India - Kanyakumari - ינואר 2010 - קופים עם שחר
הודו, ינואר 2010 | נסענו לקניאקומרי, השפיץ הדרומי של הודו, כדי להגיע לסוף העולם - או לפחות לסוף היבשת. הרעיון נשמע פשוט: באותה נקודה רואים גם שקיעה וגם זריחה. בפועל הגענו בדיוק עם כל ההודים בעולם, עולי רגל הינדים מילאו כל פינה פנויה, ועטר אפילו קמה בחמש וחצי בבוקר כדי לראות זריחה. וכך נולד הביטוי "קופים עם שחר".
תקציר שימושי
הפרק במשפט
לסוף העולם - או לפחות לסוף הודו
נסענו לסוף העולם.
נו טוב, לא ממש. רק לסוף של הודו. לשפיץ ההוא של סוף היבשת. קניאקומרי הוא נקרא.
למה תמיד עם כל ההודים בעולם?
ל-מ-ה? למה תמיד אנחנו צריכים להגיע ביחד עם כל ההודים בעולם למקומות הקדושים?
שמישהו יסביר לנו למה.
מסתבר שהיה איזה חג, וכל העולים לרגל ההינדים השתלטו על קניאקומרי.
נקודה אחת - שקיעה וזריחה
הפואנטה של המקום: מאותה נקודה רואים גם זריחה וגם שקיעה.
כלומר, עומדים בנקודה X ב-18:00, מסתכלים ימינה ורואים שקיעה.
באותה נקודה X למחרת ב-06:00 בבוקר, מסתכלים שמאלה ורואים זריחה.
עטר קמה בחמש וחצי בבוקר
השכמנו עם שחר וצעדנו לעבר נקודת ה-X.
כן כן, עטר התעוררה בחמש וחצי לפנות בוקר לראות זריחה.
וכך נולד הביטוי "קופים עם שחר"
ואללה איסטור - כמה הודים.
מכסים כל פינה פנויה, כל פיסת אדמה, כל גדר אבן, מטפסים אחד על השני ועל הבניינים.
מתחפפים לעוד היל-סטיישן
התחפפנו משם צ'יק צ'ק, בדרך לעוד היל-סטיישן, עיירת נופש הודית בהרים.
קצת קרירות לפני שנחזור שוב לשפלה החמה.
טיפים קטנים מקניאקומרי
- זה מקום סמלי יותר מאשר מפנק: מגיעים בשביל התחושה של קצה הודו, לא בשביל שלווה.
- לבדוק חגים מראש: בחגים הינדים המקום עלול להיות עמוס מאוד בעולי רגל.
- זריחה ושקיעה הן כל הסיפור: כדאי להבין מראש איפה נקודת התצפית ומה צפוי מבחינת עומס.
- לבוא מוכנים לצפיפות: מוקדם בבוקר זה לא בהכרח אומר שקט.
- לא להישאר יותר מדי אם זה לא עובד: לפעמים מספיק לראות, לצחוק ולהמשיך הלאה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה