India - אוקטובר 2009 - הדאגות הגדולות של החיים
הודו, אוקטובר 2009 | רישיקש, הגנגס, פרידום קפה, מחשבות על איפה אוכלים ואיפה ישנים, טבילה קפואה במים הקדושים, טיולים קצרים לאשראם של הביטלס ולמפל, וקונצרט טבלה וסיטאר עם דוד זר ההודי.
תקציר שימושי
רישיקש במשפט
הדאגות הגדולות של החיים
מכירים את ההרגשה בטיול שיש שני דברים שמטרידים אותך כל הזמן?
השני - איפה ישנים?
ובדיוק בסדר הזה.
כמובן שמהדרין יוסיפו עוד כמה תהיות קטנות כמו:
עם מי ישנים? אצלנו זה כבר סגור...
או עם מי אוכלים? אנו פתוחים להצעות....
הממש מפריזים יגידו גם - מתי נוסעים ליעד הבא?
והמתחנפים - מה קורה בבית? מה עם השיטפונות בכפר סבא? או מה עם הקטיושות במטולה?
ובל נשכח - מה קורה בפליינג קרגו? :) אופיר: ??????
רישיקש - צבעונית, חברותית ומבולגנת
אז אנחנו ברישיקש, התבייתנו על מסעדה אחת, כי למה לגוון אם לא חייבים.....
רישיקש מקסימה, היא צבעונית וחברותית, והגנגס מהווה תפאורה הולמת לכל הבלגן ההודי סביבו: ג'יפים שצופרים, פרות שמתהלכות או סתם נתקעות, אופנועים שמשאירים ענן אבק, סדואים ובאבות...... ממש כיף גדול.
טבילה בגנגס - קר, קדוש ומספיק פעם אחת
אפילו טבלנו בגנגס, כי מסתבר שיש לו גדות וחופים ידידותיים ומזג האוויר די חם.
עטינו עלינו בגדי ים ואחרי ארוחת הבוקר צעדנו לאחד החופים. החול לבן, המים נקיים למראה. חשבנו לקפוץ אבל המים קפואים!!!
טבלנו אצבע אחת שהפכה לשלגון ועוד אצבע ואז כף רגל שלמה, ובסוף אפילו נכנסנו עם כל הגוף כי ידענו שזו ההזדמנות היחידה לטבול בגנגס.
האמת שחשבנו בוורנסי, אבל לא נראה לנו שלמצוא אצבע של מישהו באמצע הטבילה יהיה דבר נעים, בעיקר כשהאצבע לא מחוברת לכלום.
ואז בא שוטר, וטען שהרבה אנשים מתו כאן, או מתים או ימותו...
הירהרנו האם זה בגלל ש:
- הודים לא יודעים לשחות?
- הם פשוט מתו מקור?
אבל בעצם הוא עשה לנו טובה, כי קיבלנו אישור סופי שטבלנו, אבל שלא ניתן לטבול יותר...
פרידום קפה, אשראם הביטלס ומחשבות על ההמשך
שאר הימים כאן עברו עלינו בטיולים קצרים ברגל, לאשראם של הביטלס ולמפל, ברביצה בפרידום קפה ובמחשבות על היעדים הבאים....
טיפים קטנים מרישיקש
- מסעדה קבועה זה לא כישלון: בטיול ארוך, מקום אחד טוב לאכול בו הוא נכס.
- רישיקש מתאימה לרביצה: לא חייבים לרוץ בין אטרקציות. חלק מהקסם הוא פשוט להיות שם.
- הגנגס יכול להיות קפוא: גם כשחם בחוץ, הטבילה יכולה להפוך לאירוע קצר מאוד.
- להקשיב לשוטרים מקומיים: גם אם הם נשמעים דרמטיים, לפעמים הם פשוט מצילים אותך מרעיון פחות מוצלח.
- ללכת לאשראם של הביטלס ולמפל: טיולים קצרים ברגל מאזנים את כל הרביצה והאוכל.
- הדאגה החשובה ביותר: איפה אוכלים. אחר כך איפה ישנים.
קישורים שימושיים
תגובות
הוסף רשומת תגובה