India - נובמבר 2009 - בומבי ויאללה גואה

India - נובמבר 2009 - בומבי ויאללה גואה

הודו, נובמבר 2009 | אחרי כל סיפורי האימה על בומבי, העיר דווקא חייכה אלינו: נקייה יחסית, מסודרת יחסית, בלי פרות במרכז העיר, עם רמזורים שעובדים כמעט כמו רמזורים, קצת בוליווד, קצת אתרי חובה, אוכל מכל העולם - ואז קדימה לחופי גואה.

תקופהנובמבר 2009
איפהבומבי / מומבאי, הודו
בדרךמהמרכז והצפון אל גואה
מצב רוחמופתע לטובה, עירוני, רעב ומוכן לים

תקציר שימושי

מה זהעצירה בבומבי לפני המעבר דרומה לחופי גואה.
מה ראינוDhobi Ghat, שער הודו, מלון הטאג' מאהל ומוזיאון הנסיך מווילס.
האווירהעיר גדולה, מסודרת יחסית להודו, מפתיעה לטובה.
הפואנטהלמרות סיפורי האימה - אלינו בומבי חייכה.

הפרק במשפט

בומביעיר נקייה יחסית, בלי פרות ואוטו-ריקשות במרכז.
בוליוודהצעת משחק בסרט, 500 רופי, ויובל שנשלח למשימה.
תרבותאתרי חובה, מוזיאון משעמם וכרטיס סטודנט שהציל את הכיס.
המשךאננס, מנגו, ים וחול - יאללה לגואה.
📍 מלונות מומלצים באזור בומבי

בומבי חייכה אלינו

למרות כל סיפורי האימה ששמענו על בומביי - אלינו היא חייכה!!!

עיר נקייה, בסטנדרטים הודיים כמובן, חפה מפרות, מאוטו-ריקשה ומשרפות של זבל במרכז העיר. רמזורים שרוב ההודים אשכרה מתייחסים אליהם, מסעדות טובות וטיילת מרוצפת לחופו של הים הערבי.

אמנם גם שם יש רוכלים וגם קבצנים, אבל היה סביר בהחלט, ולנו זה הזכיר את אזור קאולון בהונג קונג.

מסתבר שהבריטים הצליחו במשהו. כאן.....
Mombai Dhobi Ghat - אחד המקומות הכי מזוהים עם בומבי, ובשבילנו גם נקודת פתיחה טובה לעיר שהפתיעה אותנו לטובה.

הצעת עבודה בבוליווד

באחד הימים הציע הודי קטן ליובל ולאופיר לשחק בסרט בוליוודי.

אופיר, במחווה הירואית, בחר להישאר לסעוד את עטר החולה, וויתר גם על החוויה וגם על 500 רופי - שכרו של שחקן מרבי.

אבל יובל הלך כמובן.

שער הודו, הטאג' מאהל והמוזיאון המשעמם

במומבאי ביקרנו בכל אתרי החובה: שער הודו, מלון הטאג' מאהל, וכמובן שלא פסחנו על המוזיאון - מוזיאון הנסיך מווילס.

על מלון הטאג' מאהל מספרת האגדה שבתחילת המאה לא נתנו לעשיר פרסי להיכנס למלון של מערביים. הוא התעצבן ובנה מלון מפואר - הכי מפואר במומבאי.

המוזיאון, שמוגדר כמוזיאון הגדול והמרשים בהודו - עאלאק!!!! היה מייצג אקלקטי חסר כל סדר ו/או אסתטיקה בסיסית.

סוף כל סוף כרטיס הסטודנט שלנו, שקיבלנו מתנה מאיסתא או מבנק לאומי, הועיל במשהו: הכניסה עלתה לנו 15 רופי במקום 300.

לא ברור לנו למה שמישהו ישלם 300 רופי, ועוד 200 למצלמה ועוד 150 רופי לאוזניות, אבל מילא.

היה מ-ש-ע-מ-ם!!!!!

בומבי הקולינרית

כמובן שלא פסחנו על יתרונותיה הקולינריים של מומבאי.

אכלנו במסעדות לבנוניות ופרסיות, ישראליות, בריטיות ואמריקאיות - כולל מקדונלדס.

אחרי הרבה זמן בדרכים, עיר גדולה עם אוכל מגוון, מסעדות מסודרות וקצת תחושה של מערב הייתה בדיוק מה שהיינו צריכים לפני החופים.

יאללה לחופי גואה

לסיכום - היה כיף, נשוב בקרוב בדרכנו לדרום אפריקה.

וכבר מרגישים את האננס והמנגו נמסים בפה.

יאללה לחופי גואה.....

טיפים קטנים מהעצירה הזו

  • לתת צ'אנס לערים גדולות: גם עיר עם הרבה סיפורי אימה יכולה להפתיע לטובה.
  • בומבי מתאימה לעצירה עירונית: במיוחד אחרי הרבה זמן בדרכים, רכבות, אבק ובלגן.
  • לא כל "אתר חובה" באמת חובה: לפעמים מוזיאון מפורסם הוא פשוט מ-ש-ע-מ-ם.
  • כרטיס סטודנט יכול לעבוד גם בהודו: לפעמים הוא חוסך הרבה יותר ממה שציפיתם.
  • לפני גואה כדאי לאכול טוב: מומבאי היא מקום מצוין לאוכל מגוון לפני שבועות של חופים.

חזרה לראש הפוסט

המסע שלנו

הפוסט הזה הוא חלק ממסע משפחתי. כאן אפשר לראות את כל פוסטי המסע, להבין איפה אתם נמצאים עכשיו, לפתוח תקציר קצר או להמשיך לפוסט המלא.

טוען את מיקום הפוסט במסע...
טוען את תחנות המסע...
לכל הפוסטים במסע

תגובות

OurTravelingKids in social