מקדש הזהב באמריצר
רק שבוע פה אבל מרגיש לפחות כמו חודש.
כבר הספקנו לנסוע באוטוריקשה, ריקשה אופניים, מונית, רכבת אקספרס, רכבת מקומית עם ערימות של הודים ובלוקל באס עם ילד הודי על הברכיים.
הצטלמנו עם הודים במקדש הזהב, טבלנו רגלינו במימי מפל בדהרמסלה ויישנו המון......
טבילת רגליים במימי מפל בדהרמסלה
אכלנו אוכל הודי, סיני, טיבטי, ישראלי ואיטלקי.
כבר הספקנו להיות בחמישים מעלות ובעשר, לחטוף צינון, לשתות הרבה הוט לימון ג'נג'ר האני (חליטה של לימון ג'ינג'ר ודבש) וכמעט להבריא....
הודו היא מתקפה על כל החושים, תחושה שלמרות שלא עושים ממש כלום, כל הזמן יש התרחשויות.
הביקור במקדש הזהב באמריצר היה מפתיע! ציפינו לאגם ובתוכו מקדש מוזהב, ציפינו לגדות השיש.
מה שלא ציפינו לו היו מאות אלפי ההודים (לפי התקשורת 200 אלף) מכל רחבי תת היבשת שבאו לחגוג בו את חגיגות הדיוואלי והציפו את רחובות אמריצר, מילאו את המלונות והמסעדות וצפו יחד איתנו במקדש הרוחני הזה... בילינו 5 שעות ברחבי המקדש - מהצהריים ועד השקיעה, וכשנהיה חשוך, חנוק וצפוף ברחנו לגג המלון וצפינו משם בתצוגת הזיקוקים במקדש...איזה יופי!
תגובות
הוסף רשומת תגובה