אחרי רוסיה, ההגעה למונגוליה היתה שינוי מרענן. האנשים חמ ים וחביבים, יש מעט יודעי אנגלית
ברחוב והכי חשוב... יש תבלינים באוכל.
כבר ביום הראשון כשפתחנו את התפריט במסעדה נדהמנו לגלות כ50 מנות העשויות מבשר כבש וגם כמה שמכילות בשר סוס. כשאופיר ביקש מהמלצרית המלצה למנה מועדפת היא מיד הצביעה על מנה של חתיכות סוס מוקפצות עם ירקות, אני מיד נחרדתי. אופיר קלט את הפרצוף שעשיתי וויתר, לפחות לבנתיים.
אחרי מנוחה בבירה אולן באטר יצאנו לערבות מונגוליה או שמכונה "קאנטרי סייד". במשך 4 ימים גמענו מאות ק"מ בוואן רוסי מתפרק, שעשה את עבודתו נאמנה. עם זוג קנדי (סטפני וסטיב) עם מדריכה שדוב רת אנגלית מונגולית (באסקה) עם מהג משעשע (באירה) ועם האמא מ הגסטהאוס שבו ישנו (טואה).
הלינה היתה ב"גר" שזהו האוהל המונגולי. זה לא בדיוק אוהל שכן מדובר באוהל "בנוי" עם קירות מעץ ובד ותנור עצים עם ארובה באמצע אבל עדיין התחושה היא של קמפינג.
בלילה הראשון התחיל לרדת שלג והיה קר כל כך, במיוחד בשלב שבו נגמרו העצים באח. בלילות הבאים כבר השתדרגנו ל"גרים" עם חשמל. (רק לתאורה.. לא להתלהב יותר מידי) והקור קצת נחלש.
ביקרנו במעינות החמים וזה היה כל כך כיף להכנס למים הרותחים כשבחוץ קור כלבים.
רכבנו על גמלים מונגולים, כאלו עם שתי דבשות, ומלא פרווה...
רכבנו גם על סוסים מונגולים שהם
נ מוכים משמעותית מ הסוסים הערבים שאנחנו מכירים וגם פראיים הרבה יותר.
טיילנו בדיונות חול ובעיר הבירה הקדומה- קרקוראם.
אבל בעיקר נסענו, 7 אנשים, בוואן הרוסי, מקשיבים למוזיקה מונגולית ושירי שנות ה 80, צופים בנוף המדברי המרהיב ובעדרים של פרות, סוסים, גמלים וכבשים.
זו היתה חוויה!!!
האוכל בטיול היה באחריותן של באסקה וטואה. ואף על פי שאופיר ניסה לשכנע שהוא ממש רוצה לעזור ולא עושה זאת מנימוס, הן פשוט סרבו בתוקף וגירשו אותו לנוח בגר ולהדליק את האש באח. (את האש באח מבעירים מעצים וכאשר אין עצים- מגללים מיובשים של פרות וגמלים.)
בהתחלה כמויות האוכל ממש לא השביעו אותנו, כאשר אופיר ביקש תוספת ביום השני, הרמז הובן והמנות גדלו. אבל אני עדיין חלמתי על מקדונלדס (החלום יתגשם כנראה רק בביגינג.)
שלושה עניינם קולינריים נוספים שחובה להזכיר:
1. חלב סוסים זה מגעיל!!! וה ם שותים את זה בכמויות. יש לזה טעם של משהו חמוץ ומקולקל. וזה מנסיון של אופיר כי אני פשוט סרבתי בנימוס.
2. גבינה מונגולית מ יובשת זה דבר חסר טעם!!! איפה פיראוס, איפה???
3. כבש לארוחת בוקר, כבש לארוחת צהרים וכב ש לארוחת ערב ??? כשארוחת הערב מורכת ממנה ראשונה של סלט ירקות עם כבש, מנה שניה של מרק כבש ומנה עיקרית- כבש. אפילו אופיר התגעגע לעוף!
התחנה ה באה.... (לא לוטם... לא טרבלינקה!!!)
