Goa Arambol
Goa Paololem
Anjuna Market, Goa
זה הרגיש כמו נופש באמצע הטיול אבל אל להתבלבל נופש בסגנון הודי כמובן.
אומנם יש מליון מסעדות שמגישות אוכל מערבי אולם בניחוח הודי. אומנם יש חוף יפה ושמש צהובה אבל מלא רוכלים שלא נותנים שניה מרגוע וכמובן פרות- גם על החוף.אומנם יש חדרים מפנקים מהממוצע אבל עדין אין איפה להניח את הבגדים ואנחנו פורקים הכל על הרצפה.
אנחנו לא יודעים האם זה הגיל, המצב המשפחתי, ההרכב שבו אנחנו מטיילים או פשוט האופי - שנהיה כזה שמתקשה סתם לשבת בלי לעשות כלום, אבל היינו חסרי מעש שבועיים וחצי וזה נראה המון.
עשרה ימים בילינו בחוף בארמבול, עם גיחות יומיות לטיולים באזור ברגל ובאופנוע. הרבה ארוחות אצל שמעון פלאפל וגם לא מעט שעות על החוף. ארמבול מזכירה מאוד את ישראל, המון רוסים וישראלים, רק ביחס הפוך: על כל 5-6 רוסים ישראלי אחד.
בבוקר יום רביעי השכמנו שמחים וטובי לב ונסענו לביקור בשוק הפשפשים באנג'ונה. הבטיחו לנו שוק שהוא "חובה" (מילה שגורה בקרב הישראלים- "חובה" לנסוע לאום-ביץ, "חובה" לישון בצד השני של הנהר, "חובה" לבקר בשוק... מסקנה- חובה ב- *#@)! שלנו.
מלא מלא דוכנים שחוזרים על עצמם, של בגדים זולים, של מזכרות, חום איימים ומלא תיירים רוסים עשירים שמוכנים לשלם ללא מיקוח כל מה שיתבקשו. נשברנו אחרי שעה וכפיצוי לעצמנו עשינו טיול רכיבה כיפי בחופים בסביבה, בכפרים ובמבצר נטוש, היה כיף!
אחרי שבוע התחלנו לדבר על לעבור חוף. עטר התלוננה ואמרה שהלוואי שהיה קסם שהולכים לישון בחוף אחד וקמים בחוף אחר, אופיר אמר שיש דבר דומה, קוראים לו מונית! עטר נשברה, בכל זאת הם בני שלושים ויכולים להרשות לעצמם מונית ספישל של 100 שקל. מה עוד שהתברר שזה מה שרוב החברה' עושים.
זה לקח עוד שלושה ימים להחליט סופית. שלאחריהם עוד 3 שעות נסיעה הביאו אותנו לפאלולים
שינינו נוף, שהפך יפה יותר, אבל לא שינינו אווירה. אותן פרות על החוף, אותם רוכלים חמדנים, קצת פחות רוסים אבל אותן מסעדות אטלקיות/ישראליות/סיניות/הודיות עם שדרוג אחד- חנות גלידה, של בסקין אנד רובינס- שדרוג מתוק.
בפאלולים פגשנו את שירן (רגע של קשר משפחתי- אמא של אופיר ואמא של שירן- אחיות, בת דודה בשפת העם)
שירן ניסתה להסביר לנו כמה פאלולים "ריקה מתוכן" וכמה ארמבול היתה "משעממת" (ורק לסבר את האוזן- היא בילתה שבועים בפאלולים ושלושה שבועות בארמבול).
אנחנו חיפשנו ריקנות ושיעמום- זה התאים לנו בול! :)
עוד שבוע של מעבר ממסעדה למסעדה, צפיה בסרטים מסוג א' עד ז' במסעדות על הים וגם אנחנו היינו מוכנים לעבור הלאה.
שלחנו כוח חלוץ, את נועה (איתה טילנו ברישיקש, אגרה וגואה) לחוף ה"חובה"- אום ביץ' ויום אחרי קיבלנו תשדורת בהולה (וזה ציטוט) "זה לא שאני לא רוצה לראות אתכם- אבל ותרו"... ויתרנו בכיף, כמה ים וחול כבר עטר יכולה לסבול.
אוטובוס לילה להאמפי. אופיר חשב שיש שם מליוני אנשים והיא דומה לורנסי... איזה הפתעה ציפתה לו... הוא מצא את טוסקנה בהודו
תגובות
הוסף רשומת תגובה