Mongolia - מונגוליה, רוכבים על סוסים ואוכלים כבשים. וגם להפך :)
אחרי רוסיה, מונגוליה היתה שינוי מרענן: אנשים חמים, אוכל עם תבלינים, ערבות פתוחות, גר מונגולי, וואן רוסי מתפרק שעשה את העבודה, גמלים עם שתי דבשות, סוסים נמוכים ופראיים, שלג בלילה, מעיינות חמים, קרקוראם, הרבה כבשים, קצת חלב סוסים, והמון חוויה.
תקציר שימושי
מה יש כאן?
מונגוליה - ערבות, גרים, סוסים וכבשים.
אחרי רוסיה הקרירה והמאתגרת, מונגוליה הרגישה כמו מעבר לעולם אחר: פתוח יותר, חם יותר באנשים, חריף יותר באוכל, פראי יותר בנוף.
מפת המסע במונגוליה
אחרי רוסיה - שינוי מרענן
אחרי רוסיה, ההגעה למונגוליה היתה שינוי מרענן. האנשים חמים וחביבים, יש מעט יודעי אנגלית ברחוב, והכי חשוב - יש תבלינים באוכל.
כבר ביום הראשון, כשפתחנו את התפריט במסעדה, נדהמנו לגלות כ-50 מנות העשויות מבשר כבש, וגם כמה שמכילות בשר סוס. כשאופיר ביקש מהמלצרית המלצה למנה מועדפת, היא מיד הצביעה על מנה של חתיכות סוס מוקפצות עם ירקות. אני מיד נחרדתי. אופיר קלט את הפרצוף שעשיתי וויתר, לפחות לבינתיים.
אל הקאנטרי סייד
אחרי מנוחה בבירה אולן בטור, יצאנו לערבות מונגוליה, או מה שמכונה "קאנטרי סייד". במשך 4 ימים גמענו מאות ק"מ בוואן רוסי מתפרק, שעשה את עבודתו נאמנה.
היינו עם זוג קנדי, סטפני וסטיב, עם מדריכה שדוברת אנגלית ומונגולית בשם באסקה, עם נהג משעשע בשם באירה, ועם האמא מהגסטהאוס שבו ישנו - טואה.
נוחתים במונגוליה, מתאוששים מהמסע מרוסיה, ומגלים תפריט שבו כבש הוא כמעט כל סיפור האוכל.
7 אנשים, מאות ק"מ, מוזיקה מונגולית, שירי שנות ה-80 ונוף מדברי פתוח.
אוהל מונגולי בנוי, עם קירות עץ ובד, תנור עצים באמצע ותחושה של קמפינג אמיתי.
להיכנס למים רותחים כשבחוץ קור כלבים - אחד הרגעים הכי טובים בטיול.
גמלים דו דבשתיים עם פרווה, וסוסים מונגוליים נמוכים, חזקים ופראיים.
דיונות חול, עיר הבירה הקדומה, עדרים, שמיים פתוחים והרבה מאוד דרך.
הגר - הבית המונגולי
הלינה היתה ב"גר", שזהו האוהל המונגולי. זה לא בדיוק אוהל, שכן מדובר באוהל "בנוי" עם קירות מעץ ובד ותנור עצים עם ארובה באמצע, אבל עדיין התחושה היא של קמפינג.
בלילה הראשון התחיל לרדת שלג והיה קר כל כך, במיוחד בשלב שבו נגמרו העצים באח. בלילות הבאים כבר השתדרגנו ל"גרים" עם חשמל. רק לתאורה, לא להתלהב יותר מדי. והקור קצת נחלש.
ביקרנו במעיינות החמים, וזה היה כל כך כיף להיכנס למים הרותחים כשבחוץ קור כלבים.
רכבנו על גמלים מונגולים, כאלה עם שתי דבשות ומלא פרווה. רכבנו גם על סוסים מונגוליים שהם נמוכים משמעותית מהסוסים הערבים שאנחנו מכירים, וגם פראיים הרבה יותר.
טיילנו בדיונות חול ובעיר הבירה הקדומה - קרקוראם. אבל בעיקר נסענו, 7 אנשים, בוואן הרוסי, מקשיבים למוזיקה מונגולית ושירי שנות ה-80, צופים בנוף המדברי המרהיב ובעדרים של פרות, סוסים, גמלים וכבשים.
אוכל מונגולי - הרבה כבש, וקצת געגועים לעוף
האוכל בטיול היה באחריותן של באסקה וטואה. ואף על פי שאופיר ניסה לשכנע שהוא ממש רוצה לעזור ולא עושה זאת מנימוס, הן פשוט סירבו בתוקף וגירשו אותו לנוח בגר ולהדליק את האש באח. את האש באח מבעירים מעצים, וכאשר אין עצים - מגללים מיובשים של פרות וגמלים.
בהתחלה כמויות האוכל ממש לא השביעו אותנו. כאשר אופיר ביקש תוספת ביום השני, הרמז הובן והמנות גדלו. אבל אני עדיין חלמתי על מקדונלדס. החלום יתגשם כנראה רק בבייג'ינג.
שלושה עניינים קולינריים נוספים שחובה להזכיר:
- חלב סוסים זה מגעיל!!! והם שותים את זה בכמויות. יש לזה טעם של משהו חמוץ ומקולקל. וזה מניסיון של אופיר, כי אני פשוט סירבתי בנימוס.
- גבינה מונגולית מיובשת זה דבר חסר טעם!!! איפה פיראוס, איפה?
- כבש לארוחת בוקר, כבש לארוחת צהרים וכבש לארוחת ערב? כשארוחת הערב מורכבת ממנה ראשונה של סלט ירקות עם כבש, מנה שניה של מרק כבש ומנה עיקרית - כבש. אפילו אופיר התגעגע לעוף.
התחנה הבאה
התחנה הבאה... לא לוטם, לא טרבלינקה!!!
בייג'ינג.
או כמו שאופיר אוהב להגיד - הטיול האמיתי מתחיל!!!
מידע שימושי על מונגוליה, אולן בטור וקרקוראם
מונגוליה היא אחת המדינות הכי דלילות אוכלוסייה בעולם, וזה מורגש מיד כשיוצאים מאולן בטור אל הערבות. מרחקים עצומים, שמיים פתוחים, מעט כבישים, הרבה עדרים, והרבה תחושה של מרחב שאין לו סוף.
אולן בטור היא הבירה והמרכז העירוני הגדול של המדינה. עבור רוב המטיילים היא נקודת הכניסה וההתארגנות: גסטהאוסים, טיולים מאורגנים, רכישת ציוד, המרת כסף, והתחלה או סיום של מסע אל הקאנטרי סייד.
קרקוראם, או Kharkhorin, היתה הבירה הקדומה של האימפריה המונגולית במאה ה-13. היום מדובר בעיירה קטנה יחסית, אבל היא נקודת עצירה חשובה למטיילים, בעיקר בזכות הסיפור ההיסטורי, מנזר Erdene Zuu והתחושה שנמצאים בלב מסלול מונגולי קלאסי.
הגמלים הדו דבשתיים שרואים במונגוליה הם גמלים בקטריים, המותאמים לאקלים קר ויבש. הם פרוותיים, כבדים, ונראים הרבה יותר "חורפיים" מהגמלים החד דבשתיים שמכירים מהמזרח התיכון.
הסוסים המונגוליים קטנים יותר מסוסים רבים שמכירים במערב, אבל חזקים, עמידים ומותאמים לחיים בערבה. התרבות המונגולית קשורה אליהם עמוקות, והם חלק בלתי נפרד מהזהות המקומית.
טיפים קטנים לטיול במונגוליה
- לבוא עם ראש פתוח: מונגוליה היא לא יעד של נוחות, אלא יעד של חוויה, מרחבים ואנשים.
- להיערך לקור גם בעונות מעבר: שלג בלילה הראשון לא היה בתוכנית, אבל הוא בהחלט היה שם.
- לקחת שכבות: ביום אפשר להתחמם, בלילה בגר יכול להיות קר מאוד, במיוחד אם נגמרים העצים.
- לא לבנות על חשמל: גם כשהגר "משודרג" עם חשמל, זה לרוב לתאורה בלבד.
- להביא נשנושים: אם לא שבעים מכבש, כדאי שיהיה משהו קטן מהבית או מהעיר.
- לנסות, אבל בזהירות: חלב סוסים, גבינה מיובשת, כבש שוב ושוב - חלק מהחוויה, אבל לא חובה לאהוב הכל.
- להקשיב למדריכה ולנהג: במרחבים כאלה, המקומיים יודעים מה אפשרי ומה לא.
- לזכור שהנסיעות הן חלק מהטיול: הוואן, המוזיקה, העדרים והנוף הם לא רק מעבר בין אטרקציות - הם החוויה עצמה.
קישורים שימושיים
תגובות
הוסף רשומת תגובה