South Africa - Port Elizabeth
|
זה המשפט האהוב על אופיר... כל מקום שאנחנו מגיעים הוא טורח לספר את הבדיחה המביכה הזו...
כן, כן, אמא של עטר נחתה. מצוידת במעמול ועוגיות שומשום, טחינה, חומוס ופתיתים ואפילו בורקסים עגולים שאופיר מכנה 'סמים' כיוון שלא ניתן להפסיק לאכול אותם. הדבר היחיד שחסר לנו עכשיו זה מנה שווארמה...
לא נתנו לה אפילו יום אחד של חסד- מהמטוס ישר לאכסניה לבנות לעצמה את האוהל שבו היא תתגורר בשבועיים וחצי הקרובים. עשינו לה טובה ולקחנו אותה למסעדה לפני שהיא תתחיל לעשות את תפקידה של האם במשפחה (כן, כן לוטם- שומעים את האיומים הפמיניסטיים עד כאן) ולבשל לנו ארוחות ביתיות J (אך למרות הכוונות אופיר חש קצת איום על תפקידו כשף ולכן בנתיים הוא ממשיך לבשל ומשאיר לפנינה את תפקיד שטיפת הכלים...). גם למחרת היום ריחמנו עליה קצת ונתנו לה לישון עד 6:30 למרות שאנחנו קצנו כבר ב 6:00 ויצאנו יחדיו, לעשות את מה שלשמו התכנסנו כולנו באפריקה- ספארי!!! פארק אדו מכונה פארק הפילים, על אף שלטענתם ניתן לראות שם את ה 'ביג פייב' (כינוי לאריה, נמר, פיל, קרנף ובאפלו). וכשמו בהחלט ראינו פילים. עדרים שלמים, ענקיים, של פילים מכל הגדלים. המחזה היה מרהיב אפילו לאופיר ועטר שכבר ראו פילים בקרוגר. עברנו יום נחמד בפארק ויצאנו חזרה לכיוון הגסטהאוס. כמובן שלא ויתרנו על 'בריי' (השם המקומי ל'על האש') נקניקיה דרום אפריקאית (פנינה: מרגז יותר טעים) והמבורגר מבשר אמיתי (פנינה: אופיר הכין אותו ממש מעולה) עשו עבודה נהדרת. עוד לילה בפורט אליזבת ונצא לכיוון דרך הגנים...
תגובות
הוסף רשומת תגובה