China - Kunming - קונמינג: אטריות מעבר לגשר ויערות אבנים
אחרי בייג'ינג והמדרגות של החומה הסינית, קונמינג הביאה איתה סין אחרת: רגועה יותר, דרומית יותר, ירוקה יותר, ובעיקר טעימה יותר. יצאנו למרדף אחרי אטריות "מעבר לגשר", מצאנו קערת מרק ענקית עם טקס קטן של קעריות, ואז נסענו ליער האבנים - אתר טבע מוזר, מרשים, וקצת יותר אתגרי ממה שחשבנו.
תקציר שימושי
מה יש כאן?
קונמינג - העיר שבה סוף סוף מצאנו את הנודלס שדמיינו.
ואז, אחרי קערת המרק הענקית, הלכנו לחפש יער - וקיבלנו יער של אבנים.
קונמינג ויער האבנים על המפה
המרדף אחרי האטריות שמעבר לגשר
נחיתה בקונמינג, מונית למלון ויציאה לשוטטות.
המטרה: סוף כל סוף לאכול נודלס, כמו שדמיינו אותן, כמו שראינו בסרטים, כמו באסוציאציה הראשונה שעולה לך בראש כשמישהו אומר לך: נודלס!
קונמינג, מסתבר, ידועה באטריות "מעבר לגשר", אז פתחנו את התנ"ך - לונלי פלנט - והלכנו לפי ההוראות: 3 צעדים פנייה ימינה, 100 צעדים פנייה שמאלה, ומולך אמורה להיות מסעדת האחים גונג. אבל לא דובים ולא נודלס...
אופיר לא התייאש. הוא הטריד עשרות סינים ברחוב עד שכיוונו אותנו לסניף אחר של המסעדה בצד השני של העיר.
כל אחד קיבל קערה ע-נ-ק-י-ת של מרק עוף, ובצד קערת איטריות ועוד מלא מלא קעריות קטנות של בשר וירקות שמוסיפים למרק הרותח. והרי לכם "אטריות מעבר לגשר".
היה כל כך טעים.
מונית למלון, מניחים תיקים ויוצאים לשוטטות ראשונה בעיר.
המטרה ברורה: למצוא את הנודלס שדמיינו עוד לפני שהגענו לסין.
לפי ההוראות היא היתה אמורה להיות שם. בפועל - לא דובים ולא נודלס.
עשרות סינים ברחוב, הרבה ניסיונות, ובסוף הכוונה לסניף אחר בצד השני של העיר.
מרק ענק, איטריות, קעריות קטנות, בשר, ירקות, והטקס מתחיל.
המרדף השתלם. סוף סוף נודלס כמו שדמיינו.
יער האבנים
השקמנו קום ולקחנו אוטובוס מקומי. המטרה: לסמן וי על אתר שנקרא "יער האבנים".
היה מפתיע. שטח ענקי שעליו פזורים מלא מלא עמודי אבן. זו תופעה גיאולוגית של סלעי גיר שעברו בלייה במשך מיליוני שנים, ויצרו עמודים, חריצים ומעברים שנראים כמו יער של סלעים. כלומר, יער - אבל בלי עצים. מי אמר קרמבו?
למטיילים בשבילים הרגילים זה כנראה יכול להרגיש קצת משעמם, אבל אנחנו החלטנו ללכת אחרי השלט שכיוון לגבעת הלוטוס.
אחרי טיפוס מייגע על קצות הסלעים, במדרגות חלקלקות ועל צוקים צרים, הגענו לאבן שצורתה כפרח הלוטוס. מטיול נינוח ורגוע זה הפך כמעט לטיול אתגרי.
השוק שאחרי האבנים
אחרי יער האבנים המשכנו לעיירה סמוכה באוטובוס מקומי עם מעשנים למכביר, כדי להסתובב בשוק.
למרות שעטר היתה סקפטית לגבי היכולת שלנו לאתר את השוק בעיר, אופיר הוביל בבטחה עד ליעד הנכסף.
קצת תרנגולות, קרפדות, צבים וחזירים...
לא, לא גן חיות.
שוק!!!!!
מידע שימושי על קונמינג ויער האבנים
קונמינג היא בירת מחוז יונאן, אחד המחוזות המגוונים והיפים בסין. העיר מכונה לעיתים "עיר האביב הנצחי" בזכות מזג אוויר מתון יחסית לאורך השנה, והיא משמשת שער נוח לטיולים ביונאן - לאזורים הרריים, ערים עתיקות, מיעוטים אתניים, טרסות אורז ואתרי טבע.
מבחינת אוכל, יונאן היא עולם בפני עצמו. המנה המזוהה ביותר עם קונמינג היא Crossing-the-Bridge Rice Noodles - אטריות אורז במרק רותח עם תוספות שמכניסים פנימה רגע לפני האכילה. לפי האגדה המקומית, השם מגיע מאישה שהיתה חוצה גשר כדי להביא לבעלה אוכל חם בזמן שלמד, והמרק השומני שמר על החום עד שהגיעה אליו.
יער האבנים, Shilin Stone Forest, נמצא מחוץ לקונמינג ונחשב לאחד מאתרי הטבע המפורסמים במחוז. הסלעים הם תצורות קארסטיות של אבן גיר, שנשחקה ועוצבה לאורך זמן על ידי מים, רוח ותהליכים גיאולוגיים. התוצאה נראית כמו יער צפוף של עמודי אבן.
במקום יש שבילים מסודרים ואזורים נגישים יחסית, אבל מי שבוחר להתרחק קצת מהשבילים הפשוטים יכול למצוא מדרגות צרות, נקודות תצפית, מעברים בין סלעים וחוויה הרבה פחות "סימון וי" והרבה יותר הרפתקה קטנה.
טיפים קטנים לקונמינג ויער האבנים
- לא לוותר על אטריות מעבר לגשר: זו לא רק מנה, זו חוויה מקומית. עדיף לחפש מקום שמתמחה בזה.
- להביא שם בסינית: למסעדות, תחנות אוטובוס ואתרים - זה מקל מאוד כששואלים מקומיים.
- להתחיל את יער האבנים מוקדם: פחות עומס, פחות חום, ויותר זמן ללכת לאזורים הפחות צפופים.
- נעליים טובות: חלק מהשבילים חלקים, חלק מהמדרגות צרות, וקל לעבור מטיול רגוע לטיול מאתגר.
- לא להסתפק רק בשבילים הראשיים: השבילים הרגילים יפים, אבל הקסם גדל כשממשיכים פנימה לתצפיות ולמעברים הצרים.
- לשמור זמן לשוק מקומי: בסין שוק הוא לא רק קניות. הוא הצגה חיה של אוכל, אנשים, ריחות וחיי יום-יום.
- להיות מוכנים לעישון באוטובוסים מקומיים: במיוחד בטיולים ישנים יותר או באזורים פחות תיירותיים, זו היתה חלק מהחוויה.
- לבוא עם סבלנות: לפעמים המסעדה לא במקום, ההוראות לא עובדות, והפתרון הוא פשוט לשאול עוד ועוד אנשים.
תגובות
הוסף רשומת תגובה