ביג'ינג...
או כמו שאופיר אוהב להגיד- הטיול האמיתי מתחיל!!!
ברחוב והכי חשוב... יש תבלינים באוכל.
כבר ביום הראשון כשפתחנו את התפריט במסעדה נדהמנו לגלות כ50 מנות העשויות מבשר כבש וגם כמה שמכילות בשר סוס. כשאופיר ביקש מהמלצרית המלצה למנה מועדפת היא מיד הצביעה על מנה של חתיכות סוס מוקפצות עם ירקות, אני מיד נחרדתי. אופיר קלט את הפרצוף שעשיתי וויתר, לפחות לבנתיים.
אחרי מנוחה בבירה אולן באטר יצאנו לערבות מונגוליה או שמכונה "קאנטרי סייד". במשך 4 ימים גמענו מאות ק"מ בוואן רוסי מתפרק, שעשה את עבודתו נאמנה. עם זוג קנדי (סטפני וסטיב) עם מדריכה שדוב רת אנגלית מונגולית (באסקה) עם מהג משעשע (באירה) ועם האמא מ הגסטהאוס שבו ישנו (טואה).
הלינה היתה ב"גר" שזהו האוהל המונגולי. זה לא בדיוק אוהל שכן מדובר באוהל "בנוי" עם קירות מעץ ובד ותנור עצים עם ארובה באמצע אבל עדיין התחושה היא של קמפינג.
בלילה הראשון התחיל לרדת שלג והיה קר כל כך, במיוחד בשלב שבו נגמרו העצים באח. בלילות הבאים כבר השתדרגנו ל"גרים" עם חשמל. (רק לתאורה.. לא להתלהב יותר מידי) והקור קצת נחלש.
ביקרנו במעינות החמים וזה היה כל כך כיף להכנס למים הרותחים כשבחוץ קור כלבים.
רכבנו על גמלים מונגולים, כאלו עם שתי דבשות, ומלא פרווה...
רכבנו גם על סוסים מונגולים שהם
טיילנו בדיונות חול ובעיר הבירה הקדומה- קרקוראם.
אבל בעיקר נסענו, 7 אנשים, בוואן הרוסי, מקשיבים למוזיקה מונגולית ושירי שנות ה 80, צופים בנוף המדברי המרהיב ובעדרים של פרות, סוסים, גמלים וכבשים.
זו היתה חוויה!!!
האוכל בטיול היה באחריותן של באסקה וטואה. ואף על פי שאופיר ניסה לשכנע שהוא ממש רוצה לעזור ולא עושה זאת מנימוס, הן פשוט סרבו בתוקף וגירשו אותו לנוח בגר ולהדליק את האש באח. (את האש באח מבעירים מעצים וכאשר אין עצים- מגללים מיובשים של פרות וגמלים.)
בהתחלה כמויות האוכל ממש לא השביעו אותנו, כאשר אופיר ביקש תוספת ביום השני, הרמז הובן והמנות גדלו. אבל אני עדיין חלמתי על מקדונלדס (החלום יתגשם כנראה רק בביגינג.)
שלושה עניינם קולינריים נוספים שחובה להזכיר:
1. חלב סוסים זה מגעיל!!! וה ם שותים את זה בכמויות. יש לזה טעם של משהו חמוץ ומקולקל. וזה מנסיון של אופיר כי אני פשוט סרבתי בנימוס.
2. גבינה מונגולית מ יובשת זה דבר חסר טעם!!! איפה פיראוס, איפה???
3. כבש לארוחת בוקר, כבש לארוחת צהרים וכב ש לארוחת ערב ??? כשארוחת הערב מורכת ממנה ראשונה של סלט ירקות עם כבש, מנה שניה של מרק כבש ומנה עיקרית- כבש. אפילו אופיר התגעגע לעוף!
התחנה ה באה.... (לא לוטם... לא טרבלינקה!!!)
ביג'ינג...
או כמו שאופיר אוהב להגיד- הטיול האמיתי מתחיל!!!
תגובות
הוסף רשומת תגובה