Bengaluru
הגענו לבנגלור במטרה לספוג קצת אווירת עיר מערבית,
או במילים אחרות: לאכול מקדונלד ופיצה, לישון במלון ולא בגסטהאוס, לראות סרטים מערביים בקולנוע, אההה... וגם לקנות לנועה מיני לפ-טופ.
הנסיעה דווקא עברה בנעימים והרכבת הגיעה בזמן
אבל אז התחילו השקרים:
- הריקשות ביקשו מאיתנו 200 רופי לעיר... שקרנים... רק אחרי ויכוחים קשים, ירדו למאה. אבל לא נשברנו... חיפשנו ומצאנו את הדוכן שבו משלמים עבור הריקשה מראש וכך חסכנו בגאווה 50 רופי (שהם פחות P: מחמישה שקלים).
- אחרי שרכשנו כרטיס לריקשה הנהג ניסה להוריד אותנו כחצי קילומטר מהמלון בטענה שהוא לא יודע איפה זה...שקרן... אז אופיר אמר לו- תברר!!!... בסוף הגענו למלון.
- אחרי שהתמקמנו ירדנו לחפש ארוחת בוקר... ראינו שלט של מקדונלדס וחשבנו לעצמו- מה יכול להיות יותר טוב מארוחת בריאות במקדונלס... ושמנו פעמינו לכיוונו... בדרך עצר אותנו הודי ואמר שכל החנויות ברחוב נפתחות ב11:00. אמרנו לו שאנחנו בכלל למקדונלדס והוא טען שגם מקדונלדס בין המאחרים לפתוח. בחרנו במקום זה בבית קפה אמנם מערבי אבל יקר ולא טעים. כשסיימנו והמשכנו במורד הרחוב, ראינו שמקדונלדס בכלל נפתח ב 9:00 וההודי... סתם שקרן!
- ואז פצחנו בחיפושים אחרי מחשב... ניגשנו לאחת החנויות בקניון, שנראתה אמינה ויוקרתית וביקשנו את הדגם שנועה רצתה, הוא אמר שאין להם אבל הוא יכול להביא לערב מסניף אחר. סיכמנו שנגיע שוב בערב. נחשו מה? בערב הגענו, הוא נכנס למחסן, התקשר כנראה לסניף השני ואז התברר שבכלל אין להם את המחשב שרצינו... שקרנים כבר אמרנו?
- בלילה, אחרי שסעדנו את ליבנו בסטייק והמבורגר רצינו לקחת ריקשה חזרה לחדר, השעה כבר היתה מאוחרת וחיפשנו ריקשה שתסכים להפעיל מונה, זה היה קשה וכשכבר מצאנו הוא אמר לנו- אין בעיה אבל התשלום יהיה פי 3 מהמונה, כאילו סליחה??? אז למה מפעילים מונה??? התווכחנו והלכנו ברגל... אח"כ התברר לנו כי לאחר 22:00 אמורים לשלם רק פי 1.5... אחחח שקרן...
לסיכום, הי-טק או לא, מקדונלדס או לא, בנגלור לא שונה משום עיר הודית אחרת.
אנחנו, הלבנים (כן,כן, אפילו אופיר נחשב כאן לבן)= דולר מהלך.
וההודים- שקרנים...
או במילים אחרות: לאכול מקדונלד ופיצה, לישון במלון ולא בגסטהאוס, לראות סרטים מערביים בקולנוע, אההה... וגם לקנות לנועה מיני לפ-טופ.
הנסיעה דווקא עברה בנעימים והרכבת הגיעה בזמן
אבל אז התחילו השקרים:
- הריקשות ביקשו מאיתנו 200 רופי לעיר... שקרנים... רק אחרי ויכוחים קשים, ירדו למאה. אבל לא נשברנו... חיפשנו ומצאנו את הדוכן שבו משלמים עבור הריקשה מראש וכך חסכנו בגאווה 50 רופי (שהם פחות P: מחמישה שקלים).
- אחרי שרכשנו כרטיס לריקשה הנהג ניסה להוריד אותנו כחצי קילומטר מהמלון בטענה שהוא לא יודע איפה זה...שקרן... אז אופיר אמר לו- תברר!!!... בסוף הגענו למלון.
- אחרי שהתמקמנו ירדנו לחפש ארוחת בוקר... ראינו שלט של מקדונלדס וחשבנו לעצמו- מה יכול להיות יותר טוב מארוחת בריאות במקדונלס... ושמנו פעמינו לכיוונו... בדרך עצר אותנו הודי ואמר שכל החנויות ברחוב נפתחות ב11:00. אמרנו לו שאנחנו בכלל למקדונלדס והוא טען שגם מקדונלדס בין המאחרים לפתוח. בחרנו במקום זה בבית קפה אמנם מערבי אבל יקר ולא טעים. כשסיימנו והמשכנו במורד הרחוב, ראינו שמקדונלדס בכלל נפתח ב 9:00 וההודי... סתם שקרן!
- ואז פצחנו בחיפושים אחרי מחשב... ניגשנו לאחת החנויות בקניון, שנראתה אמינה ויוקרתית וביקשנו את הדגם שנועה רצתה, הוא אמר שאין להם אבל הוא יכול להביא לערב מסניף אחר. סיכמנו שנגיע שוב בערב. נחשו מה? בערב הגענו, הוא נכנס למחסן, התקשר כנראה לסניף השני ואז התברר שבכלל אין להם את המחשב שרצינו... שקרנים כבר אמרנו?
- בלילה, אחרי שסעדנו את ליבנו בסטייק והמבורגר רצינו לקחת ריקשה חזרה לחדר, השעה כבר היתה מאוחרת וחיפשנו ריקשה שתסכים להפעיל מונה, זה היה קשה וכשכבר מצאנו הוא אמר לנו- אין בעיה אבל התשלום יהיה פי 3 מהמונה, כאילו סליחה??? אז למה מפעילים מונה??? התווכחנו והלכנו ברגל... אח"כ התברר לנו כי לאחר 22:00 אמורים לשלם רק פי 1.5... אחחח שקרן...
לסיכום, הי-טק או לא, מקדונלדס או לא, בנגלור לא שונה משום עיר הודית אחרת.
אנחנו, הלבנים (כן,כן, אפילו אופיר נחשב כאן לבן)= דולר מהלך.
וההודים- שקרנים...
תגובות
הוסף רשומת תגובה