מוזר איך מטיול אינטנסיבי של כל יום אטרקציה ומלא נסיעות נשאבנו ל'לא לעשות כלום' של החופים. בהתחלה עוד הגוף ניסה להתמרד, הראש דרש לזוז והנפש טרם נרגעה אז הלכנו לטייל בעיר מבצר, שנקראת גלה, כאן בסביבה. מצאנו מסעדה הודית מדהימה שאפילו חזרנו בשבילה יום למחרת במיוחד לעיר המבצר.
מזג האויר היה חם מאוד אבל טרופי ויום אחד שישבנו באינטרנט פתאום התחילה סופת איימים של גשם וברקים ורעמים...
אח"כ עוד נותרו לנו אנרגיות אז הלכנו לצלול. כמעט שכחנו כמה זה יפה ומרגש, כמה זה שקט ורגוע וכמה התגעגענו לתחושה הזו שהזמן לא זז ואתה חסר משקל.
כמובן שלמרות כל הקלילות, הצלילה מתישה והרעב גדול :) ואופיר שקצת נתקע עם הפימפום בעליה הסתובב כל היום ושאל- מה? מה? כמו חרש באופן חלקי.
אבל לאט לאט הכל נרגע ומצאנו את עצמנו שוכבים מהבוקר ועד השקיעה על כורסאות מול הים, פה ושם רוחצים קצת במים הכייפים ונהנים מהגלים המטורפים ומצפייה בעשרות הגולשים.
אבל רוב הזמן פשוט נחנו, קראנו, דיברנו, אכלנו.
ואגרנו כוחות!
כי המסע בתת היבשת ההודית ושכנתה הסרי לנקית הולך להסתיים ממש בקרוב
ואנחנו עוברים לחלק ב' (או ג'- תלוי איך סופרים)
אפריקה!!!.
תגובות
הוסף רשומת תגובה