול בהצלחה. ועטר סבלה מכאבי ברכיים/ירכים/שוקיים במהלך שלושת הימים העוקבים.
גם בכף התקווה הטובה ביקרנו. המקום מתהדר בתואר הנקודה הדרום מערבית ביותר באפריקה. נו באמת... ונתניה היא החוף הכי צפון מערבי בישראל. איזו הגדרה מטופשת... אבל הנופים יפים, המים כחולים, והחיבור בין האוקיינוס האטלנטי להודי עובר באזור. בדרך צפינו בפינגווינים, בכלבי ים וגם אכלנו דגים בנמל בדרך חזרה.
בערב האחרון עם פנינה החלטנו לצאת לאכול ב'מאמא אפריקה' מסעדה שמגישה בשר צייד של כל מיני חיות מוזרות. אופיר הזמין את מנת הטעימות ואכל: יען, קודו (סוג של אנטילופה), ספרינג-בק (עוד סוג של אנטילופה) ו... השיא... קרוקודיל!!! עטר טעמה והסכימה עם אופיר שהיען לא לעיסה, הקודו מזכיר סטייק, הספרינג-בק סביר והקרוקודיל בטעם של עוף J. כמובן שהם מגישים גם סתם בשר של פרה וכבש ככה שגם לפנינה ועטר היה מה לאכול. הארוחה סימנה גם את סיום חגיגות שבוע ההולדת של עטר ואיך אפשר בלי הפתעה קטנה ומביכה לסיום. אופיר תיאם עם בעל המסעדה את הענין ובתום הארוחה בעל המסעדה ניגש לעטר ואמר שמישהו מחכה לה בדלת. היא צעדה אחריו הישר לבמה עליה הופיעה להקה אפריקאית, הועלתה על הבמה, הודלק לכבודה נר על עוגה והלהקה שרה לה היום יומולדת באנגלית ובזולו והיא- התפדחה לגמרי.
בבוקר של הטיסה של פנינה עוד הספקנו לבקר בגנים הבוטנים ולעשות עוד קצת קניות... וכך חלפו להם שבועיים מלאי חוויות והרפתקאות, העמסנו עליה 40 ק"ג ושלחנו אותה לארץ שוב נותרנו
רק שנינו, אופיר ועטר, נוסעים לנמיביה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה