Namibia - Etosha AND Back to South Africa - מרץ 2010 - לא דובים ולא אריות
חיכינו לאטושה בכיליון עיניים, אבל הגשם מילא את מקווי המים והחיות לא ממש הגיעו לבורות ליד אתרי הלינה. ביום הראשון ראינו בעיקר גרמנים וציפורים, ביום השני - רגע לפני שער היציאה - הגיעו סוף סוף עדרים של זברות, ג'ירפות, פראים, יענים ואנטילופות. משם המשכנו לווינדהוק, קיטמנשופ, חווה מבודדת עם חיפושיות ענק, קימברלי בדרום אפריקה ולבסוף פרטוריה.
תקציר שימושי
מה יש כאן?
לא דובים ולא אריות
אבל כן זברות, ג'ירפות, פראים, יענים ואנטילופות - רק אחרי שכבר כמעט ויתרנו והתחלנו לדהור לשער היציאה.
מאטושה חזרה לדרום אפריקה על המפה
חיכינו לאטושה בכיליון עיניים
חיכינו לביקור באטושה בכיליון עיניים.
בכל זאת אפריקה. אולי נראה עוד קצת חיות?
לא דובים ולא אריות
מסתבר שהגשם שירד שם בימים האחרונים מילא את מקווי המים בפארק כולו, מה שאומר שלחיות אין שום סיבה להרחיק לבורות המים שליד אתרי הלינה.
וכך, בעלי החיים היחידים שראינו ביום הראשון היו גרמנים. אההה, וגם כמה ציפורים.
מאוכזבים התקדמנו ביום השני לכיוון שער היציאה, עושים כל עיקוף אפשרי כדי לעבור ליד עוד בור מים ולראות, אולי, במקרה, יש סיכוי ונזכה לראות אחד מה-Big Five.
כמובן שלא דובים ולא אריות. יער דווקא היה.
כשראינו שכבר מאוחר ואנחנו צריכים להגיע לשער תוך 45 דקות, פתאום הופיעו להן החיות.
עדרים ענקיים של זברות, ג'ירפות, פראים, יענים ואנטילופות מכל הסוגים.
אמנם לא חמשת הגדולים, אבל מרשים דיו, והשאיר לנו טעם של עוד.
מאטושה לווינדהוק
מאטושה המשכנו לווינדהוק, בירת נמיביה.
עטר, שחלמה לישון באוהל ספארי כזה שיש על גג של ג'יפ, זכתה בשינה באוהל כזה - רק על רצפת דק עץ באכסניה אליה הגענו.
ואילו אופיר זכה באפשרות לבשל את מנת החומוס האחרונה שנותרה לנו מביקורה של פנינה.
האכסניה, שהיתה רחבה ויפה, היתה מלאה בשלטים מאיימים בנוסח: "אם תשאירו את הרכב ברחוב - יפרצו לכם אותו" או "אם תלכו עם תיק ברחוב - תחזרו בלי!"
אין פלא שאין לנו כמעט אף תמונה מווינדהוק. פחדנו להוציא את המצלמה מהלוקר אפילו.
האמת היא שבווינדהוק אין יותר מדי מה לעשות, ככה שרוב הזמן בילינו בקניון, בסרט "עליזה בארץ הפלאות" - שש בסולם אופיר - ובקריאת ספר באכסניה.
קיטמנשופ, עצי מאדים וחיפושיות ענק
מווינדהוק הדרמנו לקראת חזרתנו לדרום אפריקה ועצרנו בדרך לבקר ביער עצי אשפת החצים, או כמו שאופיר מכנה אותם - עצי המאדים.
אלו בכלל לא עצים, אלא שיחים ממשפחת האלוורה שיכולים להגיע עד לגובה של 9 מטרים.
החלטנו להתקדם כמה שיותר לכיוון הגבול, ולקראת החשכה עצרנו בחווה בדרך והקמנו את האוהל.
המקום, שהיה מבודד, נטול חשמל וסחוף רוחות, הפתיע אותנו לאחר השקיעה בחיפושיות ענק שכדורכים עליהן יוצא נוזל ירוק. מ-ז-ע-ז-ע.
עטר נעלה את עצמה באוהל, אופיר שטף כלים ועשה סידורים אחרונים, והלכנו לישון - או לנסות לפחות - בתקווה שמחר יום חדש ונחזור לציוויליזציה בדרום אפריקה.
כשהשכמנו נעלמו כל החיפושיות, חוץ מאחת, אבל התעלמנו ממנה.
בחזרה לדרום אפריקה - קימברלי והחור הגדול
המשכנו לדרום אפריקה לעיירה שנקראת קימברלי.
זוהי עיירת כורי יהלומים וכצפוי - ביקרנו במוזאון המכונה "החור הגדול", על שם הבור הענקי שחפרו הכורים במו ידיהם.
בלילה ישנו בדורם ענק - חדר משותף של 40 מיטות, אבל הוא היה כמעט ריק.
חוץ מאיתנו ועוד בחורה כושית שנראתה קצת מעורערת בנפשה, לא ישן בו איש, מה שגרם לתחושה של חדר רפאים.
יוהנסבורג? לא תודה. פרטוריה
מקימברלי המשכנו ליוהנסבורג.
חשבנו להיות אמיצים. הרי אנחנו אוהבים ערים גדולות, ואחרי טיול של כמעט חודשיים באפריקה, מה כבר יכול להיות כל כך נורא בעיר גדולה?
חשבנו לעצמנו ש"נלך לאזורים הבטוחים ויהיה בסדר", אבל כשהגענו היינו כל כך מזועזעים מכמות האנשים ברחוב ומהעליבות שלהם, שאחרי ביקור בשתי אכסניות, כשעטר כמעט פורצת בבכי מרוב ייאוש, המשכנו לפרטוריה.
מרחק 40 ק"מ ועולם אחר.
כאן מצאנו אכסניה לטעמנו, אוכל לטעמנו, וקניונים - וקולנוע כמובן - לטעמנו.
מגיעים לפארק בתקווה לראות עוד קצת חיות אפריקאיות.
מקווי המים התמלאו, ולכן החיות לא נאלצות להגיע לבורות המים ליד אתרי הלינה.
בדרך לשער היציאה מופיעים סוף סוף עדרים של זברות, ג'ירפות, פראים, יענים ואנטילופות.
אכסניה יפה, אוהל ספארי על דק, חומוס אחרון ושלטים שמלחיצים לא להוציא מצלמה.
עצי המאדים של אופיר - בעצם שיחי אלוורה עצומים, גבוהים ומוזרים.
לילה מבודד, נטול חשמל, עם רוחות וחיפושיות ענק שמייצרות נוזל ירוק.
החור הגדול, מוזאון היהלומים וחדר דורם ענקי שהרגיש כמו חדר רפאים.
אחרי יוהנסבורג מלחיצה, פרטוריה מרגישה כמו עולם אחר - אכסניה, אוכל, קניונים וקולנוע.
מידע שימושי על Etosha, Windhoek, Keetmanshoop ו-Kimberley
Etosha הוא אחד מפארקי הספארי המפורסמים של נמיביה, והוא בנוי סביב מישורי מלח ובורות מים. בעונות יבשות, בעלי החיים מתרכזים סביב מקורות המים, מה שמקל מאוד על תצפיות. אבל אחרי גשם, כמו שקרה לנו, המים זמינים יותר בשטח והחיות מתפזרות - ולכן צריך הרבה יותר מזל וסבלנות.
Windhoek היא בירת נמיביה ונקודת עצירה נוחה להצטיידות, כביסה, אינטרנט, קניון וסידורים. היא לא בהכרח יעד תיירותי מרגש במיוחד, אבל במסע ארוך היא יכולה להיות מקום טוב להתארגנות.
אזור Keetmanshoop מוכר בזכות Quiver Tree Forest - יער עצי אשפת החצים. אלו צמחי אלוורה גדולים ומרשימים, שהמראה שלהם באמת יכול להזכיר נוף ממאדים. משם הדרך דרומה מחזירה בהדרגה אל הגבול עם דרום אפריקה.
Kimberley בדרום אפריקה ידועה בזכות "The Big Hole", בור הכרייה העצום שנחפר בתקופת הבהלה ליהלומים. זו עצירה מעניינת בדרך, במיוחד למי שמחבר בין טיול, היסטוריה, כרייה וקצת מוזיאונים.
טיפים קטנים לקטע הזה
- באטושה אחרי גשם: לא להתאכזב מהר. החיות מתפזרות, אבל לפעמים מגיעות ברגע האחרון.
- לעשות עיקופים לבורות מים: גם אם לא תמיד רואים משהו, זו עדיין השיטה הטובה ביותר בפארק.
- לחשב זמן לשער היציאה: לא לחכות לרגע האחרון. באפריקה "עוד בור מים אחד" יכול לקחת זמן.
- ווינדהוק טובה להתארגנות: קניות, אוכל, כביסה, מנוחה וקצת ציוויליזציה.
- לא להסתובב עם ציוד יקר בעיר: במיוחד אם האכסניה מלאה בשלטים שאומרים לכם לא לעשות את זה.
- Quiver Tree Forest: עצירה יפה ומוזרה, בעיקר בשעות אור רכות.
- חוות מבודדות: לבדוק מראש אם יש חשמל, מים, רוח, ותנאים ללינה נוחה.
- יוהנסבורג מול פרטוריה: לפעמים שינוי של 40 ק"מ יכול לשנות לגמרי את התחושה.
קישורים שימושיים
תגובות
הוסף רשומת תגובה