India - אוקטובר 2009 - 50 מעלות בשמש ו-10 מעלות בצל
שבוע ראשון בהודו שמרגיש כמו חודש: אמריצר, מקדש הזהב, חגיגות דיוואלי, דהרמסלה, מפלים, רכבות, ריקשות, לוקל באס, אוכל מכל הסוגים, צינון אחד, והרבה חליטת לימון-ג'ינג'ר-דבש.
תקציר שימושי
בכמה מילים
רק שבוע פה, אבל מרגיש כמו חודש
רק שבוע פה אבל מרגיש לפחות כמו חודש.
כבר הספקנו לנסוע באוטוריקשה, ריקשה אופניים, מונית, רכבת אקספרס, רכבת מקומית עם ערימות של הודים ובלוקל באס עם ילד הודי על הברכיים.
הצטלמנו עם הודים במקדש הזהב, טבלנו רגלינו במימי מפל בדהרמסלה ויישנו המון......
כל כלי תחבורה אפשרי
אם יש משהו שלמדנו כבר בשבוע הראשון, זה שבהודו הדרך היא חלק ענק מהחוויה.
אוטוריקשה, ריקשת אופניים, מונית, רכבת אקספרס, רכבת מקומית מלאה בהודים ולוקל באס עם ילד הודי על הברכיים - הכול נכנס לשבוע אחד.
וכל נסיעה, גם הכי פשוטה, מרגישה כמו סיפור קטן בפני עצמו.
מקדש הזהב באמריצר
הביקור במקדש הזהב באמריצר היה מפתיע.
ציפינו לאגם ובתוכו מקדש מוזהב. ציפינו לגדות השיש.
מה שלא ציפינו לו היו מאות אלפי ההודים, לפי התקשורת 200 אלף, מכל רחבי תת היבשת שבאו לחגוג בו את חגיגות הדיוואלי והציפו את רחובות אמריצר, מילאו את המלונות והמסעדות וצפו יחד איתנו במקדש הרוחני הזה.
בילינו 5 שעות ברחבי המקדש - מהצהריים ועד השקיעה. וכשנהיה חשוך, חנוק וצפוף, ברחנו לגג המלון וצפינו משם בתצוגת הזיקוקים במקדש. איזה יופי!
טבילת רגליים במימי מפל בדהרמסלה
אחרי החום, העומס והדיוואלי, דהרמסלה נתנה לנו רגע אחר לגמרי: מים, הרים, אוויר קריר ומפל.
טבלנו רגליים במימי מפל בדהרמסלה, וזה הרגיש כמו הפוגה קטנה בתוך שבוע עמוס במיוחד.
50 מעלות בשמש ו-10 מעלות בצל
אכלנו אוכל הודי, סיני, טיבטי, ישראלי ואיטלקי.
כבר הספקנו להיות בחמישים מעלות ובעשר, לחטוף צינון, לשתות הרבה הוט לימון ג'ינג'ר האני - חליטה של לימון, ג'ינג'ר ודבש - וכמעט להבריא....
הודו היא מתקפה על כל החושים, תחושה שלמרות שלא עושים ממש כלום, כל הזמן יש התרחשויות.
טיפים קטנים מהשבוע הראשון בהודו
- להוריד קצב: בהודו גם יום "רגוע" מרגיש עמוס, אז לא חייבים למלא את הלו"ז.
- להתכונן לפערי מזג אוויר: אצלנו זה הרגיש כמו 50 מעלות בשמש ו-10 בצל - שכבות הן פתרון טוב.
- לשמור כוחות באירועים גדולים: דיוואלי במקדש הזהב היה מרהיב, אבל גם צפוף וחונק.
- לזכור שהדרך היא חלק מהחוויה: רכבת מקומית, ריקשה או אוטובוס יכולים להפוך לזיכרון בפני עצמם.
- לא לזלזל בצינון: חום, קור, אבק ועייפות עושים את שלהם. חליטת לימון-ג'ינג'ר-דבש עזרה לנו מאוד.
- לברוח לגג כשצריך: לפעמים הנקודה הכי טובה לראות את החג היא דווקא מלמעלה ומרחוק.
קישורים שימושיים
תגובות
הוסף רשומת תגובה